דו"ח טכנולוגי: עישון? בקרוב נצטרך מכוני גמילה מאינטרנט

איכס, הוא שוב שולח אימייל!

מכירים את התחושה הזו? הייתם רחוקים מהמסך לזמן ארוך מדי ואתם חייבים, בדחף שכל בית משפט יסכים שאיננו בר כיבוש, לבדוק כאן ועכשיו אילו אימיילים נשלחו אליכם, או מה כתבו עליכם בפייסבוק? מכירים את המצב הזה כשהוא מתרחש בנוכחות אנשים אחרים, ומקשה עליכם לתקשר איתם?

אריק שמידט, יו"ר גוגל, כבר דיבר על התחושה הזו: אנשים שחשים מנותקים מהעולם כאשר הם לא מחוברים לרשת, או נכנסים להתקף של זעף ואי נוחות כאשר החיבור איננו זמין. מחקר שנערך לאחרונה, שביקש מ-1,000 אנשים לא להיכנס לרשת למשך יממה, מצא שהתחושות היו מקבילות לכאלו של גמילה מעישון או שתיית אלכוהול.

53% מהנשאלים דיווחו שהם חשו מועקה בשל העובדה שהחיבור לאינטרנט נשלל מהם, ו-40% דיווחו על בדידות. אחד הנשאלים אף דיווח שהוא חש כאילו כרתו איבר מגופו. אם תיאורים כאלה נשמעים לכם מוכרים, זה כי מחקרים דומים על סטודנטים, וניסוי משפחתי, העלו תוצאות דומות.

התוצאה היא התנהגות חסרת נימוס: אנשים ששולפים את הגרוטאה הסלולרית שלהם גם באמצע שיחה, ומתחילים לקרוא אימיילים. אחרים מוצאים סיבה להסתלק לכמה דקות – כמו מעשנים במסעדה ממוזגת, שיוצאים כקבוצה אל הרחוב המחניק כדי להחדיר רעל מתוק לריאותיהם.

אנחנו בשלב שבו זה עדיין מצחיק, גם אם מעצבן. בעוד כמה שנים המצב כנראה יהיה הרבה יותר גרוע: בסין כבר לוקחים ברצינות את הנושא, ומשליכים לגולאגים ילדים שנטען שהם סובלים מהתמכרות רשת, שם הם לעיתים נרצחים על ידי השומרים. כדאי לקוות שמכוני גמילה אחרים בעולם, לכשיקומו, ינקטו שיטות קצת יותר סבירות.

אידיאולוגיה? יותר בכיוון של טיפשות

הבולשת הפדרלית בארה"ב עצרה לאחרונה כ-14 פעילי אנונימוס. אם הדימוי המקובל שלהם הוא של אינטלקטואלים נועזים ופורצי גבולות, אז ראיונות עם החשודים מעלים את המסקנה העגומה שמדובר, סליחה על הצרפתית שלי, באסופה של טמבלים.

חלק מהעצורים היו כל כך מטומטמים שהם לא טרחו בכלל להסוות את הזהות שלהם, אף על פי שהם פעלו במסגרת ארגון טרור שהפך את האנונימיות לשם שלו. אחד מהם אמר שהוא לא מבין מה רוצים ממנו, ונשמע מופתע לשמוע שהוא חשוד בעבירה על החוק. הוא בכלל חשב שהתקפת DDoS היא המקבילה המודרנית של השתתפות בשביתת שבת.

נאשם אחר אמר שהוא לא טרח להסוות את הזהות שלו, כי לדבריו הוא לא השתתף בהתקפות על פייפאל. הוא סתם השתתף בדיונים של חברי הקבוצה, והוריד (אך לא הפעיל) את תוכנת ה-Low Orbit Ion Cannon - הכלי שמשמש את אנונימוס להתקפות DDoS נרחבות. אחרים אמרו גם הם שלא ידעו שמדובר במשהו לא חוקי, למרות העובדה שאנונימוס מנסים להבהיר את זה למגויסים הלא יוצלחים שלהם.

עכשיו אסופת חסרי הבינה הזו צריכה להיערך ל-15 שנה בכלא וקנסות כבדים. המחשבים שלהם כבר הוחרמו. הייתי מעניק להם את פרס "הטרוריסטים הטיפשים בעולם", אבל הוא שמור למחבלים המתאבדים באפגניסטן, שבערך 50% מהם נהרגים בתאונות עבודה.

האינטרנט יוצא מבתי הקפה הסיניים

קפה-אינטרנט בסין | צילום: בלומברג

קפה רשת בסין - או, ליתר דיוק, בבייג'ינג; סין עדיין כפרית בחלקה הגדול - הוא מוסד תרבותי חדש אבל אהוב, והתושבים התרגלו לקבל יחד עם הקפה או האלכוהול שלהם גם WiFi בחינם. למרות זאת, בהחלט יכול להיות שהתרבות הזו מגיעה אל קיצה המהיר.

המפלגה הקומוניסטית הסינית (מוטו: רוצחים את ההמונים כבר 90 שנה! אנחנו במקום הראשון!) מאוד מפחדת מהחיבור לרשת וממה שהוא יכול לעשות להגמוניה שלה. חיבור מהבית הוא פחות בעייתי מבחינתה: קל לזהות את המשתמש ולעקוב אחריו, ואם הוא נעזר בתוכנות שיבוש מעקב הוא הופך לחשוד אוטומטית. בתי קפה, מבחינת המפלגה, הם צרה גדולה יותר: לך תדע מי ישב שם.

אז המשטר הגיע עם הגרסה הסינית של סופרטנקר: תקנה חדשה דורשת מבתי הקפה, ומעסקים שמספקים WiFi בכלל, להתקין תוכנה שמנטרת את התוכן של הרשת המקומית ומזהה את המשתמשים.

עכשיו, משטר שרק היה רוצה לעקוב אחרי התושבים שלו, היה מספק את התוכנה חינם אין כסף. אנשים היו מקללים - ומתקינים אותה. אבל זה לא המצב: בייג'ינג דורשת מבעלי העסק לשלם עבור התוכנה, וסכום לגמרי לא קטן - 3,100 דולר בערך. בתי עסק שלא יתקינו אותה צפויים לקנס של 2,300 דולר – הרבה מאד כסף בסין, נזכיר. בנוסף, רשיון העסק שלהם יישלל.

התוצאה היא שהרבה מאוד בתי עסק הפסיקו לספק אינטרנט בחינם, מה שפגע קשות בפעילות העסקית שלהם. בחלק מהמקרים, מדווח על ירידה של עד 30% בפעילות. מתגנב החשד שזו בדיוק היתה המטרה של המשטר: לחסל את ה-WiFi בציבור, לא לפקח עליו. נוח מאוד.

כל מה שכתבת יכול לשמש נגדך

הרבה אנשים מופתעים לשמוע שדברים שהם כתבו בפייסבוק משמשים כראיה נגדם. אין להפתעה הזו שום סיבה סבירה: קודם כל, אין פרטיות בפייסבוק, או בכל כתיבה שאיננה למגירה. ברגע שיש לתוכן שלך יותר מנמען אחד, אתה יכול לשכוח מפרטיות.

יתר על כן, מציין מומחה משפטי, פרטיות איננה הגנה בבית המשפט. לאורך אלפי שנים מכתבים שהיו אמורים להיות פרטיים שימשו כראיות: הדוגמה הראשונה שאני יכול לחשוב עליה היא קשר קטילינה ברומא של ימי קיקרו, כשמכתבי הקושרים נתפסו והוקראו בפומבי.

ולא רק מכתבים. הפרטיות היחידה שבתי משפט מכירים בה היא זו שבין הנאשם ובין עוכר הדין שלו. כל השאר – כולל עדויות על שיחות שהנאשם השתתף בהן ואפילו יומנים – ישמש כראיה לגיטימית.

מקרה כזה, שהגיע לאחרונה לבתי הדין בארה"ב, היה של חברה שנתבעה על ידי אחד העובדים שלה, ודרשה את הסיסמה לדף הפייסבוק שלו. החברה חשדה שהדף יוכיח שהעובד, שדרש ממנה פיצויים בשל תאונת מלגזה, היה הרבה פחות פצוע משטען. התוצאה היתה זעקות רמות, אבל אין שום סיבה שבית המשפט לא ידרוש את הצגת המידע הזה, אם הוא רלוונטי לדיון. ונראה שכך יקרה.

קצרצרים

ולחדשה המחרידה של היום: זוג הורים בסין נעצר לאחר שמכר את שלושת ילדיו, כדי שיוכלו להשיג את הכסף הנדרש להמשיך ולשחק משחקי מחשב בקפה רשת. ההורים, לא בדיוק הגבינה הקשה במקרר, אמרו למשטרה ש"לא רצינו לגדל אותם, רצינו למכור אותם עבור כסף", מבלי להבין שמדובר בעבירה על החוק. הם הוסגרו למשטרה על ידי אחד הסבים, שקלט באיחור שמשהו פה לא בסדר. מסתבר שמחיר השוק עבור שלושה ילדים בסין עומד על 9,700 דולר.

רשת פוקס מגבילה את התוכן הטלוויזיוני שלה ברשת: מעתה, רק מי שישלם דמי מנוי לאחת השותפות שלה יוכל לראות את התוכן שלה בזמן אמת. כל השאר יצטרכו לחכות שמונה ימים. המהלך, שמתאים לשאר חומות התשלום שמציב רופרט "לא ראיתי, לא ידעתי, לא צותתי" מרדוק, נחשב למהלומה כבדה לשירות הולו, שמאוד רצה למכור את עצמו השנה אבל לא מצליח להוכיח שיש סיבה אמיתית לקנות אותו.

עיתונות הטכנולוגיה היתה כמרקחה השבוע, כאשר הכתב הגרוע ביקום הנודע, מ.ג'י. סיגלר, גילה שבתוך אפליקציית האייפון של פייסבוק חבויה(!) גם אפליקציית אייפד(!!!!1). סיגלר, שידוע בכתיבתו חסרת הנשימה, מיהר לדווח לקוראים בבלוג שלו שהאפליקציה הזו עושה שני דברים: א. היא מאפשרת למשתמש לעשות כל מה שהוא עושה בפייסבוק, וב. לעשות את זה על אייפד. מכאן הסתבכה העלילה, כאשר פייסבוק חוסמת את האפליקציה ואיזה האקר שאין לו מה לעשות בחיים פורץ את החסימות של הטרשת החברתית. גוקר מעניק לאפיזודה העגומה את חוסר הכבוד הראוי לה. על תגובתו של סיגלר לכל הסיפור כבר אמרו ב"ארץ נהדרת": "תפסיק להתבכיין כמו ילדה שהלכה להופעה של ג'סטין ביבר ואיזה פדופיל הסתיר לה".

אם אתם נעים במהירות ששוברת את מאך 2, חווייה שרק טייסי הקרב ביניהם כנראה חוו, אתם תיתקלו בתופעה משונה: ה-GPS שאיתכם, בהנחה שהוא בכלל יצליח להתחבר ללוויין, יפסיק לתפקד. שורשי התופעה הזאת נעוצים בתקנה מימי המלחמה הקרה, שבהם ברית המועצות גנבה כל טכנולוגיה מערבית שרק יכלה לשים עליה את ידיה. המטרה היתה לוודא שגם אם האדומים ישימו יד על ה-GPS, הוא לא יוכל לשמש אותם כדי לכוון טילים בליסטיים.

במהלך שהיה ודאי גורם לקודמיהם בתפקיד לנעוץ בהם מבט מזלזל ולהפטיר הערה לגלגנית, ההיסטוריונים העצלנים של ימינו מבקשים את עזרת הציבור בפענוח פפירוסים. המדובר בטקסטים שנכתבו ביוונית, בימים שזו היתה השפה של העולם התרבותי, ובימים שבהם אלכסנדריה עדיין היתה מרכז הגות חשוב. פעם חוקרים היו הורסים לעצמם את העיניים ומבררים בעצמם מה לעזאזל כתוב שם. עכשיו גם התהליך הזה עובר למיקור המון. עצוב.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"