ממשלת ישראל, עכשיו באים לאינטרנט?

הממשלה פנתה השבוע בבקשה לכל אזרחי ישראל: היכנסו לאתר "שיתוף הציבור", כתבו לנו את תגובותיכם והצעותיכם למשבר הדיור, ואלו יועברו הישר לידיו של ראש הממשלה נתניהו. לכאורה, מדובר ביוזמה יפה ומבורכת: השלטון פותחת אפיק נוסף המאפשר לציבור ליצור איתו קשה ולשתף ברחשי ליבו. אבל למה בעצם חיכו עד עכשיו, לשיא הזעם של מחאת האוהלים?

גולשים בארץ נחשפו בשנתיים האחרונות לאינספור בלוגרים וכותבי טורים, בני מעמד הביניים, שתיעדו את קריסתם היומיומית. היו גם לא מעט הודעות דומות בפורומים וברשתות חברתיות. בסוף יוני, רגע לפני שהאוהלים הציפו את רוטשילד, כתבנו כאן על הבלוג "בעל הבית השתגע", שמציג עשרות מודעות לדירות במצב מחפיר במיוחד. הנימה היתה הומוריסטית, אבל הבעיה היתה רצינית יותר. 

אם מישהו בירושלים היה טורח לעקוב אחרי העדכונים והפרסומים האלה בזמן אמת, שכללה גם הצעות מגוונות לפתרון מצוקת הדיור, אולי המשבר הנוכחי היה מטופל ונפתר מוקדם יותר. האם כל אותה כתיבה פורה וענפה נעלמה מעיניו של ראש הממשלה? נתניהו הרי סיפר בגאווה איך בלשכה שלו מצאו את מטוס הסופרטאנקר בגוגל – עם כמה הקלדות והקלקות במנוע החיפוש הוא היה יכול להתחבר אל אותם כותבים.

לא חסרות כיום חברות וטכנולוגיות לכריית מידע חכמה ברשת. ממשלה שמעוניינת לשתף את אזרחיה בהליך קבלת ההחלטות שלה תעקוב באופן פעיל אחרי הדברים הנכתבים, תיצור מיוזמתה קשר עם בעלי הרעיונות המוצלחים יותר, תשמע את הקולות מהשטח ותהפוך אותם לחלק מהליך קבלת או יישום ההחלטות.

אין טעם לחכות עד לרגע שסיר הלחץ נמצא על סף פיצוץ, ולהציע רק שסתום ויסות של כתיבת טוקבק באתר שרוב הציבור מעולם לא שמע על קיומו. מאז פרסום הקול הקורא של הממשלה אמנם נאספו תגובות רבות, אבל למה להתחיל מאפס, כשברשת כבר קיימים דיונים רבים באותם נושאים בוערים?