המחאה על פי פייסבוק

לפני כמה ימים גילינו שהברז כבר לא מוציא מים חמים. הזמנו אינסטלטור שבדק את העניין, ראה שאין בעיה בדוד שלנו, והציע שנברר את העניין עם השכנים: "אולי גם להם יש בעיה, אבל כל אחד חושב שזה רק אצלו". השכנה לידנו, שכבר התכוונה להזמין אינסטלטור, אישרה שגם לה יש בעיה. סבב שכנים מהיר שהיא עשתה גילה שהמים החמים הפסיקו לזרום בכל הבניין.

המחאה שמתפשטת בימים האחרונים ברחבי הארץ מזכירה את המקרה הזה. נראה כאילו כל אחד חשב שהבעיה היא רק אצלו וחיפש דרך לטפל בה. אבל מרגע שהתחילו לצוץ קבוצות בפייסבוק שעסקו בנושא, כולם הבינו שהם לא לבד. פתאום אפשר לקרוא סיפורים אישיים של אנשים דומים לנו שמספרים על הקשיים שלהם. רבים מהם מציינים שעד עכשיו הם התביישו לספר ולפרט את רמת ההכנסות וההוצאות שלהם. אבל עכשיו הם מרגישים שאפשר.

מארק צוקרברג אמנם אמר כי פייסבוק לא אחראית למהפכות בעולם הערבי, אבל יש לה חלק לא מבוטל במחאות בארץ ובעולם. הרשת החברתית היא פלטפורמת ארגון מצוינת בדיוק למטרות כאלה - קל להגיע אל מי שהתחיל את היוזמה, להצטרף אליו, להציע עזרה ולהפיץ את הבשורה.

מאהל המחאה. פייסבוק מתגלה כפלטפורמת ארגון יוצאת מהכלל | צילום: אריאל בשור

רק התחלה, אבל התחלה מצוינת

יש אמנם אינפלציה מסחררת של קבוצות מחאה בפייסבוק, אבל נראה שאחוזי ההצלחה הם כמו של חברות סטארט-אפ - 1 מכל 10 מבצעת אקזיט או סתם מצליחה לשרוד. אחת מהן היא היוזמה המופרכת לכאורה של שביתת מחאה בכל הארץ, שאמורה להתקיים מחר: הקבוצה כבר גייסה כ-22 אלף איש, נכון לשעת פרסום מאמר זה.

לא מדובר רק בערוץ חד-כיווני. חלק מהמחאות שינו כיוון ואופי בעקבות תגובות מצד הגולשים - צעדת העגלות של המשפחות, למשל, היתה אמורה להתקיים בתל אביב בלבד, אבל בעקבות הצעות חברי הקבוצה היא התרחבה לערים נוספות. מי שפתח לבד קבוצת מחאה הוסיף מארגנים נוספים שיעזרו לו.

גם האפקט הוויראלי בולט הפעם. נכון, הסיקור של התקשורת עזר כמובן להגיע אל קהל גדול יותר. אבל חלק מהקבוצות הצליחו לגדול ולהתרחב עוד לפני הסיקור הזה, ובמהירות מרשימה. כל גולש שהצטרף הרחיב את מעגל האנשים שנחשפו לאירוע, וההפצה של המידע נעשתה כמעט מעצמה. ההפצה הוויראלית מוכרת וידועה, אבל הדרך שבה היא עבדה הפעם יכולה להיות דוגמה בקורס בנושא.

אבל מה בעצם מיוחד בפייסבוק? הרי כבר לפני שנים היו לנו פורומים, קבוצות דיון, בלוגים ואתרים אישיים. ההבדל הוא בשמות ובפרצופים הגלויים, באפשרות להתחבר אל חברים, חברים של חברים או סתם לראות מי האנשים שמאחורי המחאה. פייסבוק היא רק נקודת המוצא, כי מחאה אמיתית חייבת גם אנשים שייצאו אל הרחוב, אבל היא מספקת נקודת התחלה מצוינת.