חברות האשראי דורשות שבתי עסק ישתתפו בעלויות סליקה

קרב איתנים בין חברות כרטיסי האשראי והבנקים לבין חברות ענק דוגמת סלקום, פרטנר, סופר־פארם ושירותי בריאות כללית מתרגש לפיתחו של בית הדין להגבלים עסקיים. ברקע עומדת הקביעה הדרמטית של המומחה מטעם הממונה על הגבלים בתיק, שלפיה העמלה הצולבת תהיה 0.683% במקום 0.975% כיום, כאשר הממונה בעצמו מבקש להפחית את העמלה הצולבת ל־0.875% כבר בנובמבר הקרוב, במקום ביולי 2012.

ביום חמישי האחרון הגיבו לראשונה חברות האשראי והבנקים על הבקשה, וטענו כי הממונה משנה את מתווה ההסכמות מ־2006 שקבע את ההורדה ההדרגתית, וכי לא יהיו ערוכים לביצוע שינוי דרמטי כזה בפרק זמן כה קצר. בתוך כך הבנקים וחברות האשראי חשפו שיניים מול חברות הענק, הקוראות להפחתה מיידית של העמלה הצולבת ל־0.638% בטענה כי מכך ייהנו לקוחותיהם, וכינו אותן "פופוליסטיות".

בדומה לדמי הקישוריות בתחום הסלולר, הסכם הסליקה הצולבת מבטיח קישוריות בין כל חברה שמנפיקה כרטיסי אשראי (חברות משותפות לבנקים ולחברות האשראי) לבין הסולקות. החל מ־2006, בשל חילופי בעלויות בתוך חברות האשראי, הן נאלצו לקבל את אישור הממונה על הגבלים עסקיים לפעול באמצעות אישורים זמניים.

לאחר חמש שנים של דיונים משפטיים, דורש הממונה החדש על הגבלים עסקיים פרופ' דיויד גילה להוריד את העמלות באופן חריג תמורת אותו היתר זמני. ביום רביעי הקרוב יצטרך בית הדין להגבלים עסקיים לקבל הכרעה בנושא, ובנוסף להכריע האם להאריך את ההיתר הזמני של פעילות חברות כרטיסי האשראי עד סוף 2011 או להוריד את העמלה כפי שדורש הממונה, והאם לאפשר לחברות האשראי להביא מומחה מהצד שלהן. החלטה כזו תרחיק את ההכרעה שוב, אולי אפילו בכמה שנים.

הבנקים: "מהפחתת העמלה ייהנו רק בתי העסק"

העמלות שבהן עוסק ההליך בבית הדין קשורות לבתי העסק ופחות למחזיקי כרטיסי האשראי. כל בית עסק המכבד כרטיסי אשראי משלם לחברות האשראי שתי עמלות: מרווח סליקה ועמלה צולבת. שתיהן קשורות האחת בשנייה, ומהן נגזרת העמלה שמשלם הלקוח לחברת כרטיסי האשראי.

עמלת בית העסק היא חוזה בינו ובין חברת האשראי, המסדיר את זיכוי בית העסק באופן מובטח מראש בתמורה שמגיעה לו בגין העסקאות שביצעו הלקוחות. עמלה צולבת משולמת תמורת האפשרות לסלוק כרטיס אשראי מתחרה. כך לקוח יכול לשלם בכרטיס ויזה כאל, גם אם הסולק של בית העסק קשור בחוזה עם ישראכרט.

הבנקים וחברות כרטיסי האשראי טוענים כי המשמעות של אישור בקשת הממונה על הגבלים להפחית את העמלה הצולבת כבר בחודש נובמבר הקרוב, תהיה בהכרח "העלאת גובה עמלות כרטיסי האשראי ממחזיקי כרטיסים, הפחתות מסל השירותים וההטבות הניתנות". בשיחות רקע מזהירים נציגיהם אף מפיטורי עובדים בחברות האשראי.

הבנקים וחברות כרטיסי האשראי אף הודפים את הטענה כי בקשת הממונה תביא להקלה על הציבור. "אותו 'ציבור' לא צפוי ליהנות מהפחתת עמלת בית העסק. מי שלבטח ייהנו מהפחתה כזו הם בתי העסק, והם בלבד". בנקודה הזו נראה שיש קונצנזוס, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהחלטה העקרונית האחרונה שניתנה בעניין באוגוסט 2006 על ידי שופטת בית הדין להגבלים עסקיים, מיכאלה שידלובסקי־אור. "אין ביטחון שההפחתה בעמלות בית העסק תוזיל את מחירי המוצרים ללקוחותיהם", כתבה אז. "לצערנו, ומתוך ידע כללי, אך לעתים רחוקות הוזלת מחיר לבית העסק מגיעה לצרכן".

הבנקים נגד המומחה "הלא אובייקטיבי"

השאלה הפתוחה היא כיצד יתחלקו העלויות של הפחתת העמלה הצולבת. המתנגדים הגדולים להסדר הנוכחי - שלפיו העמלה הצולבת תופחת בהדרגה עד חודש יולי 2012 - ומשתתפים בהליך בבית הדין הם בתי עסק גדולים, ובהם סלקום שבבעלות אי.די.בי של נוחי דנקנר (בעבר גם שופרסל שבבעלות הקבוצה היתה חלק בהליך), פרטנר, סופר־פארם ושירותי בריאות כללית. אלה טוענים כי ההסדר במתכונתו הוא "טראגי מבחינה כלכלית", ויש לפעול להפחתת העמלה בזמן הקרוב כפי שמציע הממונה החדש.

חברות האשראי דורשות להביא בחשבון את כל עלויות ההנפקה והסליקה, כולל מבצעים שמקבלים לקוחות מחיוב הכרטיסים, עלות הנקודות הניתנות, עלויות הפרסום והשיווק ועלות פקידי הבנק המטפלים בכרטיסים. לכן ביקשו כי בתי העסק יישאו בהן או בחלקן.

חוות דעת של הפרופסורים חיים פרשטמן וניל גנדל, שהוגשה על ידי חברות האשראי ב־2006 במסגרת התיק, קבעה כי העמלה הצולבת היא למעשה מנגנון להשגת איזון בין מחזיקי הכרטיס (הציבור) לבתי העסק. על פי חברות האשראי, השיטה לחישוב העמלה צריכה להיות כלל ההוצאות פחות הכנסות המנפיקים מהשימוש בכרטיס, וההכנסות שהמנפיקים יכולים לקבל מעמלות מחזיקי כרטיס. את ההכנסות האפשריות מעמלות מחזיקי הכרטיס הם מחשבים באמצעות נכונות מחזיקי הכרטיס לשלם.

באוגוסט 2006 מונה ד"ר יוסי בכר למומחה כדי להכריע בסוגיה, אך בשל מינויו בתחילת 2010 ליו"ר דירקטוריון בנק דיסקונט, עבודתו הופסקה. הוא הספיק להגיש דו"ח ביניים בלבד בינואר 2009. רק באוגוסט 2010 מונה ד"ר שלומי פריזט, למרות התנגדות חברות האשראי, לצורך הכנת דו"ח משלים. פריזט שימש השנה לתקופה קצרה כממונה על הגבלים בפועל, ובמשך ארבע שנים שימש כראש המחלקה הכלכלית של הרשות. במאי האחרון הגיש את חוות דעתו לבית המשפט, שעליהן ניתן צו חיסיון.

הבנקים וחברות האשראי טוענים כי בשל כך אינו מומחה אובייקטיבי. כעת נותר לראות האם יצליחו לשכנע את השופטת נאווה בן אור בבית הדין להגבלים לעצור את הורדת העמלה ולאפשר מינוי מומחה מטעמם. "העובדה שאין מדובר במומחה חיצוני אלא בכלכלן הראשי ובראש המחלקה הכלכלית של הרשות", נכתב בהתנגדותם למינויו כמומחה מטעם הממונה על הגבלים, "ביטלה את הריחוק הנחוץ ויצרה קרבה, שלא כרגיל, בין הממונה לבין מומחה שנדרש לתפקיד כמומחה חיצוני".

בהמשך, חברות האשראי טוענות כי לא יוכלו להיערך למהלך כה דרסטי של הפחתה מוקדמת בעמלה הצולבת בפרק זמן קצר. "על אף הניסיון הדמגוגי להציג את הדברים אחרת, עמלה צולבת מורכבת כולה מעלויות ומהוצאות ממשיות בגין השירותים הניתנים לבתי העסק ולמחזיקי הכרטיס", נכתב בהתנגדות. "הפחתת העמלה הצולבת תותיר את חברות האשראי בתת־כיסוי של עלויות. את יתרת העלויות נכסה ממקורות שונים: גבייה ממחזיקי כרטיסים והפחתות מסל השירותים וההטבות".

מומחה: "אלה דמי הקישוריות של המערכת הבנקאית"

"יש כאן ארבעה שחקנים: בתי העסק, חברות האשראי הסולקות, חברות משותפות של הבנקים והאשראי שמנפיקות את כרטיסי האשראי והצרכן הסופי", מסביר משפטן מומחה לבנקאות שמעדיף לא להזדהות בשמו. "רשות ההגבלים מתערבת בשתי עמלות: עמלה שמשלם בית העסק לחברת הסליקה (חברות האשראי - מ"ש) ועמלה בגין שירות הסליקה הצולבת, שזהו תשלום בין חברות כרטיסי האשראי. כלומר, לכאורה העמלה הצולבת היא עסקה בין חברות כרטיסי האשראי בלבד, אבל מובן שהדבר משפיע באופן טבעי על העמלה שמשלמים בתי העסק.

"למעשה, כל קבוצת אינטרסים מתחלקת בתוך עצמה, בהתאם לגודלה בשוק. בעמלות בתי העסק יש אינטרסים מנוגדים בין חברות גדולות, שהיו מעדיפות שזה ייקבע לפי כוח מיקוח ולא לפי הסכם בין הממונה וחברות האשראי, לבין עסקים קטנים שנהנים מהסדרים כאלה. לעומת זאת, בעמלה הצולבת, יש אינטרסים מנוגדים בין חברות האשראי השונות, ישראכרט, ויזה כאל ולאומי קארד".

"ככל שנתח השוק גדול יותר בקרב הלקוחות, אתה נהנה מיותר עמלות סליקה", מסביר מומחה אחר מתחום הבנקאות. "זה בעצם כמו דמי קישוריות של המערכת הבנקאית. למי זה טוב? בעיקר לחברה כמו מירס, שיש לה פחות לקוחות שמתקשרים יותר לחברות אחרות".

במקרה של הסליקה הצולבת, הרי שהפגיעה המשמעותית יותר תהיה בישראכרט, לאחר שוועדת הכלכלה של הכנסת אישרה חוק חדש שיפתח לתחרות את הסליקה על מותג ישראכרט. עד כה, ישראכרט היתה החברה היחידה שיכלה לסלוק מותג זה, ועל כן נהנתה מכוח משמעותי מול בתי העסק.