משלמים יותר על פחות

עוד לפני שהחלו ההכנות לקראת העונה החדשה, סוכנויות הכרטיסים עבדו קשה כדי להבטיח את ההכנסה של חלק נרחב מקבוצות הכדורגל בישראל. הן הציעו ערבויות והבטיחו הכנסות מכרטיסים לכמעט עשור. שיטה זו מאפשרת לקבוצות לתכנן צפי הכנסות יציב יחסית, אבל היא מפרידה אותן מהלקוחות והשותפים העיקרים שלה - האוהדים.

קבוצות לא מקבלות מידע על קוני הכרטיסים שלה, מתקשות לטפל בבעיות שלהם ו/או להבין מה הם רוצים בעתיד. אף ששיטה זו כבר פשטה רגל בכדורגל האירופי לפני עשור, בישראל היא נפוצה בעיקר בגלל לחץ של סוכנויות כגון "לאן". השיטה הזו היא גם אחת הסיבות לכך שבמבט חטוף על הנעשה בשוק כרטיסי הכדורגל בישראל, ייתכן שבקרוב "מחאת הכרטיסים הגדולה" תחל ותביא להקמת עיר אוהלים מול משרדי ההתאחדות באצטדיון רמת גן.

 

המחירים עולים. ועולים. ועולים

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי מחירי המינויים עומדים בפני עלייה משמעותית העונה, וזו מגמה שמורגשת אצל רוב קבוצות ליגת־העל.

בתל אביב כמו בתל אביב, מדיניות המחירים עולה במקביל ליוקר המחיה. גם מכבי תל אביב וגם הפועל החליטו העונה להעלות מחירים ולבטל מבצעים.

החלטת הנהלת מכבי לבטל את המבצע שהצליח מאוד בשנתיים הקודמות, ולפיו אוהד שמחדש מינוי ישן יקבל הנחה של 20%, יצרה מחאה מסוימת מצד כמה פלגים של אוהדים (בפייסבוק, כמובן), אך היא לא התפשטה. המועדון מקריית שלום מסביר שביטול המבצע מגיע מהבעלים מיטשל גולדהאר. הקנדי הגיע בעונת 2009/10 והיה מחויב להמשיך את המבצע בעונה האחרונה, אך החליט לשנות את המדיניות הזו. במכבי מוסיפים שרק שליש מרוכשי המינויים היו זכאים למבצע החידוש הזה, כך שהפגיעה בהם לא דרמטית.

גולדהאר עשה השנה שינויים טכניים: את שער 8 הפך ליציע משפחות של מינויים משולבים, ואת שערים 10–11 הפך לשערים מסומנים. הסיסמה של הקנדי, כפי שמספרים במועדון, היא ברורה ושקופה: "נגמרו ההנחות, באים לעבוד". הוא מתכוון לכך שאנשי המועדון יעבדו קשה יותר כדי לגייס אוהדים.

בהפועל ת"א מנסים להתאושש מהקרב על הבעלות. עכשיו, כשטביב קיבל לידיו את הבעלות, מתחילים בחודורוב להזיז דברים. מחירי המינויים לא השתנו וגם סידורי השערים לא, אבל מי שבהחלט התייקרו הם כרטיסי הכניסה למשחקי הליגה האירופית, שבאופן אבסורדי התייקרו ביחס לאלו שנמכרו בעונה שעברה למשחקי ליגת האלופות. כרטיס למוקדמות ליגת האלופות עלה כ־99 שקל (כולל עמלה) אשתקד, והשנה, למשחק מוקדמות הליגה האירופית מחירו של כרטיס יעמוד על 114 שקל: עלייה של כ־15%.

הנהלת הפועל הצליחה למכור כ־6,200 כרטיסים בטווח של 20 יום, כמות נאה שאמנם נמוכה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אבל בנסיבות שנוצרו זה נחשב להישג.

בינתיים בפריפריה

האליפות שחזרה השנה למכבי חיפה הביאה איתה גם ייקור משמעותי במחירי המינויים, כאשר העלייה הממוצעת במחירי הכרטיסים של האלופה היא של כ־15%. בחיפה נתנו לאוהדי הקבוצה אפשרות לרכוש מינוי מוזל יותר עד ל־30 ביוני, כאשר מ־1 ביולי חל הייקור המדובר, וישנם שערים שבהם הייקור מתבטא בעלייה של כ־200 שקל לראש. בשערים אחרים, התוספת במחיר ביחס לעונה שעברה עומדת על כ־300 או על 400 שקל.

אצלבית"ר ירושלים, למרות הצורך הקריטי בכסף, מוזילים את הכרטיסים. גם בגלל מצבה הכללי של הקבוצה וגם בגלל סיבות אחרות. בעקבות השיפוץ הגדול שעובר אצטדיון טדי, בית"ר תאלץ לפתוח את משחקיה באצטדיון רמת גן, ולפי התכנון תשוב לשחק בביתה רק במחזור ה־12, במשחק מול מכבי חיפה. זו גם הסיבה להוזלה של 20% במחירי הכרטיסים והמינויים השנה - סוג של "פיצוי" לאוהדים על ההוצאות הנוספות שכרוכות בנדידה לרמת גן למשחקי הבית.

בנוסף, בית"ר משתפת פעולה עם אתר "הצדעה", שבו כל חייל משוחרר או אפילו אדם בעל תעודת שחרור מצה"ל יכול לקנות מינוי בהנחה אדירה של כמעט 40% (במחיר של 510 שקל במקום 900 שקל). זה לא משהו שמדברים עליו יותר מדי בקול רם בירושלים - בכל זאת, מדובר ב־ 40% הנחה.

הקטנות מקטינות ראש

בגזרה של הקבוצות ה"סימפטיות": הפועל עכו, עירוני רמה"ש, הפועל ראשל"צ, מכבי פ"ת, עירוני קריית שמונה ומ.ס אשדוד - החיפוש אחר אוהדים מוביל לכך שהמילה מינוי היא מילה גסה. איזי שרצקי, הבעלים של קריית שמונה, ממשיך בסבסוד המדהים שלו: הוא מוכר מינוי לילד מקומי ב־20 שקל בלבד. ברמה"ש ובראשל"צ, העולות החדשות, עדיין לא ברורה מדיניות המינויים, ובסכנין לעומת זאת אין מדיניות מינויים כלל. זה לא שונה מהשנים שעברו, שבהן מוכרים כרטיסים לכל משחק. בסך הכל, הקבוצות האלו לא מתעסקות יותר מדי בהכנסות מכרטיסים, אף שהם מהווים חלק ניכר מהכנסותיהן.

ריח של שינוי

אבל יש קטנות שמרימות את הכפפה השיווקית. אם עד עתה, סוגי השיווק התחלקו לשניים: הקבוצות הגדולות עסקו בשיווק ושאר הליגה לא, השנה אפשר להכריז בוודאות על שינוי מרענן בקונספט שיווק הכרטיסים בליגת־העל.

בשיטה החדשה, שקיבלה את השם "הפצה עצמית", לוקחים אוהדי הקבוצה על עצמם את מלאכת השיווק כשהם מבטיחים למכור יותר ממה שהצליחה ההנהלה של קבוצתם בעונה שעברה. חלוצת השיטה היא הפועל פתח תקווה, שבעונה שעברה אוהדיה, לפי הנתונים שבידיהם, הצליחו למכור כ־20% יותר מינויים מהכמות שנמכרה עד אותה עונה. השנה כבר מכרו 100% יותר מבשנה שעברה, וזה אף שהישארות הקבוצה בליגת־העל מוטלת בספק.

השנה, גם אוהדי מכבי נתניה תפסו טרמפ על השיטה. אחד מאוהדיה הבכירים רכש את זכות הפצת הכרטיסים והמינויים לכל העונה הקרובה, וגם הנתנייתים מבטיחים כי ימכרו יותר מינויים מאלו שנמכרו בשנה שעברה ולפני שנתיים.

הביטחון הזה של שני מחנות האוהדים מגיע בעיקר מכיוון אחד: הם מאמינים שחוסר הקצאת משאבים לשיווק ולפרסום מצד ההנהלות שלהם הביא לקיפאון בשנים האחרונות, והוביל ישירות לפיחות גדול בכמות המגיעים למגרש. רק התעוררות מסיבית של אוהדים, הם טוענים, יכולה לסחוף אחריה גל חדש של רוכשי מינויים חדשים.

בנתניה אמנם ייקרו מעט את המינויים השנה לסקטור ה"מבוגר", אך הוזילו אותו לחיילים, סטודנטים וילדים ויצאו במבצעים אטרקטיביים להורה וילד, כאסטרטגיה ברורה של שילוב דור ישן עם דור חדש ביציע.

באופן כללי ניתן לראות שהמגמה של מכירת הכרטיסים לא ממש משתפרת עם השנים. מ־2005 הכנסות הכרטיסים נעות בין 44 ל־49 מיליון שקל בשנה, לכל הקבוצות. לא חל שינוי גדול במספרים, וזאת אף שהליגה גדלה ב־4 קבוצות. מה שכן, וזה על פי נתונים של ארגוני אוהדים, המחיר הממוצע לכרטיס עלה. קשה להשיג נתונים על כמות הכרטיסים שנמכרו, בניגוד לליגות אחרות שמדווחות על הכמות ולא רק על הכסף שנכנס ממכירתם.