קלייב בדאל: "אני לא מכיר סיפור דומה למחאת הקוטג' בשום מקום בעולם"

קלייב בדאל (69)

תפקיד: יועץ לחברות מזון בינלאומיות

מצב משפחתי: נשוי + 2

תחביבים: צפייה במשחקי קריקט, "כל דבר שקשור במזון"

עוד משהו: המלכה אליזבת העניקה לו תואר כבוד על תרומתו לתעשיית המזון הבריטית

ב־38 השנים שבהן הוא מסקר את תחום המזון כעיתונאי, קלייב בדאל מעולם לא נתקל בתופעה כמו מחאת הקוטג' הישראלית. "שמעתי על מחאת הקוטג' - החדשות על זה הגיעו לבריטניה תודות לפייסבוק ואתרים כאלה, והבריטים מעריצים את הישראלים על העמדה שהם לקחו. אני לא מכיר סיפור דומה לזה בעולם בתחום המזון. יש עלייה גלובלית במחירי המזון ומתגלגלים לזה מחירים נוספים כמו מחיר הדלק, ובבריטניה יש לנו מחאות נגד מחירי הדלק למשל. אבל מחאה כמו מחאת הקוטג' לעולם לא תקרה בבריטניה. אני לא יכול לדמיין בריטים מארגנים חרם כזה. זה לא בטבע שלנו".

"החדשנות כאן היא הכי גדולה באירופה"

בדאל עוסק כיום בייעוץ לחברות מזון, אחרי שעבד במגזין הקמעונאות החשוב בעולם, "The Grocer", במשך 38 שנים, מתוכן 12 שנים כעורך הראשי. הוא ביקר בארץ ביוזמת מכון היצוא והנספחות הכלכלית של משרד התמ"ת בבריטניה. במהלך ביקורו נפגש עם יצרנים כמו מצות אביב, קונדיטוריית לחמי, נביעות, טמפו, דרך התבלינים, טחינת בראכה, טחינת אל־ארז ועוד.

"הגעתי לישראל על בסיס קבוע מ־1976 ועד 2000", הוא מספר. "המגזין זיהה את ישראל כמקום לחדשנות. כולם אומרים שיש להם חדשנות, אבל מהנסיעה הראשונה היה ברור שיש כאן חדשנות גדולה יותר מכל מקום אחר באירופה.

"מה שמעניין הוא שאף אחד בחו"ל לא ידע מזה. בבריטניה חשבו שכל מה שאתם מייצאים זה תפוזים ואשכוליות. לתקופה מסוימת זה אפילו היה נכון: הסגמנט הגדול של ישראל באותם ימים היה שימורי אשכוליות - וזה היה שוק מאוד גדול".

אתה טוען שהבריטים לעולם לא יחרימו חברות מזון. למה, בעצם? המחירים העולים הם לא רק בעיה ישראלית.

"שוק החלב בבריטניה מגיע ממגוון מקומות ולא רק מייצור מקומי. כשהצטרפנו לאיחוד האירופי דאגנו שנוכל להמשיך לייבא מוצרי חלב מניו זילנד - כיוון שהפוליטיקאים בבריטניה האמינו שצריך לתמוך בניו זילנד, כחלק מהקומונוולת' הבריטי, כיצרנית גדולה של מוצרי חלב. אנחנו מביאים גם מוצרי חלב מכל אירופה ובתקופות מסוימות מאוסטרליה. יש לנו המון מוצרים מהמון מקורות, אז אני לא מאמין שחרם כזה יכול להתפתח אצלנו. יש לנו המון אפשרויות, בניגוד לשוק החלב אצלכם.

"לרשתות כאן יש מעט מאוד ללמוד מחו"ל"

"עם זאת, יש לי הרגשה - אחרי שיחות עם בכירים בלונדון - שאף אחד לא יודע מה יקרה עכשיו בשוק המזון, בעידן המדיה החברתית. אחד מהם שידע שאני נוסע לישראל אמר לי למסור לכם כל הכבוד על המאבק הזה".

הקמעונאים בישראל מסתכלים על קמעונאי המזון בבריטניה כחברות שיש המון מה ללמוד מהן. זה נכון?

"על בסיס שתי החנויות שראיתי (טיב טעם ושופרסל - ג"ק), לקמעונאים בישראל יש מעט מאוד ללמוד מהרשתות בחו"ל. במיוחד טיב טעם - אשתי אמרה שאם היינו גרים בתל אביב, היא היתה קונה שם כל יום. בבריטניה אתה יכול להיכנס לרשת ולראות חוסרים במוצרים על המדף. פה כל המדפים היו מסודרים ומלאים".

"עם חדשנות ואריזה, תצליחו בשוק הבריטי"

 

אילו מוצרי מזון ישראליים יצליחו בחו"ל?

"ראיתי חוות תבלינים בצפון והיו שם דברים שלא ידעתי שקיימים. אבל כל מוצר שמציע נוחות יכול להצליח בבריטניה.

"השוק בבריטניה מאוד תחרותי. יש לנו ארבע רשתות ששולטות ב־90% מהשוק והן שונאות זו את זו. חדשנות באריזות, משהו שיבלוט כמשהו שונה - כך היצרנים הישראליים יכולים להגיע לבריטניה. אתם יכולים לשנות מעט את המוצרים ולהצליח שם. טחינה למשל: תשלחו טחינה בטעמים באריזה נוחה וחדשנית שתתפוס את העין בחנות. ככה תנצחו את היצרנים היווניים. או ארוחות מוכנות: קחו את המרכיבים הטובים שלכם ושלבו אותם במזון מוכן. יש לכם את כל הכלים לזה. היצרנים הישראליים הצליחו בארה"ב, ויכולים להצליח עוד יותר בבריטניה".