נתניהו בכנסת: "הממשלה חייבת לעודד תחרות"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ניצל את הישיבה שנערכה הערב (ב') בכנסת במלאות 71 שנה למות מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז'בוטינסקי, כדי להתייחס למחאה החברתית על יוקר המחיה בישראל והתנהלות השוק בה. הוא הדגיש כי "ז'בוטינסקי האמין בשוק תחרותי, וכתב במפורש כי על הכלכלה להיות חופשית".

נתניהו ציין כי ז'בוטינסקי אמר שהקניין הוא משהו שטבוע באורח אורגני בעצם הרעיון של החופש האזרחי, ולכן מעבר לחובה של המדינה לדאוג לצרכים הבסיסיים של אזרחיה, ז'בוטינסקי כתב שעל הכלכלה להיות חופשית. הוא ציטט את ז'בוטינסקי, שכתב לדבריו: "המדינה לוחמת בעוני, אבל אין זה מעניינה ללחום בהצלחה או בעושר, שהוא כלי ההצלחה. מאבק תוך שאפתנות. מאמץ שהוא פרי כישרון הפרט... אלה הם גילויי מלח החיים, ובלעדי אלה אין החיים ראויים שנחיה אותם". נתניהו אמר כי במונח "שאפתנות" התכוון ז'בוטינסקי ליזמות.

"ז'בוטינסקי האמין בשוק תחרותי", הוסיף נתניהו, "הוא האמין לא רק שהתחרות רצויה מבחינה כלכלית, אלא שהיא גם צודקת, שכן זהו חלק מחופש הפעולה של האדם". נתניהו אמר כי שווקים תחרותיים תרמו להוצאת נשים ממעגל העוני יותר מכל שיטה כלכלית בהיסטוריה האנושית: "הממשלה חייבת לעודד תחרות, בראש ובראשונה של המגזר הפרטי".

נתניהו אמר כי "אין צורך ואין היגיון בהגבלת התחרותיות של הפרט", והוסיף: "הגבלת התחרות באה כמעט תמיד על חשבון האזרח. אנחנו מחויבים לפעול לתקן את העיוותים האלה בכלכלה, שביסודה היא בריאה, כלכלה שמבוססת על סקטור פרטי תוסס יצרני. אנחנו מחויבים לתקן את העיוותים האלה בצורה מדודה ואחראית כדי שלא נכרות את העץ שממנו אנו קוטפים את הפרי".

עוד אמר נתניהו: "ז'בוטינסקי אמר משהו שישים בצורה נפלאה - 'בכוחו של המשטר הבורגני לא רק לסבול זעזועים מבלי להתערב, אלא אף לכלול אותם בתוך שיטתו'. הוא האמין שמשטרים דמוקרטיים חופשיים מסוגלים לתקן את עצמם. זה מה שאנחנו עושים עכשיו. אנחנו נתקן עיוותים ועולות של שנים. הגישה של ז'בוטינסקי היא נכונה. הוא הבין שלא רק שצדק חברתי אינו מנוגד לשוק החופשי, אלא שהוא תלוי בשוק החופשי".

הישיבה בכנסת נערכת שעה קלה אחרי ישיבת הסיעה הסוערת של הליכוד, שבה הזהיר ראש העיר בית שאן, ג'קי לוי, חבר המפלגה, את ראש הממשלה מאובדן השלטון. "אם נתעלם מהמחאה, עוד נתעורר באופוזיציה", התריע בפניו. ראש העיר

נשר, דוד עמר, וסגן השר איוב קרא, לעומת זאת, טענו כי מימדי המחאה נופחו. "כולם ברוטשילד עם נרגילה וסושי", אמר עמר לנתניהו, "ביבי, משקרים אותך".

זאב ז'בוטינסקי היה הוגה דעות ציוני, סופר ועיתונאי, שיסד והנהיג את התנועה הרוויזיוניסטית. ב-2005 חוקקה הכנסת את "חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופועלו), התשס"ה-2005", שבו נקבע כי אחת לשנה, בכ"ט בתמוז, יום פטירתו של ז'בוטינסקי, יצוין יום לזכרו.

יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, אמר במהלך הישיבה: "אני חושש שממשלות ישראל, מימין ומשמאל, ראו בשיקולי המיקרו מכשול לצמיחה. מצוקת מעמד הביניים לא נולדה בקדנציה הנוכחית, היא פרי באושים של הזנחה של שנים". הוא הוסיף כי הוא חושש היום ממה שהוא מזהה כ"ניצנים של אנרכיה", והזהיר מפני מצב שבו האנרכיה תחליף את הדמוקרטיה.

"המאבק המתחולל ברחובות איננו רק עוד מאבק כלכלי, אלא זעקה על אובדן אידיאולוגי", אמר ריבלין, "ז'בוטינסקי ידע להבחין כבר אז בין ליברליזם סוציאלי לקפיטליזם דורסני, והבין שהאינדיבידואלי עשוי להידרס בתחרות הפרועה של השוק החופשי. משנתו החברתית-כלכלית של ז'בוטינסקי הקדימה לשרטט את דמותה של מדינת הרווחה, עוד לפני שהיה זה

מושג מקובל. חמשת הממ"ים שעומדים בלב משנתו הם אלה המתנופפים היום על דגלי המחאה: הזכות למעון, למזון, למרפא, למורה ולמלבוש".

"ז'בוטינסקי ראה בזכויות האלה מצפן חברתי מוסרי ואת חובתה היסודית של המדינה כלפי אזרחיה", הוסיף יו"ר הכנסת, "המחאה הנוכחית היא הזעקה לחמשת המ"מים, מחאה שהימין הנאמן למורשתו של ז'בוטינסקי מבין אותה ומאמץ אותה אל ליבו. היא מבטאת את הדרישה להשיב את דמותה של החברה הישראלית כמדינת רווחה וכחברה צודקת. לפתחן של הממשלה הזאת והכנסת הזאת מונחת ההזדמנות לתקן את הדרוש תיקון, ולפתור את המשבר המצטבר. עלינו לאפשר לממשלה הנוכחית להמשיך בעבודתה המאומצת והנמרצת למען רווחתו של הציבור כולו".