אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחרי מלחמת יום הכיפורים אבי שאל אותי: "גם אתה היית מעורב בתופת הזאת, או שזה לא קשור אליך?"

אחרי מלחמת יום הכיפורים אבי שאל אותי: "גם אתה היית מעורב בתופת הזאת, או שזה לא קשור אליך?"

איתן בן אליהו, שותף מנהל בטי.די: "אמי מתה כשהייתי בן 11, ולאבי היה קשה מאוד כאלמן, אב לשישה. אובדנה של אמי היה חורבן של חלק גדול מחייו"

04.08.2011, 11:51 | דיאנה בחור ניר

נולדתי ב־1944 בירושלים, צבר אסלי לעזרא, שעלה מפרס ב־1920, ולבלה, שעלתה גם היא בשנות העשרים, מיוגוסלביה. הם באו משני קצוות עולם והתאהבו בסמטאות העיר העתיקה. אבי פתח מכבסה בתקופת המנדט הבריטי, ולאחר קום המדינה המשפחה התמקמה בירושלים על קו הגבול בעיר החצויה בין ישראל לירדן. כילדים נהגנו להתחרות בתרגילי אומץ של חדירה לשטח הירדני ולהביא משם מזכרות כמו פרחים ומטבעות.

"אמי חלתה בסרטן כשהייתי בן עשר, ואני זוכר במיוחד את תקופת המחלה שלה, שנמשכה כשבעה חודשים. מתקופות מוקדמות יותר יש לי זיכרונות שלה מטפלת בי, מנגבת אותי אחרי מקלחת, דברים כאלה. זה מה שנותר. היא מתה כשהייתי בן 11 ואני יודע שזה השפיע באופן דרמטי על התפתחותי, בכיוון של עצמאות, הישרדות ושאפתנות חזקה. נוצרה בי מוטביציה שגזלה ממני המון אנרגיה, אבל גם הכתיבה את נתיב חיי. אבא נהפך להיות דמות מרכזית בחיי, גם כמפרנס וגם יותר מזה, אבל למעשה גודלתי על ידי שלוש אחיותיי ועל ידי סבתא, אמא של אבי.

1952. איתן בן אליהו, בן שמונה (משמאל), עם הוריו עזרא ובלה ובת דודתו חנה, בחוף הים בת"א, צילום רפרודוקציה: אוראל כהן 1952. איתן בן אליהו, בן שמונה (משמאל), עם הוריו עזרא ובלה ובת דודתו חנה, בחוף הים בת"א | צילום רפרודוקציה: אוראל כהן 1952. איתן בן אליהו, בן שמונה (משמאל), עם הוריו עזרא ובלה ובת דודתו חנה, בחוף הים בת"א, צילום רפרודוקציה: אוראל כהן

"לאבי היה קשה מאוד כאלמן, אב לשישה. הוא סבל מאוד מאובדנה של אמי, זה היה חורבן של חלק גדול מחייו. הוא היה אדם מאוד לא מרחף, מחובר מאוד לתפקידיו בחיים, הוא היה דומיננטי מאוד בתחום המשמעתי, השוטר של הלימודים שלי. אותי עניינו הרפתקאות, ספורט וחיי חברה, וכדי להכריח אותי ללמוד הוא הושיב אותי לידו וביקש שאתרגם טקסטים מאגלית לעברית, וכך תרגמתי את הספר 'אלאדין'. בבית הכנסת הייתי צריך לשבת צמוד אליו ולהתעמק בטקסטים תורניים. הוא הסביר את ההתעקשות שלו בכך ש'בלי לימודים אין עתיד'. הוא עצמו היה שוחר השכלה, דובר שפות, אבל בתנאים של אז לא היה יכול להתפתח בכיוונים האלה.

"מאז שאני זוכר את עצמי החלום שלי היה להיות טייס או אדריכל. כיוון שעד מלחמת ששת הימים אסור היה לטוס מעל ירושלים, הצלחתי לראות רק מטוסים שממריאים משדות תעופה רחוקים, אבל הכמיהה לתעופה היתה דרך ספרים וסרטים, סיפורי גבורה ממלחמת העולם השנייה.

"שלא כמו הורים אחרים, לאבי לא היתה מודעות לסכנה שכרוכה בהיותי טייס קרב. אחד הדברים שמסמלים את זה יותר מכל הוא שבתום מלחמת יום הכיפורים הוא שאל אותי, ספק בהומור ספק בתמימות: 'גם אתה היית מעורב בתופת הזאת? או שזה לא קשור אליך?'. היה לי נוח לתת לו להמשיך לחשוב שכל זה לא קשור אליי".

תגיות

30 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

30.
אביך
היתה לי הזכות להכיר את אביך ז"ל. בשנת 1986 התגוררתי אז עם ילדי בשכנות למשפחת יצחק ולאה לוי ברחוב עזה. אנו הינו מוזמנים לעיתים קרובות אליהם לסעודת ערב שבת, וגם אביך האלמן. מאד נהינתי משירת זמירותיו ליד השולחן, ובמיוחד מהסבריו על פרשת השבוע. פעם פתחנו בשיחה קלה, והוא הסביר לי שיש לו בן שהוא מאד גאה בו, הוא נשלח לכל מיני שליחויות בעולם,( שהוא לא יכול לספר לי עליהן) ובקיצור הוא משהו מיוחד. אני בתמימותי ואולי בטיפשוטי, חשבתי לעצמי: "מענין, איך אב שאוהב מאד את בנו, מדמה לעצמו, שבנו הוא גאון הדור". כמובן לא ידעתי שום פרטים על הבן המפורסם, ולאחר זמן מה, אביך עבר תאונת דרכים קשה, ולא ראיתיו יותר. בשנים הבאות התגוררתי למספר שנים בארה"ב, ומאד התרשמתי מהכתבות על מפקד חיל האויר החדש, איתן בן אליהו. החלפתי רשמי עם ליאורה, בתה של לאה לוי ז"ל, והיא אמרה לי:"את זוכרת את האורח שהיה בא כל ערב שבת לאמי הביתה? ובכן איתן בן אלהו זה בנו. באותו רגע, חשתי בושה וכלימה, שלא ממש האמנתי לסיפורי האב על בנו האהוב, ולמדתי לקח חשוב לכל חיי. אנו מתגוררים עתה שנית בירושלים, הזוג לוי הצדיקים עברו מן העולם, וכן גם מר בן אליהו הזקן. אני עוברת לעיתים ליד ביתם ברחוב עזה, וחיוך קל חולף על שפתי, עם זכרונות נעימים של ערב שבת בשנים עברו.
אסתר רפאל , ירושלים  |  30.09.12
28.
התמונה המשפחתית
איתן היי! יישר כוח, הכתבה יפה ומרגשת, הופתעתי לראות את התמונה שהופיעה בגוף הכתבה וזאת מאחר ולי אין אותה. אשמח אם תמצא דרך כלשהי לצרוב אותה ולהעבירה אלי. (נדהמתי לראות עצמי בתמונה "נועזת" כל-כך, דהיינו ללא חלק עליון! הופתעתי מהדמיון הרב שהיה בין תקוה ז"ל לבין אימך - דודה בלה ז"ל. מאחלת לך המשך הצלחה, הינך זוכה לפופולריות עצומה בזכות אישיותך הכובשת, אני גאה להיות בת-דודתך! מאחלת לך הרבה שמחה, בריאות ואושר, שתצליח להגשים כל מה שאליו הינך שואף, בשורות טובות, חנה בנימין (בן-נאה).
חנה בנימין (בן-נאה) , ירושלים  |  07.08.11
לכל התגובות