בלעדי ל"כלכליסט": האם אלי ארוך באמת נותר חסר כל? דירה מעוקלת הועברה לאחיו

שנתיים וחצי לאחר שקיבל 9.2 מיליון שקל במסגרת פשרה עם חברת כלל פיננסים, טוען שחקן המעו"ף לשעבר אלי ארוך כי הוא נותר חסר כל - כך עולה מתצהירים שהגיש להוצאה לפועל והגיעו לידי "כלכליסט".

התצהירים נכתבו בעקבות תביעה של פרופ' נחום ביגר, שהעניק לארוך חוות דעת מומחה לצורך הליך הבוררות שהתקיים אצל השופט בדימוס יעקב מלץ ז"ל, ודורש שכר טרחה של 531 אלף שקל.

בתגובה טוען ארוך בתצהיר במסגרת חקירת יכולת: "אני ואמי ג'ני ארוך מתקיימים מקצבאות ביטוח לאומי. אני מקבל כ־1,800 שקל בחודש ואמי, שהיא אלמנה, מקבלת קצבת שארים בסך 2,200 שקל. יחד, מהסכום הצנוע הזה, אנו מתקיימים. אבקש לפטור אותנו מתשלום כלשהו נוסף, כי אין לנו מהיכן לתת... מהכסף שהתקבל מהתביעה נגד כלל לא נשאר שקל. הכל הלך לחובות". בתצהיר שעליו חתומה אמו של ארוך היא מפרטת מי הם אותם נושים אלמוניים: "חיינו מהלוואות של בני משפחה וחברים".

ההליך התקיים בלשכת ההוצאה לפועל כבר באוקטובר 2010, אך בגלל תקלה טכנית לא נכח ביגר בדיון ולא היה יכול להתנגד להכרעה, שלפיה ארוך ואמו ישלמו לו 600 שקל בחודש בגין החוב. ביגר טוען כי הסכום לא מכסה אפילו את הריבית על החוב.

שכר הטרחה: 5% מהסכום שיקבל ארוך

ביגר, מומחה במימון ששימש בין היתר כיועץ הבנק העולמי, היה ממקימי בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת חיפה, וכיום הוא נשיא המרכז האקדמי כרמל. בשנת 2000 הוא נעתר לבקשת ארוך, והגיש חוות דעת לטובתו במסגרת הסכסוך עם כלל פיננסים. השניים סיכמו כי ביגר יקבל 5% מהסכום שבו יזכה ארוך.

הסכסוך עם כלל פיננסים החל במסחר המעו"ף של ארוך באמצעות בית ההשקעות אילנות בטוחה, שנמכר בהמשך לכלל פיננסים. ארוך טען כי בית ההשקעות לא שילם לו תמורת הרווח העצום שהניבו פעולותיו, והצדדים הגיעו לבוררות מול השופט בדימוס מלץ. בתחילת 2006 הדהים מלץ את העולם העסקי כאשר פסק כי כלל פיננסים תשלם לארוך 95 מיליון שקל. מלץ הסתמך בין השאר על חוות דעתו של פרופ' ביגר.

לאחר מכן התברר במסגרת הליכים פליליים כי ארוך — יחד עם דוד שילוח, שכונה "הצל" בפרשה — איימו על הבורר ועל עדים בבוררות. כלל פיננסים מיהרה להגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לבטל את פסק הבורר.

בפברואר 2009, לאחר שהתברר כי הבוררות התבססה על מסמכים מזויפים והוחלט להגיש נגד ארוך כתב אישום, הוא חתם על פשרה עם כלל פיננסים על סכום של 9.2 מיליון שקל.

לאחרונה פורסם ב"כלכליסט" כי הפרקליטות הגיעה עם ארוך להסדר טיעון על זיוף המסמכים, שבמסגרתו ייגזרו עליו שישה חודשי מאסר על תנאי. ההסדר טרם נחתם.

בעקבות הפשרה עם כלל פיננסים החל פרופ' ביגר את המערכה לקבלת הכסף המגיע לו. בפברואר 2009 הוא הגיש תביעה בסכום 531 אלף שקל לבית משפט השלום בתל אביב, נגד ארוך ואמו ג'ני. במקביל אישר לו בית המשפט להטיל עיקולים, מחשש שהשניים יבריחו את נכסיהם. ארוך טען כי ההסכם עם ביגר התייחס לפסק הבוררות המקורי ולא לפשרה, אך טענתו נדחתה ובדצמבר 2009 ניתן בבית המשפט פסק דין המחייב את ארוך לשלם לביגר את מלוא סכום התביעה.

"הריבית על החוב גבוהה מההחזרים"

אך פסק הדין היה רק עוד תחנה בדרך. מבקשה שהגיש פרופ' ביגר בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, עולה כי כחודש לאחר הטלת העיקולים על נכסי אלי וג'ני ארוך, במרץ 2009, העבירה האם לבנה השני, רוני ארוך, את זכויותיה על דירה בשכונת יד אליהו בתל אביב. כעת מבקש ביגר לבטל את העברת הזכויות.

בבקשת ביגר נכתב כי "על אף שהנתבעים קיבלו 9.2 מיליון שקל במסגרת ההליך המשפטי, לא עלה בידי פרופ' ביגר לתפוס דבר מנכסיהם, כיוון שהם עשו ועושים מאמצים גדולים להבריח את הנכסים". פרופ' ביגר מלין בין היתר על גובה התשלומים שנקבע כי ארוך ואמו ישלמו לו, בגובה 600 שקל בחודש. "מדובר בהסדר תשלומים שלפיו הריבית בגין החוב גבוהה מהתשלום שניתן בגינו. דינו של חוב זה להמשיך לתפוח, ודינו של פרופ' ביגר הוא שלעולם לא יוכל לבוא על שכר. החלטה של ההוצאה לפועל נבעה אך ורק מהתרשמותה של הרשמת שמדובר בחייבים קשיי יום אשר אינם מסוגלים לפרוע את חובם. התרשמות זו נבעה מהטעיה בוטה וממצג שקרי וכוזב שהציגו במהלך חקירתם".

בימים הקרובים מתכוון פרופ' ביגר להגיש בקשה ללשכת ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת לשניים. את ביגר מייצגים עורכי הדין אסף ביגר ואפרים אופק אהרון, ממשרד עמית פולק מטלון.

מאלי ארוך לא נמסרה תגובה.