אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט" - מחקר בכנסת: ישראל היחידה במערב שמתנערת מהרפתנים צילום: צביקה טישלר

בלעדי ל"כלכליסט" - מחקר בכנסת: ישראל היחידה במערב שמתנערת מהרפתנים

הרפורמה במשק החלב תובא היום לאישור הממשלה, למרות מחאת הרפתנים. בסוף השבוע זכו הרפתנים לגיבוי מהמשנה ליועמ"ש שקבע: "לא ברור מה היה בסיס הנתונים לקבלת ההחלטות על פתיחת השוק לתחרות. אין בידינו לאשר שהרפורמה עומדת בבחינה חוקתית"

07.08.2011, 07:05 | תומר אביטל

למרות מחאת הרפתנים, תובא היום לאישור הממשלה הרפורמה במשק החלב. בסוף השבוע ניסו החקלאים להפעיל לחץ על השרים לשינוי ההחלטה, לאחר שהתברר כי גם משרד היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לרפורמה. בישראל ביתנו ובש"ס שוקלים להסתייג מההצעה, ולדרוש הבאת נוסח חדש שיצמצם את הפגיעה ברפתנים. גם השר משה יעלון הביע הסתייגות מהפגיעה ברפתנים.

לפי הצעת המחליטים שתובא לאישור הממשלה, מהשנה הבאה יוכלו הרפתות לייצר חלב מעבר למכסות הממשלתיות. כיום משק החלב מפוקח ומובנה, כאשר לכל רפת מוקצה מכסה. על הרפתות נאסר לשווק חלב מעבר אליה, ומחיר החלב מוגן דרך תעריף שנקבע על ידי ועדה ממשלתית (מחיר המטרה). שר התמ"ת שלום שמחון החליט - בגיבוי ראש הממשלה - לאפשר לרפתנים לייצר מהשנה הבאה גם מעבר למכסות, אך ללא ההגנה של מחיר המטרה.

בממשלה מקווים כי פתיחת השוק תוביל רפתנים לייצר עודפי חלב תוך כדי תחרות ביניהם שתתבטא בהורדת מחירים בשוק מוצרי החלב. הצעת המחליטים מאמצת למעשה את ההמלצות שגיבש מנכ"ל התמ"ת שרון קדמי בהנחיית ראש הממשלה ובניגוד לעמדת שרת החקלאות אורית נוקד. בנוגע למכסות החלב, ההמלצה היא לקבע אותן ב־40 מיליון ליטר פחות מהמצב הקיים — 1.326 מיליארד ליטר חלב, למשך חמש שנים.

שלשום קיבלו השרים את הערות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מלכיאל בלס, שבהן הוא מותח ביקורת חריפה על הרפורמה. בלס, שהחליף בסוף השבוע את יהודה וינשטיין, מסביר כי לממשלה אמנם מותר לשנות מדיניות, אך נדרשת "בדיקה זהירה ומקיפה". לדבריו, "לא ברור מה היה בסיס הנתונים לקבלת ההחלטות על פתיחת השוק לתחרות, והאם הובאו בחשבון כל השלכות המהלך". הוא ציין כי "אין בידינו לאשר כעת כי ההסדרים המוצעים עומדים בבחינה חוקתית, וזו תיערך על ידינו כאשר יגובשו הדברים לכדי חקיקה".

בלס אף מפציר בממשלה להאריך את פרק הזמן שיידרש לתיקוני חקיקה, כלומר לדחות את יישום הרפורמה, וטוען כי הלשכה המשפטית כמעט לא הספיקה לנתח את ההצעה שהתקבלה במשרד המשפטים רק ביום רביעי. זאת אף שיש בהצעה "חזית של ממש בתחום שקידמה הממשלה בחקיקה רק לאחרונה, וביצועה מחייב שינויי חקיקה מורכבים".

"בעולם מקובלת תמיכה במשק החלב"

 

במקביל, מחקר חדש של הכנסת קובע כי ענף החלב בארץ מקופח. "בעולם המפותח מקובלים מנגנוני התערבות, רגולציה ופיקוח. בחלק מהמדינות שקיים בהן שוק משוכלל וחופשי כמדינות באירופה ובצפון אמריקה, מקובלת התערבות ממשלתית ותמיכה בחקלאות ובמשק החלב", נכתב במחקר.

מחלקת המחקר של הכנסת השוותה את הרגולציה בענף ייצור החלב באיחוד האירופי, בשוויץ, בארצות הברית ובקנדה. ממסקנות המסמך עולה שבאותן מדינות נהוגים מנגנוני תמיכה ממשלתיים משמעותיים עבור החקלאים והרפתנים לצד תמיכות עקיפות, כגון מתן אפשרות להתאגדות והתארגנות כחלופה לתחרות, תיאום מחירים ומכסות ייצור והגנה מפני יבוא.

באיחוד האירופי, לפי המחקר, תמיכה בחקלאות היתה ונותרה סעיף ההוצאה העיקרי: 40% מתקציב האיחוד האירופי — כ־57 מיליארד יורו בשנת 2010 — ניתנו לתמיכות בחקלאות; 39 מיליארד יורו היו תמיכות ישירות, כאשר חלק ניכר מהתמיכות הישירות הניתנות למשק החלב כלולות בסעיפים תקציביים אחרים, ואינן מוגדרות כסובסידיות ייעודיות לענף החלב. לפי מחבר המסמך ד"ר גלעד נתן, "התמיכות ניתנות לענף החלב מתוך הכרה (המעוגנת בחקיקה) בחשיבותו הסוציו־אקונומית של משק החלב לחקלאות באירופה, ובייחוד לפריפריה ולמרחב הכפרי. מטרת־העל של החקיקה היא הבטחת קיום בכבוד של העוסקים בייצור חלב". האיחוד מתחייב למחיר מינימום לחלב, לאבקת חלב ולחמאה, ומעניק תוכניות סיוע. מכסות החלב באיחוד יבוטלו ב־2015, ואותן תחליף סובסידיה ישירה למגדלי החלב ולהליך השינוע והעיבוד של חלב ומוצריו.

בישראל אין כיום תמיכות כספיות ישירות של המדינה לענף החלב. מכסות החלב ומחיר המטרה — שצפויים לעבור טלטלה בעקבות הרפורמה — אמורים להגן על ייצור החלב המקומי לצד המכס על יבוא מוצרי חלב. בישראל אף נאסר על יצרני החלב להתאגד לצורך קביעת מחיר, ומדינת ישראל אינה נותנת סובסידיות לצורך יצוא חלב ומוצריו. המחקר מעלה תמיהות בנוגע לנסיגה הצפויה — והמנוגדת לעולם המערבי — מצדה של הממשלה.

יו"ר הלובי החקלאי בכנסת ח"כ שי חרמש טען בתגובה למחקר כי "רק בישראל אין שום תשלום ישיר למגדל בקר בגין העובדה שהוא קם בבוקר. בכל העולם יש סובסידיות בלי קשר לייצור. רק בישראל מבטלים את המכס על מוצרי חלב".

לדבריו, "ועדת קדמי פעלה בפזיזות. לקח שלוש שנים לחוקק את חוק החלב, ואז בשלושה שבועות ריסקו את החוק". חרמש הוסיף כי "ההמלצות מחזקות את הריכוזיות במשק. רפתות קטנות יתרחבו רק על ידי השתעבדות לבעלי ממון". 

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
המסמך לא ראוי לתואר מחקר
מסמך שכל כולו מתחילתו ועד סופו מוזמן ונכתב לפי בקשת המזמין לא ראוי לתואר מחקר. לכל היותר זו פרופוגנדה זולה לטובת הרפתנים במסווה של התואר המטעה "מחקר". במסמך מנסים לחפש מתחת לבלטות הצדקות לתמיכה במשק החלב ובמתן תמיכות ממשלתיות באופן כללי. אין במסמך שום ניסיון (אמיתי או אפילו מדומה) לבדוק טיעונים נגדיים שיפגעו באג'נדה של כותב המסמך. המסמך לא עוסק בכשלים הנובעים מהשליטה המונופוליסטית של מועצת החלב בארץ (מכסות החלב, מחירים גבוהים, שוק לא תחרותי שאינו מאפשר כניסה של מתחרים חדשים ועוד). המסמך גם לא עוסק בהבדלים הכלכליים (אפילו ברמת הגודל המשקי) בין המשק הישראלי למשקים אחרים אליהם הוא מתיימר להשוות (אם ד"ר לכלכלה כתב את המסמך המזעזע הזה, אז מצב הכלכלנים בארץ עגום עד מאוד ומצבם בשירות הממשלתי מוטה עד מאוד). המסמך משווה אך ורק למדינות גדולות, בהן ידוע כי פועלת תעשייה חקלאית ענפה ומתקיימת בהן מדיניות של סבסוד ממשלתי. מוזר שמסמך כה מוטה זוכה לפרסום על-ידי הכנסת, מוזר עוד יותר שהוא זוכה לתואר מחקר ועצוב שעל "מחקרים" כאלה מבזבזים את כספי המיסים של כולנו.
הפרהמומו  |  07.08.11
7.
מסכים עם מספר חמש
מעבר לכך לתמיכה בחקלאות יש ערך חשוב כמדינה וחברה מעבר לערך הכלכלי הטהור מה גם שבסופו של דבר מדובר במשק רווחי ולא מונשם מלאכותית אז הציבור ישלם עוד כמה אגורות לליטר חלב בחלופה על ייבוא. הרווח הגדול על מוצרי חלב לא נמצא אצל הרפתנים. הממשלה מטפלת בגורם הלא נכון שאולי יותר קל להיטפל אליו מאשר רשתות השיווק המונופוליסטיות והמחלבות הגדולות. כמה שפחות ייבוא וכמה שיותר להסתמך על ייצור עצמי זה יותר טוב למדינה ולעולם כולו בטח שבמוצרים בססיסיים כמו תוצרת חקלאית. די לגלובליזציה.
גיאצ'ו  |  07.08.11
לכל התגובות