איריס פן-יפרח: "לא מבקשים רחמים; סוף סוף יש לנו יכולת לקחת את המושכות בידיים"

בעקבות גל התגובות הגדול לכתבה ב"כלכליסט" על בני הזוג איריס פן ורונן יפרח, מגיבה כאן איריס פן-יפרח על הדברים. "רבים התייחסו בתגובות למיקום הדירה שבה אנו גרים. ובכן, היה לנו מזל שהצלחנו למצוא דירה גדולה במחיר מוצלח (5,400 שקל)", היא אומרת. "אנחנו גרים בדירה כבר 9 שנים, משפצים ומשפרים אותה, במו ידינו והפכנו אותה לדירה מקסימה. בעל הדירה מעריך את המשפחה ששומרת ומשדרגת את דירתו ומשתדל להתחשב. בתחילה, המחיר היה זול בהרבה ורק עלה ועלה. כשבעל הדירה העלה לנו בבת אחת ב-1,500 שקל, הלכנו לחפש דירות מחוץ לת"א וראינו שהסכומים דומים לנוכחית. לכן, גודל הדירה והמיקום הספציפי הם לא העניין, אלא קטנוניות.

בנוסף, איננו יכולים לגור ממש רחוק מת"א, משום שהעבודה שלנו מחייבת אותנו לצאת מוקדם בבוקר בהסעות שיוצאות רק מת"א".

בהתייחסה לנושא מעונות ויצו ונעמת, אומרת פן-יפרח כי מדובר "בנקודה מאוד רגישה, מכיוון ששחקנים/מחזאים לא עובדים עם תלושי משכורת שמפרטים שעות עבודה! אין לנו קשרים ופרוטקציות כדי להתקבל לויצו. אני מכירה הרבה הורים שלא גומרים את החודש ולא התקבלו לויצו והרבה הורים עשירים מאוד שכן התקבלו".

על דבריה כי תרגיש "עוף מוזר" בבת ים או חולון, אומרת פן-יפרח "אמרתי במפורש שאנחנו העוף המוזר, לא הבת ימים!!!! מי שבאמת מכיר את תל אביב, יודע שזו עיר שמלאה במשפחות צעירות וילדים (ולא רק מליונרים ובוהמיינים מכורים לקוק, כמו שמנסים למכור לכם) וזה סוד קסמה האמיתי. יש לי זכות מלאה לרצות להמשיך לגור בעיר בה נולדתי, בה נולדו הילדים שלי ובה לא היתה בעיה, לי ולאנשים רגילים כמותי, לגור בה עד לפני 3-4 שנים. הרי בבת אחת תל אביב הפכה מעיר מעורבת מעמדית, לעיר לעשירים בלבד. ואין שום סיבה מוצדקת לזה. כשאתם קוראים לכל התל אביבים לעזוב את העיר אתם מעודדים תופעה של שלטון ההון".

רבים מהתגובות התייחסו לאמירה של פן על חלום החופשות בחו"ל ונגוז. "סיפרנו שפעם יכולנו להרשות לעצמנו לנסוע פעם בשנה וחצי לחופשה והיינו מאושרים מכך ואילו היום, בבת אחת, אנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם חריגות", היא אומרת. "מי בכלל חושב על חו"ל? מי בכלל חושב על נופש בארץ? מי בכלל חושב על בייביסיטר? אני מבלה עם בעלי וילדיי וטוב לי אתם בכל מקום".

"לכל אחד יש את הכשרונות והיכולות שלו", אומרת פן. "אני לא יכולה להיות עורכת דין או עובדת היי-טק משום שאין לי את היכולות לכך. לפני שנעשו קיצוצים מטורפים בתקציבי התרבות לגני הילדים ובתי הספר, עבדתי הרבה. אנחנו לא שחקנים פלצנים ומפונקים שיושבים בבית ומחכים שמ'הבימה' יתקשרו אלינו. אנחנו אמנים שיוצרים, כותבים, מביימים, מדריכים ומלמדים. נכון, יש לנו עקרונות (עוד מילה גסה?): אנחנו עושים רק דברים שיש בהם משמעות וערך מוסף!

"הייתי כמה שנים בתחום התיאטרון המסחרי לילדים ונגעלתי. נגעלתי מכמות הכסף שלוקחים מההורים ומהמחדלים הערכיים והמוסריים. לא אקח חלק בחינוך כזה לילדי ישראל! אז אני עושה את כל שאני יכולה, בדרכי שלי: אנחנו מופיעים בכל הארץ עם הצגה לילדים שמבוססת על סיפור שכתב גלעד שליט. מכל הצגה, אנחנו תורמים מכספינו (ולא מכספי המפיקים) לתמיכה במשפחת שליט. אני עורכת ימי הולדת ברוח של פעם, אשר בניגוד להפעלות הנהוגות כיום, ההפעלות שלי מבוססות על ערכים, חברות, משפחתיות ותרומה (למשל, אני מבקשת מכל המוזמנים להביא צעצועים לתרומה, מארגנת על בסיס זה יצירה ופעילות ותורמת בשמם לילדים נזקקים). אין 'שוחד פרסים', אין צעקות, אין מותגיות.

"התהליך שהמדינה הזו עוברת, ממדינה רב מעמדית למדינה של עשירים, שהולכים ומתעשרים יותר ויותר ומעמד ביניים שהולך ונופל לעבר העוני - זו לא המדינה שחלמנו עליה, כמדינת ישראל.

"בקיצור, אנחנו עובדים כל הזמן, מתנדבים, מנסים כמה שיותר לתרום, משקיעים הרבה (לא רק כסף אלא בעיקר חינוך ואהבה) בילדים הנפלאים שלנו ומתפתחים ומשתנים בהתאם לחיים ולמצב. בזבזנים? ממש לא, אל תתנו לדעות הקדומות לכוון את דעתכם עלינו.

"רחמים? מי ביקש פה רחמים? להיפך, במאבק שלנו (וכן, אנחנו משתדלים להיות כמה שיותר פעילים במאבק החברתי החשוב הזה) אנחנו בחרנו דווקא לשים דגש על כל המחדלים החברתיים: גלעד שליט, קשישים, ניצולי שואה, ילדים עם צרכים מיוחדים וחריגים בכלל, חינוך, מוסר, ערבות הדדית.

"תל אביב היא פשוט דוגמה מצוינת לפער המעמדי שהולך וגדל בכל המדינה. סוף סוף יש לנו את האפשרות לקחת ביחד את המושכות בידיים, בהחלטה החשובה: איזו מדינה אנחנו רוצים לילדים שלנו בעתיד בלי שום קשר לפוליטיקה, שדים עדתיים, שנאת שווא ושמחה לאיד", מסכמת איריס פן-יפרח.