שוק המניות: כשכולם מוכרים, זה הזמן לקנות

שוב אנו חווים ימים היסטריים בשווקים אשר מזכירים לנו נשכחות עגומות מ־2008–2009. כנראה לא סתם כלכלה נלמדת בפקולטה למדעי החברה - אני חושב שמה שאנו חווים היום הוא רחוק יותר משיעורי הכלכלה, וקרוב הרבה יותר ללימודי הפסיכולוגיה.

אז היכן אנו עומדים היום? עד כמה שזה נשמע מוזר, להערכתי ההנחה די חדה וברורה - שום דבר לא באמת השתנה. אירופה ממשיכה להתנהג כמו משפחה בהפרעה, שבה גרמניה וצרפת מתפקדות כהורים האחראים ושאר הילדים סוררים מדי פעם, ועל כן נקראים לקבל עונש כזה או אחר. שום דבר דרמטי לא השתנה - ספרד ואיטליה הן לא יוון, הן לא יפשטו את הרגל, ולכן כל השאר הוא בגדר פאניקה. בסך הכל, לא מדובר במשפחה ענייה או מסכנה, סתם משפחה שיצאה מאיזון, ומסדרת בימים אלו את העניינים, וטוב שכך.

בארצות הברית, כמו בארצות הברית, הכל גדול, דרמטי ולא אמוציונלי - עם מבוגר אחראי וילדים ממושמעים. הכלכלה האמריקאית היא הכלכלה החזקה בעולם, זו תמונת המצב והיא לא תשתנה בעשורים הקרובים.

חברת הדירוג S&P שלא פספסה אף הזדמנות בעשור האחרון לפספס, עשתה זאת שוב (ובגדול) על ידי הורדת דירוג לא רלבנטית וגם לא נכונה. אני בטוח כי הורדת הדירוג תתפוס כותרות דרמטיות בכל ערוצי התקשורת ותהווה עוד שמן למדורת הפאניקה, אולם מעבר לכך אין באמת להורדה זו כל משמעות.

הורדת דירוג לארה"ב, כמוה כהורדת הדירוג לאלוהים. רבותיי, אין ולא יהיה תחליף לאיגרות החוב האמריקאיות בעשורים הקרובים. אז מה קורה שם בארה"ב? פשוט לגמרי, ארה"ב יוצאת ממשבר עמוק שהחל ב־2008, יוצאת לאט, בזהירות רבה, אבל ללא ספק יוצאת. למעשה, הכלכלה האמריקאית כבר יצאה מהמשבר. נכון, יהיו חודשים טובים ורעים, יהיו רבעונים גרועים יותר וטובים יותר, אבל כל זה חסר משמעות. האמריקאים אלופי העולם בנתונים. הכל נמדד, החל מכמה דקות ביום אנחנו אוכלים "ביג מק" בממוצע של 20 שנה, ועד מה הגובה הממוצע של כל מי שהרוויח כסף.

הבעיה בריבוי הנתונים היא שכבר מתפתח ספורט חדש והוא "חיזוי הנתונים". אחרי שהספורט הזה הפך לכל כך אופנתי ונדוש, התפתח תת־ענף והוא התגובות שלנו האזרחים לאותן תחזיות. לפעמים אני שומע דיונים של שעות על "הפתעה לטובה", או "הפתעה לרעה" מנתון כזה או אחר, שסטה 0.1% מהתחזיות. נו באמת. על זה אני יכול להגיד, ובגדול, "מרוב עצים לא רואים את היער".

אז היער, חברים, בסדר גמור, שווה להישאר בו היום, הוא לא מקום מסוכן. ביער הזה ניתן לקנות את החברות הטובות בעולם, במחירים פשוט נמוכים - חברות מובילות, עולמיות, שרק פראיירים לא יקנו עכשיו.

ואי אפשר בלי כמה מילים על ישראל ועל המחאה החברתית של מעמד הביניים שהולכת ותופסת תאוצה. בניגוד למה שהפוליטיקאים היו רוצים שנחשוב - יש כאן מהפכה שתוביל, כך אני מקווה, לשינוי יסודי וטוב. הבעיה היא שאיננו יודעים לאן זה יוביל. שוקי ההון אינם אוהבים שינוי, רק בגלל שאיננו יודעים מה יקרה. לכן, בטווח הקצר, שוק המניות המקומי ימשיך להיות "ילד רע", ולהתנהג פחות יפה מאחיו בעולם. אבל אל תטעו. הכלכלה הישראלית במצב טוב וגם כאן זול.

אז אתם שואלים בצדק אז למה כולם מוכרים? למה הכל יורד? לשאלות הללו יש לי תשובה ממש טובה - זו דרכו של עולם. הפחד האנושי המושרש בנו באופן יסודי משחר ההיסטוריה קובע יותר מכל, וכשמפחידים אותנו, רובנו מפחדים. אני לא אמליץ כאן על מניות ספציפיות, אבל אקח את הסיכון ואמנה כמה כללים שחשוב לזכור בימים שכאלו:

1. כשכולם מוכרים, זה כנראה הזמן הטוב ביותר לקנות.

2. אי אפשר להרוויח אם עושים בדיוק מה שכולם עושים.

3. מחירי המניות בעולם נמוכים כיום באופן יחסי והיסטורי.

4. בכל מקרה, בימים כאלו זה לא הזמן לעשות שינויים בתיק ההשקעות.

השורה התחתונה: למרות הורדת הדירוג, ארה"ב היא עדיין הכלכלה הגדולה בעולם, ולאג"ח שלה אין תחליף. המשבר הנוכחי מאפשר להיחשף לחברות מעולות במחירים נמוכים.

הכותב הוא מנכ"ל וממייסדי בית ההשקעות תמיר פישמן