הרשות לחצה ואי.די.בי חשפה את הסוד השמור ביותר
כבר שלוש שנים משקיעה קבוצת אי.די.בי במניות הבנק השוויצרי קרדיט סוויס. אלא שרק אתמול ורק בעקבות הוראה של רשות ניירות ערך, התברר כמה קרובה הייתה כור בסוף השבוע האחרון לאבד את מניות קרדיט סוויס לטובת הבנקים המלווים
38.6 מיליון מניות של קרדיט סוויס רכשה חברת כור - מרביתן לפני כשנתיים - בסכום השקעה מצטבר של 7 מיליארד שקל. נכון להיום, שווה האחזקה של כור בקרדיט סוויס 1.22 מיליארד דולר, שהם 4.3 מיליארד שקל בלבד. במילים אחרות, כור מופסדת ב־2.7 מיליארד שקל על ההשקעה בעקבות נפילה של שנתיים במניית קרדיט סוויס.
כנגד האשראי מסיטי ומורגן סטנלי שעבדה כור את כל מניות קרדיט סוויס שברשותה, ובמקביל נדרשה להעמיד לסיטי ולמורגן סטנלי פיקדון משועבד, שתפח במקביל לירידה בשווי הבנק השוויצרי. עד יום חמישי עמד הפיקדון הזה על 1.2 מיליארד שקל, אבל בסוף השבוע הוא כבר תפח ב־33% ל־1.6 מיליארד שקל. לכור, אגב, היו בסוף מרץ השנה רק 446 מיליון שקל, ולכן היא נדרשה ללוות 500 מיליון שקל מדיסקונט השקעות ומאי.די.בי.
מידע מהותי לבעלי המניות והחוב
אז נכון, כור כבר הרוויחה בעבר 3.6 מיליארד שקל על ההשקעה בכור, אבל הרווח הזה כבר נמחק ברובו המכריע (75%) וזה מבלי לכלול את עלויות המימון שמקצצות אותו במאות מיליוני שקלים נוספים. ביום שישי השלימה קרדיט סוויס נפילה של 35% בבורסת ציריך למחיר 23.81 פרנק. המחיר הזה, כך התברר רק אתמול, מהותי מאוד לבעלי המניות והאג"ח של כור, היות והוא גבוה ב־8% בלבד ממחיר הרצפה שמתחתיו רשאים הבנקים המלווים לדרוש פירעון מיידי של האשראי.
מחיר רצפה הוא מחיר שאם מניית קרדיט סוויס תיפול מתחתיו, יוכלו הבנקים האמריקאיים לדרוש מכור פירעון מיידי של האשראי, מה שעלול לחייב את כור לחסל במהירות את אחזקותיה ולקבע סופית את ההפסד הענק. אפשרות נוספת שגם היא תקבע את ההפסד היא, כמובן, שהבנקים מחלטים את הפיקדון ומשתלטים על מניות קרדיט סוויס במטרה למוכרן, כאשר הפער בין התמורה לסכום ההלוואה יושב לאחר מכן לכור.
אם כך, מהו אותו מחיר רצפה? את זה בקבוצת אי.די.בי ממש לא רצו שנדע, מן הטעם הפשוט שידיעת המחיר תפתח בפני בנקי השקעות אחרים וקרנות גידור עתירות ממון פתח למהלך אגרסיבי להפלתה של מניית קרדיט סוויס, ולקיבוע מהיר של הפסד העתק של כור.
מהלך פיננסי כזה יכול להתחיל במכירה בחסר בהיקף עצום של מניית קרדיט סוויס וימשיך בבריחת המשקיעים ממנה (כפי שקרה למניות בנקי ההשקעות בסתיו 2008). כור הקטנה לא תוכל לעצור לבדה את המפולת ותסיים את ההרפתקה מהר מהצפוי. לקיומו של מחיר רצפה התוודעו המשקיעים בחודש שעבר כשכור דיווחה לבורסה על שינוי בתנאי ההלוואה, שבו סיפרה כי קיבלה שתי הקלות בתנאי ההלוואה בתמורה להעלאת שיעור הריבית המקסימלית ב־0.35%. ההקלה הראשונה נגעה להעלאת תקרת היחס בין החוב נטו (אז 2.8 מיליארד שקל והיום 2.4 מיליארד שקל לאחר ההלוואה הנוספת) לבין שווי המניות המשועבדות (4.3 מיליארד שקל).
המטרה היתה למנוע את הדרישה להגדלה נוספת של הפיקדון המשועבד אם מניות קרדיט סוויס ימשיכו לרדת. אולם בפועל, המניה המשיכה לרדת והפיקדון גדל.
את ההקלה השנייה ניסחה כור כך: "באשר להוראה בדבר זכות התאגידים המלווים להביא לפירעון מיידי כפוי של האשראי במקרה של ירידה קיצונית במחיר מניית קרדיט סוויס, הוסכם על הורדת מחיר הרצפה של המניה אשר מפעיל זכות זאת". לכלכליסט נודע, כי הורדת מחיר הרצפה אז היתה מ־24.75 פרנק ל־22 פרנק והיא הספיקה לרשות כדי לקבוע כי הפער לעומת מחיר השוק גדול מספיק כדי שהחברה לא תידרש לפרסמו ברבים. אולם הנפילה ביום שישי שינתה את המצב וכעת תנסה כור להפחית את מחיר הרצפה פעם נוספת.
סיכון המשקיעים הפך לממשי
חשוב להדגיש כי מחיר רצפה הוא עניין קבוע בהלוואות שנלקחות למימון השקעות בחברות בורסאיות. אולם כאשר מדובר בחברה בורסאית שנוטלת הלוואה להשקעה בחברה בורסאית אחרת, נאלצה הרשות לבחון את השאלה האם ומתי ראוי שבעלי המניות ובעלי איגרות החוב של החברה הנוטלת יכירו את מלוא הסיכון שבפניו עומדת ההשקעה שלהם? אחרי הכל, מדובר באינפורמציה שהיא קריטית למשקיעים אבל גם יכולה לסכן את השקעתם. אתמול כשהסיכון הפך לממשי, הבינו ברשות כי לא ניתן עוד להחביא את המידע.
תגובה אחת לכתיבת תגובה