אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה ויקיפדיה עשתה לכלכלה?

מה ויקיפדיה עשתה לכלכלה?

אחרי ההנאה משגשוגה מגיעה מסקנה מרעישה

11.08.2011, 12:10 | שיזף רפאלי

בהרצאות שאני משמיע בחודשים האחרונים אני נוהג לשאול את הנוכחים כמה מהם עיינו בתנ"ך בשבוע האחרון, וכמה בויקיפדיה. לאחר כמה ניסיונות, אני כבר לא מופתע מן התוצאה. יותר ממחצית האנשים בקהל משתמשים בויקיפדיה מדי שבוע. בתנ"ך אחדים. איך קרה הדבר, שאתר אחד הפך לפופולרי יותר מספר הספרים בתוך פחות מעשור?

מילים רבות נשפכו על הפופולריות של פייסבוק. גם ההצלחה האדירה של אתרי גוגל, ממנוע החיפוש ועד יוטיוב, מרשימה. אבל העובדה שויקיפדיה טיפסה למעמד של אחד מחמשת האתרים המבוקשים ביותר באינטרנט היא המדהימה מכולם. יצירה, כמעט יש מאין, של אנציקלופדיה חלופית למקורות המידע המסורתיים והסמכותיים, בתוך תקופה קצרה וכמעט ללא מימון, היא פלא עולם ממש. אם נסמכים על העקרונות המוכרים של האדם הרציונלי, ויקיפדיה היא התגלמות הבלתי אפשרי. לא היה לה מראש שום סיכוי להיווצר, בטח שלא לשרוד עד הלום. ולא רק שנוצרה - היא רק ממשיכה להתחזק.

כנס ויקימאניה העולמי הוא המקום שבו נפגשים, כבר שבע שנים, מתנדבים, חובבים וחוקרים של התופעה הויקיפדית. השנה התקיים הכנס העולמי הזה בחיפה. אחד מאורחי הכבוד של הכנס היה פרופ' יוחאי בנקלר מאוניברסיטת הרווארד, מומחה לחוק, משפט וחברה בעידן הדיגיטלי. הרצאת הפתיחה המרכזית שנשא נדרשה לחידת קיומה של ויקיפדיה ולסתירות בין הצלחתה לבין תפיסות היסוד של התנהגות האדם.

בפרפרזה על גליליאו, הסביר בנקלר, "ויקיפדיה היא בלתי אפשרית, ואף על פי כן נוע תנוע". הגיע העת, הוא אומר, להודות שהיא אינה פלא, ולא היוצא מן הכלל. פשוט טעינו בהנחות שלנו לאורך כל הדרך. עלינו למחוק את כל האקסיומות שהובילו אותנו לחשוב שויקיפדיה אינה אפשרית. לרוע המזל, האקסיומות האלה הן הבסיס של החשיבה הכלכלית של הדורות האחרונים - הטענה ששאיפתו היחידה של הפרט היא למקסם את תועלתו האישית.

בתחומי חשיבה שונים חזרנו ועשינו את הטעות הזאת. ועכשיו, אומר בנקלר, הגיעה השעה לשינוי מהותי באופני החשיבה בדיסציפלינות רבות. ללא שינוי פרדיגמטי בתחום אחר תחום, המציאות, כמו במקרה ויקיפדיה, תשוב ותיראה לנו כפלא במקום הדבר ההגיוני היחיד.

הביולוגיה, ובראשה גדולי הוגיה כמו ריצ'רד דוקינס, טעתה לחשוב שסוד החיים הוא האגואיזם. תורות עדכניות יותר מצליחות למצוא דווקא ביסוס ביולוגי לאלטרואיזם. במקום להמשיך בחיפוש אחר הגן האנוכי, ניטיב לעשות אם נחפש את הגן האלטרואיסטי. הכלכלה הקלאסית טעתה לחשוב שהיד הנעלמה מייצרת תוצאות אופטימליות אם כל אחד דואג אך ורק לאינטרסים הפרטיים שלו. חקר הביצועים הקלאסי, למשל זה שבעבודותיו של קנת' ארו, ניבא במשך שנים שהתנהגויות רצויות כמו תרומת דם יושגו רק אם נתגמל אנשים באופן חומרי. והנה, פלא פלאים: דווקא במדינות כמו בריטניה, שבהן בנק הדם מושתת על התנדבות, יש מאגרים גדולים בהרבה של דם בהשוואה למדינות שבהן הדם לצרכים רפואיים נקנה בשוק תמורת כסף. בנקלר מציג גם ממצאים מתחום הפסיכולוגיה החברתית, שמראים גם הם איך התנהגויות של שיתוף פעולה והתנדבות, התחשבות הדדית וקהילתיות נפוצות הרבה יותר ממה שהמודל הכלכלי של האדם האגואיסט היה מנבא.

וכך קרס המודל הניאו־קלאסי. ההשלכות הפוליטיות אינן קשות להבנה. המסקנות הניהוליות והכלכליות קרובות עוד יותר. בקרות של רגולציה, שיטור ומקל וגזר הן חדשות ישנות. אם מקבלים את הניתוח החדש/ישן הזה, השיטה הנכונה לנהל אנשים, חברות ומדינות היא פחות מערכות תגמול ויותר תחושת שיתוף. פחות כסף ובונוסים, יותר תקשורת, אמפתיה ומוניטין. ופתאום גם ויקיפדיה נראית כלא יותר מהתפתחות טבעית.

תגיות

17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

16.
ההשוואה לתנך כל כך במקום
הדרך הקרובה ביותר לתאר את התנך היא להשוות אותו לוויקיפדיה. נערך בידי המון אנשים במשך המון זמן, כאשר לחלק יש יותר כוח והשפעה על ערכים חדשים. מה שכן, למרות אי דיוקים לא מעטים בוויקי, זה עדיין לא מתקרב לרמת הגולשים שיש בתנך, שלא לדבר על רלוונטיות...
רן  |  18.08.11
15.
ל- 4 , אתה לא צודק
אני עורכת בויקיפדיה, שמים תבנית חשיבות לערכים שחשיבותם מוטלת בספק. למשל אם תכתוב ערך על מישהו שהוציא ספר בהוצאה עצמית, אזי ישימו לך תבנית חשיבות, כי הקריטריון לסופר הוא הוצאת שני ספרים בהוצאה מוכרת. אני מציעה לך לכתוב ערך על דמות היסטורית, אתר ארכאולוגי, או למשל, קח את אחד מערכי היישובים בישראל ותרחיב אתו, ותתקבל בשמחה רבה. אבל אם תנסה למשל לכתוב ערך על שחקן כדורגל מליגה ג', הערך בודאי לא ישרוד. אז חשוב גם על מה כותבים.
חנה , נשר  |  14.08.11
14.
ידידים, הציניות יוצאת מהאופנה.
ל-3, ומה עם כל התרומות הכספיות האנונימיות שמחזיקות את המיזם הזה? אני סיימתי את לימודי האקדמיים לפני קצת פחות משנה ואתה יודע מה עשיתי לאחר שמצאתי עבודה ונכנסה לי משכורת ראשונה? תרמתי 100 שקל לויקיפדיה ואני אתרום עוד כשיגיע הסבב הבא. זה לא משהו שאני מפרסם לרוב ברבים (למרות שאולי ראוי שהיה אם זה היה מדרבן עוד אנשים) אבל אני לא פוסל את האפשרות שגם התרומה הזאת מקורה בדחף אגואיסטי. וגם אם זה אכן אגואיזם התוצאה עדיין אלטרואיסטית וזה העיקר לדעתי
איש  |  13.08.11
13.
יפה שיזף, נגעת בתמצית הקוסמולוגיה העברית - זולתנות
התפיסה הזולתנית (אלטרואיזם) מקורה בידיעה-אמונה שהאלוהים מגולם בכולנו ולא נמצא אי שם מחוץ לעולם כפי הקוסמולוגיה היוונית-מצרית מכיוון שכך - כולנו רקמה אנושית אחת חיה ומכאן "ואהבת לרעך כמוך" זה הטיפ הכי גדול שנתנו העברים לעולם זה יחד עם הדאגה לגר ליתום ולאלמנה וכיו"ב מכל מקום - דיברת יפה
דוד  |  13.08.11
לכל התגובות