אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפגנה בירושלים: "אטיאס אתה דואג לנו שם? הגיע הזמן לפריפריה!" צילום: מיקי אלון

הפגנה בירושלים: "אטיאס אתה דואג לנו שם? הגיע הזמן לפריפריה!"

ההפגנה נערכת מול משרדי המינהל, שם מתקיים כעת דיון בשינוי הקריטריונים בתוכניות הדיור למשתכן. ברחובות דורשים מפגינים דיור ציבורי לנזקקים

10.08.2011, 11:29 | ליאור בן דוד וטל ליטמן

כ-70 מפעילי מאהל המחאה בירושלים וסטודנטים מהנגב שהגיעו במיוחד לירושלים, מפגינים בשעה זו מול משרד מינהל מקרקעי ישראל, במקביל לדיון של מועצת מקרקעי ישראל בנושא שינוי קריטריונים של תוכנית "מחיר למשתכן".

המפגינים קוראים במגאפון לעבר הבניין: "אטיאס אתה דואג לנו שם? הגיע הזמן לפריפריה! איך נגור בעיר בירה - אי אפשר לשכור דירה", ומתכננים להתפרץ לבניין. דורשים להפקיע משר השיכון את קביעת הקריטריונים לדיור למשתכן.

במקום היה מאבק קצר בין השוטרים למפגינים. "המאבק לא ייגמר עד שהכנסת תתעורר", צעקו המפגינים.

 

מחאה גם ברחובות

 

במקביל, מאבק הדיור הציבורי ממשיך להתפשט ברחבי הארץ. עשרות מפגינים צועדים מהמאהל ברחובות למשרד השיכון בעיר. בין המפגינים אמהות חד הוריות, צעירים וסטודנטים הדורשים דיור ציבורי. המפגינים קוראים לשינוי הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי ודורשים מהממשלה לספק דיור ציבורי לאזרחים הנזקקים.

מנתונים שהועברו על ידי תנועת התחברות-תראבוט, תנועה ערבית-יהודית לשינוי חברתי ופוליטי, עולה כי רשימת ההמתנה לדיור ציבורי מגיעה כיום למעל 50 אלף עולים ועוד כ-10,000 ותיקים. בערים המרכזיות זמן ההמתנה עולה לעיתים על שש שנים. מאז שנות השמונים הפסיקו ממשלות ישראל את בניית הדיור לדיור ציבורי ובמקביל נמכרו דירות רבות.

היום, זכאים לדיור ציבורי אינן יכולים לממש את זכאותם במשך שנים, אלא אם יעברו לערים או עיירות שבהן הסיכוי למצוא תעסוקה נמוך ושלעיתים רבות יהיו מרוחקות ממערכי התמיכה שלהם. במקביל, קוצץ בשנים האחרונות הסיוע בשכר דירה לזכאים וקצבאות ביטוח לאומי. עליית מחירי הנדל"ן הביאה למצב שבו גם משפחות המקבלות סיוע אינן מסוגלות לשלם את שכר הדירה עוד לפני הוצאות מחייה בסיסיות אחרות.

אורלי סאלם, אם חד הורית לשלושה ילדים שיזמה את ההפגנה: "נולדתי וגדלתי ברחובות, כאן גרה גם אימי החולה שגם היא מתקשה לכלכל את עצמה. הציעו לי דיור ציבורי בצפת, בעפולה, במגדל העמק. אין לי שם כלום, לא תמיכה מאנשים שמכירים אותי ולא עבודה. איך אמורה אמא לשלושה ילדים לשרוד במצב כזה? אנחנו מפסיקים לשבת בשקט ויוצאים היום לצעוק את הצעקה שלנו שמאוחדת עם כל הצעקות של המאבק הזה. משרד השיכון חייב להתעורר ולהתחיל לדאוג לאזרחים במדינה. היום, כשאם חד הורית עם ילד או שניים, הולכת לבקש דירה ציבורית אומרים לה – "תביאי עוד ילד", איך היא תיתן אוכל לילד הזה? וגם אם כבר קיבלת זכאות, כל מה שיציעו לך זה לעבור למקום מרוחק שבו אין לך תמיכה ואין לך תעסוקה. חייבים לשנות את המצב הזה, החל מהיום".

ערן חכים, פעיל למען דיור ציבורי אמר כי "הסיפור של אורלי הוא אחד מתוך אלפים, מדובר בקבוצת אנשים שגרים עשרות שנים בדירה ומצווים על ידי עמידר לפנותה כאשר לא מוצעת להם שום חלופה, ואם כבר מציעים, היא לא ריאלית. כמו דיור חלופי בעפולה, מקום שהאנשים לא היו בו מעולם ושהסיכוי למצוא בו עבודה שואף לאפס. בחלק מהמקרים הגירוש נעשה באלימות מזעזעת, ובחלקם בהגנת הנהלים הא-פרסונלים של הבירוקרטיה, אבל בכל המקרים האלה, מדובר באנשים שכל רצונם הוא לגור בשכונה בה חיו כל חייהם והמדינה, שהייתה אמורה להתאמץ על מנת לאפשר זאת, ולהציב זאת כיעד מרכזי במדיניותה, מנסה לגרש אותם על מנת להעביר את הקרקע ל'יזמים'. אנחנו כאן בשביל לוודא שלאזרחים תהיה קורת גג, בזכות ולא בחסד".

תגיות