בלעדי ל"כלכליסט" - הפועלים: "העדיפו את בעלי האג"ח של רבינטקס על פנינו"

שבוע בדיוק לאחר ששופט בית המשפט המחוזי בנצרת עאטף עיילבוני אישר את התשלום לנציגות איגרות החוב של רבינטקס שנמצאת בהקפאת הליכים, מגיעה התקפה חריפה מצד בנק הפועלים על הנאמן, רו"ח חן ברדיצ'ב.

בנק הפועלים, שהינו גם כן נושה של רבינטקס, טוען בבקשה שהגיש לביטול ההחלטה, כי הנאמן לא טרח ליידע אותו בטרם הגיש את בקשת התשלום, ולמעשה הבנק הופתע לגלות על כך מדיווח של החברה לבורסה.

מהבקשה של הבנק עולה, כי לא לחינם הנאמן מידר את הבנק ואת כונס הנכסים הרשמי מהבקשה, מכיוון שעל פניו התשלום סותר את דיני חדלות הפירעון ועולה לכדי העדפת נושים. כלומר, נציגות האג"ח תקבל כספים על חשבון כספים עתידיים שיוכל הבנק לקבל במסגרת ההליך. "הניסיון ליצור מעמד מועדף לשכר ולהוצאות של נאמן האג"ח בתקופת הקפאה הנו תקדים שאין לו אח ורע בדין הישראלי", נכתב בבקשת הבנק, שמיוצג על ידי עו"ד אורי גאון ויניב אזרן ממשרד לוינבוק.

אך ההאשמות של הבנק לא מסתכמות בכך ועוברות גם לפן האישי: "מעבר לרצונו של הנאמן לבקש שקט תעשייתי מצד מחזיקי האג"ח ולשאת חן בעיניהם, אין כל הנמקה בחוק המאפשרת להיעתר לבקשה".

הנושה הגדול ביותר: בעלי אג"ח סדרה ב'

רבינטקס הגיעה לפני כשלושה שבועות עם החברה־האם שלה אינספייר לבית המשפט כדי לבקש הקפאת הליכים לחברה. רבינטקס הפועלת בתחום מיגון אישי ודיגום כלי רכב צבאיים, ביקשה הקפאה לאחר שהגיעה לחובות בגובה של כ־140 מיליון שקל. בתחום דיגום כלי הרכב, שהוא גם תחום הפעילות המהותי של החברה, פועלת רבינטקס באמצעות חברות גארדלינק וברטק, הרשומות בארה"ב, שלהן חובות של 14.7 מיליון דולר לבנקים אמריקאיים.

בעלי אג"ח סדרה ב' הם בעלי שעבוד ספציפי של כ־32 מיליון שקל על כל הון המניות של גארדלינק (שמחזיקה בברטק). החוב הכולל של החברה לאותם מחזיקי אג"ח הוא 76.5 מיליון שקל, והם למעשה הנושה הגדול ביותר. הם מהווים חלק מהותי מההסדר העתידי, ומכאן גם חשיבותם מבחינתו של הנאמן.

לצורך השוואה, חובה של החברה לבנק הפועלים עומד על כ־33.1 מיליון שקל. על פי הצעת ההסדר המקורית, רבינטקס תקצה למחזיקי האג"ח 20% מהחברה, והם יישארו עם 20 מיליון שקל באיגרות חוב עם ריבית שנתית של 4%.

"הדבר משתמע מהוראות החוק"

בבקשה השנויה במחלוקת ביקש הנאמן ברדיצ'ב אישור של בית המשפט לשלם את התשלומים השוטפים לנציגות אותה סדרה, אורורה פידליטי, גם בתקופת ההקפאה. כפי שהסביר בבקשה, הדבר מתבקש על פי שטר הנאמנות שנחתם מול נציגות האג"ח במועד ההנפקה.

בדיקה של שטר הנאמנות מגלה כי למעשה לא מדובר בסכומים מהותיים. על פי אותו מסמך, נציגות האג"ח תקבל 150 דולר עבור כל שעת עבודה שתידרש לה בגין "פעולות מיוחדות". במקרה של הקפאת הליכים מדובר במשאים ומתנים ואסיפות של נציגות מחזיקי האג"ח.

אם כן, על מה יצא קצפו של בנק הפועלים? מדובר בעניין עקרוני; הבנק חושש מאפקט דומינו שייווצר בתיקים נוספים, אם לא יעמוד על שלו בעניין הזה, שנראה על פניו שולי מבחינת כספית. הבנק לא מכחיש שהחשש שלו הוא עתידי, ממצב שבו בתיקים נוספים ידם של בעלי התפקיד תהיה "קלה על ההדק", כהגדרתו, בניסיון לרצות את נאמני מחזיקי איגרות החוב בדרך של תשלום שוטף בתקופת ההקפאה.

תגובת הנאמן ברדיצ'ב לא איחרה לבוא. באמצעות עו"ד אודי גינדס הסביר, כי מדובר כאן בהתנגשות בין שני דינים שווים - דיני חדלות הפירעון וחוק ניירות ערך, שכן מינוי הנציגויות ושטרי הנאמנות מול מחזיקי אגרות החוב נעשים על פי חוק ניירות ערך.

הבעיה בטיעון זה היא שהוראות חוק ניירות ערך לא קובעות במפורש כי אותם תשלומים לנציגות יועברו גם במצב של חדלות פירעון, והדבר נקבע רק בשטר הנאמנות. לפי טענותיו של ברדיצ'ב, הדבר משתמע מהוראות החוק, והרציונל הוא שתפקיד הנציגות של איגרות החוב אינו נפסק בזמן הקפאת הליכים, אלא נהפוך הוא - רק דורש ממנו עוד פעולות מיוחדות, כגון כינוס אסיפות מיוחדות.

לצד זאת, ברדיצ'ב אינו מכחיש בתגובה שהעביר כי הוא אכן זקוק ליחסים תקינים מול נציגות האג"ח: "מצדו של הנאמן קיימת חשיבות להמשך התנהלות תקינה, בין היתר, משום שכדי לקדם הסדר נושים נדרשת אינטראקציה עם מחזיקי אגרות החוב", נכתב בתגובה.

לפי ברדיצ'ב "ברור גם שרשות ניירות ערך תתנגד בעתיד לכל הסדר בתיק שהושג בנסיבות שבהן מחזיקי איגרות החוב לא היו מיוצגים".