נחתם הסכם "עוז לתמורה"; נתניהו: "זה יום חשוב בתולדות החינוך בישראל"

טקס חתימה על הסכם רפורמת "עוז לתמורה" בבתי הספר התיכוניים, נערך בצהריים במשרד ראש הממשלה. הטקס נערך במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך גדעון סער, שר האוצר יובל שטייניץ, יו"ר ארגון המורים רן ארז ויו"ר מרכז השלטון המקומי שלמה בוחבוט.

"לקח לנו 10 שנים להגיע ליום הזה. זה יום חשוב בתולדות החינוך במדינת ישראל ולכן יום חשוב למדינת ישראל. וזה נעשה בשבילכם ובזכותכם", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו.

שר החינוך, גדעון סער, אמר: "זה אחד הימים המאושרים עבורי כשר חינוך, ואחד הימים החשובים למדינת ישראל. הרפורמה משנה לחלוטין את תמונת השכר של המורה בישראל. למורים מגיע שכר ראוי, ויש לזה זיקה להגדלת הביקושים להוראה.

"אני רוצה לקרוא לצעירים מוכשרים, אידיאליסטים, ללכת להוראה, ללכת לחינוך. אם אנחנו רוצים להבטיח את עתיד המדינה, אין מקום שאפשר להשפיע בו יותר, על הילדים ועל החברה, מאשר העיסוק בהוראה. כמו שהתחלנו לראות גידול בביקושים בעקבות אופק חדש, אני מקווה שנראה את זה עוד יותר עכשיו.

"הכלים למדידה ולתגמול דיפרנציאלי הם כלים הכרחיים. זה דבר חיוני אם רוצים מערכת חינוך ציבורית מצוינת. אני משוכנע שאם הממשלות הבאות יפעלו לפי המתווים הללו נשתלב בין מערכות החינוך המובילות בעולם. אין שום סיבה שלא נהיה שם ואני מאמין שנהיה", אמר סער. 

שבוע העבודה של המורים יוארך ל-40 שעות

במסגרת הרפורמה, שתצא לדרך כבר בשנת הלימודים הקרובה, יוארך שבוע העבודה של המורים ל-40 שעות, במקום 24 שהם עובדים היום, מתוכן 24 שעות לימוד פרונטאליות, 6 שעות לימוד פרטניות לתגבור תלמידים מתקשים או לקידום תלמידים מצטיינים, ו-10 שעות שהיה בבית הספר, המיועדות לישיבות מורים, להכנת השיעורים ולבדיקת מבחנים. כדי לפקח על השעות יחויבו המורים לראשונה להחתים שעון נוכחות.

בתמורה לשינויים יהנו המורים מעלייה בשכר בגובה 42 אחוז, מתוספת שכר לפי מדרגות קידום, ומשני סוגים של מענקי הצטיינות: מענק ל-40% מבתי הספר ברפורמה, שיבוא לידי ביטוי בשכר כל המורים באותם בתי ספר, ומענקי הצטיינות אישיים שיוענקו ל-15% מהמורים בכל בתי הספר המשתתפים ברפורמה. הקריטריונים לקבלת המענקים טרם נקבעו, אך הם יכללו היבטים לימודיים, ערכיים וחברתיים. במידה ולא תסתיים בניית מודל ההערכה בשנה זו, יופוצו כל המורים שיצטרפו לרפורמה ב-2000 שקלים כל אחד. על בניית המודל אחראית הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה).

הרפורמה תיושם במלואה בשנת הלימודים הקרובה ב-50 בתי ספר מדגימים. במקביל תחל הכנסת מרכיבים מהרפורמה לשאר בתי הספר, עד שב-2015 יכללו בה כל בתי הספר התיכוניים בארץ.

עלות הרפורמה למשק מוערכת בכ-3 מיליארד שקל בשנה, ובעלות נוספת של עד כמיליארד שקלים לבינוי והתאמת מבנה בתי הספר לרפורמה.

עם זאת, בשלטון המקומי מאיימים להשבית את הלימודים ב-4 בספטמבר ב-100 רשויות מקומיות בפריפריה ובמגזר הערבי, כמחאה על "שחיקה תקציבית קשה בתפעול וניהול מערכת החינוך, דבר שמתבטא באי עדכון תעריפים ותקציבים ב"צו חינוך"" כפי שאמר שלמה בוחבוט, יו"ר מרכז השלטון המקומי, שחתם גם הוא על ההסכם היום.

שטייניץ: קיצצנו בביטחון ובתחומים נוספים למען החינוך

שר האוצר יובל שטייניץ אמר בטקס: "היום ידע כל אדם בישראל מהו סדר העדיפויות של הממשלה הנוכחית. בראש סדר העדיפויות נמצא החינוך. השקענו בחינוך באופן תוספתי יותר מכל תחום אחר. בשנתיים האחרונות קיצצנו בביטחון כ-3 מיליארד שקלים, קיצצנו בתחומים אחרים, כדי לאפשר את הרפורמות בחינוך. הסיבה לסדר העדיפויות הזה הוא האמונה שלנו כי ההון החשוב ביותר לישראל הוא ההון האנושי. אנחנו משקיעים היום בעתידנו. זזו ההשקעה הכי נכונה מבחינה כלכלית."

יו"ר ארגון המורים רן ארז: "הרואה לימים זורע חיטה. הרואה לשנים נוטע עצים, והרואה לדורות משקיע בחינוך. ההשקעה בחינוך היא לא הוצאה, היא השקעה. אני אסיר תודה שהגעתם להחלטה הזאת להשקיע. אני שמח שאנחנו יכולים להוכיח לעם שאנחנו באמת משקיעים למענו". 

 

"בתי הספר לבתי חרושת לציונים"

 

במקביל לחתימה על ההסכם, הפגינו עשרות מורים מול משרד ראש הממשלה במחאה על סעיף השכר הדיפרנציאלי בהסכם, הבא לידי ביטוי במענקי ההצטיינות.

המפגינים טוענים כי הסעיף מעודד תחרותיות מיותר בקרב המורים, וכי הוא יהפוך את בתי הספר ל"בתי חרושת לציונים". המורים מצהירים כי יסרבו לבונוסים גם אם יימצאו זכאים להם, וכי לא יצביעו בעד הרפורמה, שיישומה בשלב ראשון מחייב את הסכמתם.

אמנון רבינוביץ', ממובילי מאבק החינוך: "בימים בהם מאות אלפי אזרחים קוראים להשקעה משמעותית במדינת הרווחה ובחינוך בישראל נחתם הסכם שכר שאינו פותר את הבעיות המהותיות של מערכת החינוך. במקום לנסות לכפות שיטות כלכליות נאו-ליברליות שנכשלו על בתי הספר התיכוניים, עלינו לקדם חינוך לערכים ולאהבת האדם, לצמצם באופן מיידי את אי השוויון בחינוך ולהשקיע בחינוך הציבורי השקעה משמעותית, כדי להוריד את המוטיבציה לפתיחת בתי הספר הפרטיים".