אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכלכלה הפלסטינית: מחאה כלכלית? לא ברשות צילום: יואב גלאי

הכלכלה הפלסטינית: מחאה כלכלית? לא ברשות

עובדי הממשלה הפלסטינית קיבלו רק את מחצית שכרם בחודש שעבר, אך הרחוב הפלסטיני לא מוטרד

15.08.2011, 07:21 | דני רובינשטיין
ביקור ברמאללה יכול לעורר פליאה אצל ישראלים רבים. כל הזמן אנחנו שומעים תלונות על כך שהפלסטינים חיים בדוחק, והנה רמאללה הולכת ודומה לפרבר עירוני עשיר. אם פונים שמאלה 2 ק"מ אחרי מחסום קלנדיה, נכנסים לגבעות של שכונת מאסיון ומבחינים בתנופת בנייה אדירה: בתי מידות מפוארים, בתי מלון חדישים (האחרון שנפתח הוא מלון מובנפיק), מגדלי משרדים והייטק. כך גם סמוך למוקטעה המפורסמת. על אחד מהבניינים שלט גדול של דירות למכירה במחיר התחלתי של 56 אלף דינר ירדני (כ־70 אלף דולר). בכניסה למשרד ההסברה הפלסטיני הבחנתי בתנועה ערה של מכוניות פרטיות, כמעט כולן מדגמים חדשים של החברות הידועות בעולם, וגם מכוניות פאר וג'יפים.

שאלתי עיתונאים פלסטינים כיצד הם מסבירים את תמונת השפע הזו, כאשר התל"ג לנפש בגדה הוא כ־3,000 דולר (לעומת כ־30 אלף דולר בישראל). התשובה שנותנים כולם היא שרמאללה היא בועה. אף שניתן לראות בפתאיה תמונה הפוכה: בשכונות הפליטים אל־אמעארי וקדורה, ובמחנות ג'לזון וקלנדיה.

הפלסטינים יודעים שלממשל אין כסף

שאלתי את הממונה על ההסברה בממשלתו של סלאם פיאד, רסאן אל־חטיב, כיצד קורה שהממשלה הפלסטינית שילמה בחודש שעבר רק את מחצית השכר של 150 אלף עובדיה (ומדובר בשכר ממוצע של פחות מאלף דולר בחודש) והרחוב הפלסטיני לא התקומם. זאת אף שההמונים בגדה ובעזה רואים את המחאה החברתית בישראל, ואת ההפגנות הסוערות במדינות השכנות. אל־חטיב אומר שהפלסטינים יודעים שלממשלה ברמאללה אין כסף. האוצר הפלסטיני, שמשלם את המשכורות ומממן את השירותים, מקבל את כמעט כל תקציבו ממקורות חיצוניים: ממדינת ישראל, שגובה עבורו מסים ומכס ומעבירה את הכסף בכל חודש, ממדינות ערב שתורמות קבוע, מארצות הברית, מהאיחוד האירופי ועוד.

אך המקורות הללו מאוד לא יציבים: ממשלת ישראל עוצרת לפעמים את העברת הכספים מתוך רצון להעניש את הפלסטינים. שר האוצר יובל שטייניץ דורש להתנות העברת כספים באי־פנייתם של הפלסטינים לאו"ם בספטמבר בבקשה להכריז עליהם כמדינה. גם ארצות הברית מאיימת להפסיק את התמיכה הקבועה מאותה הסיבה. לדברי אל־חטיב, לסעודיה ולנסיכויות המפרץ יש סדר עדיפויות פוליטי למתן התרומות: מדינות הנפט חוששות שהזעזועים במדינות השכנות יגיעו אליהן, ולכן הן נתנו כל השנים כסף רב למצרים ולסוריה, לשמירת היציבות בהן. לאחרונה נתנו סכומים גדולים לתימן, לירדן ולבחריין.

המחאה המדינית קודמת

המשברים הכלכליים בארה"ב, באירופה והאיומים מישראל מעמידים סימן שאלה גדול על עתידה הכלכלי של הרשות, שחיה מהיד אל הפה. הממשלה הפלסטינית לא נהנית מאהדה ציבורית רבה, בלשון המעטה - מאשימים שרים בשחיתות. אבל מבחינת הציבור הפלסטיני, ישראל וההתנחלויות הן בעיות חשובות ומטרידות הרבה יותר. לכן נגדן צריך להפגין ולא נגד אבו מאזן וסלאם פיאד.

תגיות