אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: דיכוי ברשת, הגרסה המערבית צילום: איי אף פי

דו"ח טכנולוגי: דיכוי ברשת, הגרסה המערבית

המשמעות של מה שהתרחש בסאן פרנסיסקו ומה שמתרגש בלונדון, הסכנה שבזיהוי פנים, בתי ספר באוסטרליה עוקבים אחרי התלמידים ברשת החברתית, ומהירות הגלישה הסלולרית עולה במקביל לירידת הנפח

15.08.2011, 13:16 | יוסי גורביץ

כשהקומיסר צחק

דיווחנו אתמול (א') על הקפאת הרשת הסלולרית על ידי המשטרה של ארגון התעבורה BART בסן פרנסיסקו, כמו גם על תכניותיו המעורפלות של ראש הממשלה הבריטי דיוויד קמרון לצנזר את הרשתות החברתיות כדי למנוע מהומות. שני האירועים האלה זכו לגינויים מכל עבר, חוץ מכיוון מפתיע אחד.

התקשורת הסינית, שנתונה לפיקוח הדוק של המשטר, כבר חגגה את נצחונה. היא רואה במהומות הוכחה לכך ששימוש בלתי מבוקר ברשת מביא לאנרכיה, מהומות, ובאופן כללי חוסר הרמוניה. מבחינתה, ההצהרות של קמרון מוכיחות שהמדיניות של סין בנוגע לרשת – בידור מטמטם בלבד, בלי חדשות, בטח בלי ביקורת על האוליגרכיה השלטת – היתה לא רק מוצדקת, אלא גם הקדימה את זמנה.

יבגני מורוזוב, חוקר רשת ומי שכתב את הספר הטכנו-דיסטופי המשפיע The Net Delusion (מומלץ מאד), מזכיר לנו דבר חשוב מאד: שאירועי טרור שוללים מאיתנו לזמן קצר את היכולת לחשוב בצורה הגיונית. אולי קמרון היה צריך לחשוב איזה שבוע לפני שהוא דיבר בפרלמנט, ולהגיע אליו פחות מחומם. מנהיגי העולם הכבול, מבייג'ינג, מוסקבה ועד טהרן, מחכים בדיוק למהלכים כאלה, כדי שיוכלו להצדיק את המהלכים הגורפים והגרועים הרבה יותר שלהם.

מורוזוב מזכיר שהמאמצים המערביים לקידום הדמוקרטיה בשאר העולם גם כך נתפסים כצבועים; מהלך של צנזורה גורפת אחרי כמה מהומות קלות יחסל סופית את מעמדן המוסרי של מדינות המערב. יתר על כן, לדמוקרטיה יש מחיר: המחיר הזה הוא לעיתים קרובות בבטחון, והוא שווה את זה. אם לצטט את בנג'מין פרנקלין: "מי שמקריב את חירותו כדי לזכות בבטחון, לא ראוי ללא לחירות ולא לבטחון."

הפשע במדינות דיקטטוריות נראה נמוך יותר, אבל זה בגלל שהוא מבוצע בצורה מסודרת על ידי המשטר.

מהומות לונדון הן רגע מכריע בהסטוריה של ההתייחסות לרשת במדינות הדמוקרטיות. נקווה שלמדנו את לקחי התקופה שאחרי ה-11 בספטמבר, ולא נכנע לשוטר החשאי הקטן שנמצא בתוכנו.

ובתוך כך...

אופס, טעינו

אחת התופעות שמשכו הרבה מאד תשומת לב בימים שאחרי המהומות היו ה"דיג'ילנטס", הלחם של המילים vigilantes (מילה לטינית במקורה, vigils, שציינה את מכבי האש והמשטרה של רומא – יצוין, אגב, שהם היו מופרטים ושהיה להם עסק צדדי ומכניס מאד של הצתת בתים ואז כיבוי בתשלום) ו-digital. החבר'ה האלה התפרסמו בעיקר בכך שהם התיימרו לזהות את הפורעים באמצעות הרצת סרטוני אבטחה ותמונות מול תוכנת זיהוי פנים, שהיתה אמורה לזהות את הפורעים, בהנחה שיש להם חשבון פייסבוק.

בימים האחרונים הם הפגינו יושרה נדירה והודיעו שהם מפסיקים את פעילותם משום שנכשלו בצורה חרוצה. המטרה שלהם היתה לבנות אפליקציה שתאפשר לכל תושבי הממלכה המאוחדת לזהות פורעים. בפועל, האפליקציה לא הצליחה לזהות פורעים, אבל האשימה אנשים תמימים במעורבות במהומות.

דובר הקבוצה אומר שהם נכשלו משום שלא היו להם את משאבי הזמן והכסף שיש לחברות גדולות ולממשלות – אבל בינתיים הסקוטלנד יארד הודיע שהוא דווקא יפעיל את תוכנת זיהוי הפנים שלו, שנועדה במקור להגן על האולימפיאדה ב-2012, גם לזיהוי פורעים.

אחרים מציינים שהצפת מידע לא מועילה למשטרה, היא מקשה עליה: אחרי המהומות בוונקובר, למרות כל המידע הזמין, המשטרה עצרה 150 פורעים בלבד. מצלמות המעקב המפורסמות של הממלכה המנוטרת לא הצליחו למנוע את המהומות; עכשיו נראה אם הן תצלחנה להביא את האחראים לדין.

למורים האלה יש עיניים בגב

בתי ספר באוסטרליה לא מעריכים יותר מדי את התלמידים שלהם, ומתייחסים אליהם יותר כמו אל אסירים. שורה של בתי ספר באוסטרליה מעסיקים חברות פרטיות כדי שתעקובנה אחרי התבטאויות של התלמידים בטרשת החברתית, כדי לעדכן את בתי הספר בכל דבר חריג.

המעקב, ראוי לציין, לא מתרחש כשהתלמידים בבית הספר או כשהם משתמשים במחשבים שלו: על מעקב כזה ניתן להגן. לא, המורים מרשים לעצמם לחדור לפרטיותם של התלמידים כשהם בביתם, אצל חברים או בכל מקום אחר. בשום מקום לא ניתן יהיה להתחמק מהעין יודעת-הכל של המורה. כל זה, כמובן, נעשה בשם "בטיחותם" של התלמידים.

בתי ספר אחרים מצפים מהתלמידים לשמש כמלשינים ולעדכן אותם כשמשהו לא ראוי נכתב באיזו טרשת חברתית. אחד המנהלים מתגאה בכך שהוא מתקשר להורים בכל שעות היממה כדי לדרוש מהם ללחוץ על ילדם להסיר מהרשת את מה שכתב.

התוצאה עשויה להיות, למעשה, מנוגדת לציפיות. פייסבוק, טוויטר וכו' הן פלטפורמות בטוחות יחסית. מי שמאלץ תלמידים לבחור בין חוסר פרטיות כלפי המורים שלהם ובין טריקים לשיבוש יכולת המעקב הזו, מעניק להם את השיעור הראשון בחוסר כבוד מוצדק בהחלט כלפי סמכות, ביכולת לעקוף אותה, ובחשיבה עצמאית.

הפרדוקס של התקדמות הרשת הסלולרית

יותר ויותר שירותים סלולריים מאפשרים למשתמשים יותר מידע, ודורשים מהם בתמורה שימוש כבד יותר בחבילת התוכן שלהם. במקביל, חברות הסלולר בארה"ב – נראה שהאופנה הזו מעולם לא הגיעה לארצם של נוחי דנקנר ואילן בן דב, זו שתושביה נוטים משום מה לחשוב שהם לא פראיירים – מפסיקות את חבילות הגלישה הבלתי מוגבלות ועוברות לחבילות מוגבלות מאד.

מי שמשתמש בסמארטפון שלו רק למייל ולטוויטר לא ירגיש בהבדל, אבל מי שמנסה לראות גם וידאו יגלה שהוא שותה חבילת תוכן של שני ג'יגהבייט תוך ימים ספורים. חברות הסלולר, כמובן, טוענות שהן מנסות להתמודד עם עליה חריגה צפויה בשימוש ברשת; אחת מהן טוענת שבחודשיים הראשונים של 2015, יהיה יותר שימוש בסלולר מאשר בכל 2010. לטענתן, מי שייפגע הם רק ה"משתמשים הכבדים", שעליהם הן מדברות כבר שנתיים.

אבל מומחים מציינים שעם עליית הדרישה לצריכת מידע, ובמקביל הגבלת חבילות הגלישה, יותר ויותר משתמשים ימצאו את עצמם מוגדרים כ"משתמשים כבדים". המשתמשים כבר התחילו להתרגל: במקום לסמוך על חבילת הגלישה של העלוקות הסלולריות, הם צורכים מוזיקה ו-ווידאו רק באזורים שיש בהם קליטת ווייפיי.

קצרצרים

האקרים סינים ממשיכים לתקוף את ג'ימייל, אם כי כעת נראה שההתקפות שלהם ממוקדות יותר: כך טוענת חוקרת האבטחה מילה פארקוּר. השיטה היא שליחת מייל שנראה כאילו הוא מגיע מידיד או מגוף עסקי שיש לו קשר לנמען, שנראה כמו טופס יצירת קשר שמצריך את פרטי הג'ימייל של הנמען. ביוני האחרון ציינה גוגל כי ההתקפות הסיניות עליה נמשכות, אך לא נראה שיש לה הרבה מה לעשות בנידון. פארקור המליצה לאנשים החוששים מהתקפות פישינג, או סתם נמצאים במקום גבוה ברשימת המטרות של משטר הגולגלות מבייג'ינג להשתמש בשיטת האבטחה הכפולה של גוגל, שהיא מעיקה יחסית אבל עושה את שלה.

RIM, יצרנית הבלקברי, ממשיכה לקרוס: החברה הודיעה בשפל רוח כי לא תוציא גרסת 4G לטאבלט הצולע שלה, הפלייבוק, וזאת מאחר שספקית הסלולר שהיתה אמורה לשווק אותו, ספרינט, הבינה שזה לא רעיון מוצלח במיוחד. נכון ליוני, הצליחה RIM להפטר מחצי מיליון מהגרוטאות, שעקב ארכיטקטורה ארכאית של RIM לא אפשרו, בין השאר, שימוש במספר כתובות מייל במקביל.

ארגון הטרור המקוון אנונימוס נקם את נקמתם של משתמשי BART שהגישה שלהם לרשת נחסמה על ידי משטרת הארגון בצורה מקורית: הוא פרץ לאתר של BART, שלף משם את פרטי המשתמשים, והפיץ אותם לכל דורש ברשת. אם זה נשמע לכם מטומטם ברמה של ארכידוכס אחרי 27 דורות של נישואים בתוך המשפחה, זה בגלל שזה בדיוק המצב. ככה זה עם טרוריסטים: הם לא בוררים מטרות. העיקר ש-BART מופיעה בכותרת, לא משנה מי נדפק בעצם.

אתרי הטכנולוגיה דיווחו אתמול בהנאה רבה על כך שאפל אישרה אפליקציה של איזה אתר סרטים, Cinemax, שידוע בין השאר בשל כותרי הפורנו שלו - וזאת למרות שהמדיניות של אפל אוסרת על פורנוגרפיה, ארוטיקה, או כל דבר שיכול להיראות, ממרחק בטוח בפלנטה אחרת, כאילו הוא מסוגל להביא לריגוש מיני. בין השאר, מגזין אופנה גרמני התלונן על כך שאפל אילצה אותו להעלים פטמות ותוכנה אחרת - המאפשר לחלקים בתמונה להראות כאילו הם רוטטים - נעלמה מהאפסטור.  עכשיו כולם מחכים בקוצר נשימה לידיעה על כך שהאפליקציה הוסרה מהוויקטוריאנסטור, סליחה, האפסטור.

התביעה של פול סליה, האיש שטוען שמארק צוקרברג גנב ממנו את פייסבוק, ממשיכה לקרוס בלהבות: לאחר ששורה של עוכרי דין של סליה התפטרו, ואחרי שפייסבוק טענה שיש לה הוכחות שהוא זייף את החוזה שכביכול מעניק לו 50% מפייסבוק, ואחרי שהוא נראה משוטט באירלנד בנסיון נואש להתחמק מהחוקרים של פייסבוק, הסיר בית המשפט את החסיון מעל 85 מתוך המסמכים שלו, והורה לעוכרי הדין של סליה להעביר לידי פייסבוק ארבעה עותקים של החוזה. פייסבוק, כאמור, טוענת שהיא יכולה להוכיח שהחוזה מזויף. נמשיך לשדר פרקים מתוך אופרת הסבון "נוכלים חסרי מנוח" בהמשך השבוע.  

· "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

· לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

· ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי" 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות