דו"ח טכנולוגי: כשגוגל ומוטורולה נפגשות, למתחרות יש סיבה לפחד

הפך את לוח המשחק

החדשה המרעישה של היממה האחרונה בתחום הטכנולוגיה, ללא עוררין, היא הרכישה של מוטורולה מוביליטי על ידי גוגל, תמורת סכום פעוט של 12.5 מיליארד דולר. פתאום, הרבה דברים נראים אחרת לגמרי. ההתנהלות המשונה של גוגל במהלך המכירה של הפטנטים של נורטל - היא הציעה סכומים שהיו בדיחות מתמטיות, כמו 3.14 מיליארד דולר - נראית כמו התבדחות על חשבון יריבותיה.  

הרכישה, כמובן, מיועדת לשבור את מצור הפטנטים על אנדרואיד, ומראה עד כמה גוגל מחויבת לפלטפורמה שלה וכמה היא מוכנה לשלם עבור כך. אם, כפי שכבר כתבנו, משחק הפטנטים הוא סוג של מזימת פרוטקשן, אז עכשיו לגוגל יש יותר מ-17 אלף פטנטים ועוד איזה 7,000 בקנה. 

להערכת דן ליונז, שמהלל את העסקה ומשווה את לארי פייג' לביל גייטס, לגוגל תהיה הצדקה מוחלטת לעשות בפטנטים האלה שימוש תוקפני, אחרי המשחקים המלוכלכים שביצעו אפל, מיקרוסופט, RIM וגם אורקל בחודשים האחרונים. צפו לעלייה בשכר עוכרי הדין של כל החברות האלה בקרוב. אה, רגע, זה כבר קורה. המהלך צפוי להכאיב במיוחד למיקרוסופט, שגם היא היתה במגעים לרכישת מוטורולה.

מעבר לאנדרואיד, העסקה עשויה לסייע לעסק גוסס במיוחד של התמנון החייכן – גוגל TV, מערכת ההפעלה החכמה לטלוויזיות. מוטורולה חזקה יחסית בתחום, אם כי הבעיה הידועה כ"מי כבר ייתן לגוגל להשתמש בתוכן שלו" נשארת בעינה. זה היה גורם עיקרי למותם של כמה מכשירים קודמים של גוגל, ולא נראה שרכישת מוטורולה תשנה את המצב באיזשהו אופן.

נראה שגוגל מחויבת מאוד לעסקה, שהיא חבל ההצלה שלה: היא התחייבה לשלם למוטורולה 2.5 מיליארד דולר אם היא לא תצליח להשלים את המהלך, מסיבות רגולטוריות. כל זה מציב בעיה בפני גופי הפיקוח, שוודאי יבחנו את המהלך מקרוב.

הדילמה ברורה: האם למנוע מגוגל להפוך לענק אוכל-כל, עם דריסת רגל בכל תחום ואלת פטנטים שהיא יכולה להפעיל נגד כל אחד, או להניח למונופוליסטים כמו אפל לחנוק את מערכת ההפעלה הסלולרית הפופולרית ביותר בשנים האחרונות. לא הייתי רוצה להיות האיש שיצטרך לקבל את ההחלטה הזו: זה מקרה קלאסי של ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך.

אבל בדבר אחד אין ספק: לארי פייג' הוכיח שהוא יודע לשחק. המגעים התנהלו בשקט מוחלט, חריג מאוד יחסית להתנהלות הרגילה של גוגל. מסתבר שפייג' למד כמה דברים מאפל.

בריטניה נגד צופן הבלקברי

המהומות בשבוע שעבר, שבוצעו הרבה בסיוע של טרשות חברתיות, הכניס את בריטניה – גם כך המדינה המנוטרת ביותר בעולם החופשי – להיסטריה של ממש. המקרה הבולט של השבוע הוא מעצרו של צעיר בן 20, שהפשע שלו הוא ארגון מלחמת מים באמצעות כלים טכנולוגיים שונים. אני חוזר: מלחמת מים.

האיש, תושב קולצ'סטר, עשה לפי המשטרה המקומית שימוש נלוז, נפשע וחסר אחריות במדיה חברתית, מפייסבוק ועד שירות המסרים של בלקברי. הכל כדי להסית, לעודד, לשדל ולפתות אחרים להפנות אקדחי מים זה אל זה וללחוץ, בכוונת מכוון וללא נסיבות מקילות, על ההדק.

מצבו טוב, יחסית: שופטיה של בריטניה נוטים לעתים לגלות שכל ישר ולהשליך שוטרים מטומטמים מבית המשפט שלהם. המצב בגזרות אחרות חמור יותר. הממשלה ביקשה משירות הבטחון המעולה שלה, הידוע בכינויו MI5, ומשירות פענוח הצפנים שלה, GCHQ, לסייע במצוד אחרי הפורעים. בין השאר מתבקש ה-GCHQ לפרוץ את הצופן שמגן על המסרים במכשירי בלקברי.

ל-MI5 יש מסורת, ראויה לקנאה במדינות דמוקרטיות, של סירוב שקט להכנע לגחמות של ממשלות שמנסות לרתום אותו לצורכיהן הפוליטיים, ומסורת ראויה אף יותר - לסרב להרחבת הסמכויות של השירות. הפניית כלי הנשק המדויק הזה נגד חוליגנים היא המקבילה של ירי בתותח על יתוש. הפנייה ל-GCHQ מדאיגה הרבה יותר: הגוף הזה דווקא נוטה לספח לעצמו סמכויות, ותקדים כזה עוד ישמש אותו בעתיד.

המנהלת לשעבר של שירות הבטחון, דיים סטלה רימינגטון, הזהירה לפני שנתיים שבריטניה גולשת לעבר מצב של מדינת משטרה. היא אמרה אז ש"עדיף שהממשלה תכיר בכך שישנן סכנות, מאשר שתפחיד את האזרחים כדי להעביר חוקים המגבילים את זכויות האזרח. זו אחת המטרות של הטרור: שנחיה בפחד ושנהפוך למדינת משטרה." היא ידעה על מה היא מדברת, מסתבר.

שמות גלויים ברשת? זה לא עובד

 

פייסבוק וגוגל מנסות לכפות מדיניות של שמות גלויים על משתמשיהן. אם לסמוך על נסיונה של מדינה בתחום, קוריאה הדרומית, סביר להניח שזה לא יעבוד.

קוריאה הדרומית, דמוקרטיה תאגידית עם שאריות של נטיות דיקטטוריות, ניסתה ב-2007 לכפות דיון שפוי באתרים הגדולים במדינה, ואילצה כל אתר עם יותר מ-100 אלף מבקרים יומיים לדרוש ממשתמשיו רישום. הפרטים שנדרשו הגולשים להזין כללו את המקבילה למספר תעודת זהות, שכל אזרח דרום קוריאני מקבל עם לידתו. אחת הבעיות היתה המספר הגדול של זרים שהשתתפו בדיון, שלהם לא היו מספרים כאלה. הם נזקקו לאישור של אזרח דרום קוריאני שיערוב לקיומם.

המערכת היתה מסורבלת, ולא זכתה לשיתוף פעולה מצד חברות בינלאומיות: גוגל, למשל, סירבה לשתף פעולה עם הדרישה והיא פשוט מנעה העלאת חומר ליוטיוב קוריאה, מצב מביך כשגם הנשיא מחזיק שם ערוץ. אזרחים מרירים אחרים פשוט החליפו את הכתובת שלהם ל"בעולם".

לאחר תלונות מגופים בינלאומיים, כמו האו"ם, ואחרי דליפת מידע מביכה שחשפה את פרטיהם של 35 מיליון גולשים - פרטים שעכשיו כללו גם את מספר תעודת הזהות שלהם - הממשלה החליטה לבצע נסיגה צרפתי... אה, קוריאנית. ואם אחת המדינות הגדולות והמתועשות בעולם לא הצליחה, הסיכויים של פייסבוק וגוגל לא משהו.

"להיאבק בדת המרושעת של הפאלון גונג ובאויבים אחרים"

סיסקו מוצאת את עצמה בבעיה: קבוצה של מתנגדי משטר סינים, שנלכדו על ידי בייג'ינג לאחר שזו עשתה שימוש בטכנולוגיה של סיסקו, הגישו נגד החברה תביעה ייצוגית, בחלק מהמקרים מתוך הכלא. עורך הדין של התובעים השווה את התנהגותה של סיסקו לזו של IBM, שסייעה לנאצים למחשב את מחנות הריכוז.

התובעים מציינים שבמשך שנים סיסקו סייעה במודע למאמציו של המשטר בבייג'ינג, על 80 מיליון נרצחיו, לצנזור הרשת שם ולמאבקו של המשטר בחופש הביטוי. הציוד של סיסקו סייע ללכידתם של אנשים שרצו לשאוף קצת אוויר חופשי.

מצבה של סיסקו לא פשוט, בלשון המעטה: במהלך המשפט התברר כי החברה הציגה את עצמה לסין כמי שמסוגלת, בין השאר, "לשמור על היציבות", "לבלום פשעים מבוססי-רשת", ו"להיאבק בדת המרושעת של הפאלון גונג ובאויבים אחרים". המילים המרשיעות האלה מופיעות במסמך רשמי של סיסקו, וזו כבר לא סתם אידיאולוגיית מכירות שיצאה משליטה. זה שיתוף פעולה נלהב, מרצון, עם משטר אימים, תוך אימוץ הטרמינולוגיה שלו.

ההגנה של סיסקו היא ההגנה הקפיטליסטית המקובלת: אם אנחנו לא נמכור, מישהו אחר ימכור. זה, כמובן, גם ההיגיון של סוחרי סמים. הוא לא עוזר להם בבתי משפט והגיע הזמן שהוא יפסיק לסייע לחברות כמו סיסקו לשמן את השורה התחתונה שלהן בדמעותיהם ודמם של תושבי דיקטטורות.

קצרצרים

האתר האנץ' מציג כמה נתונים מעניינים שאסף על אנשי האנדרואיד מול אנשי האייפון. לפחות לפי המידע שסיפקו הגולשים, יש סיכוי רב יותר שמשתמשי אייפון הן בעצם משתמשות, לעומת רוב גברי מובהק באנדרואיד. האייפוניסטים הם עשירים יותר, מבוגרים יותר ובזבזנים יותר, בעוד שמשתמשי אנדרואיד נוטים יותר לחסוך. משתמשי אייפון ליברלים, אורבניים יותר ונוטים לטייל בעולם, בעוד שאנשי אנדרואיד נוטים לשמרנות, חיים לעתים קרובות בפרברים או בכפר, ורבים מהם לא יצאו מעולם מארץ מולדתם. וכמובן, יש סיכוי גבוה שמי שמחזיק אייפון מחזיק גם במק, ולעומת זאת משתמשי אנדרואיד מעדיפים מחשבי חלונות.  

ולצד קצת פחות סימפטי של איסוף מידע בסמארטפונים: מפתחים של אפליקציה למכשירי אפל גילו ישלמו כ-50 אלף דולר לרשויות כדי לפצות על העובדה שהם אספו את פרטיהם של ילדים שהשתמשו באפליקציות שלהם, שהיו מיועדות במיוחד לקהל הזה. בנוסף, המידע שנאסף יימחק.

ולפינתנו האהובה "חדשות מרעישות ממעבדתו של ד"ר נו 'שיט' שרלוק": מסתבר ש-51% ממשתמשי הסמארטפונים נעזרים בהם, שימו לב, כדי להשיג מידע בזמן אמת(!). 42% מהם השתמשו בגרוטאה כדי להפיג שעמום (שיעור שעולה ל-70% בקרב בני 29-18), ו-13% היו ישרים מספיק כדי להודות שהם משתמשים במכשיר היקר כדי להמנע מתקשורת בלתי רצויה עם בני אדם אחרים.

הנתונים הללו, כאמור, לא היו מפתיעים, אבל נרשמים סימנים ראשונים לתנועת נגד. מסעדה בוושינגטון, Rogue24 שמה, רוצה שהלקוחות שלה ייהנו מהמקום ולא יסבלו מהטרדות. אי לכך ובהתאם לזאת, הסועדים מתבקשים לחתום על חוזה קודם לארוחה, שבו הם מתחייבים שלא להפעיל מכשירים סלולריים או מצלמות במקום. הצעד של שימוש בחוזה נשמע מעט מוגזם, אבל הוא לא רע בתור גימיק. ואם זה יוביל לכך ששימוש בסלולרים במקום פומבי יקבל את היחס השמור לעישון במקום כזה, אשרינו.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"