שוקי אורן: "לקצב הצמיחה לא צריך להיות השפעה על דרישות המחאה"

"הירידה בקצב הצמיחה של המשק ברבעון השני מדאיגה, אך לא מפתיעה. אנחנו רואים את המגמה הזו גם בארה"ב ובאירופה, שם נתוני הצמיחה נמוכים משמעותית מהתחזיות המקוריות. כשמצרפים לכך את התנודתיות בשוקי ההון בעולם, זה בהחלט מדליק נורה אדומה" - כך אמר אתמול (ג') ל"כלכליסט" החשב הכללי לשעבר שוקי אורן.

"ראינו באחרונה סימנים להאטה בצמיחה", אומר אורן. "אם בתחילת השנה הכנסות הממשלה ממסים היו גבוהות משמעותית מהתחזיות, הרי שבחודשים האחרונים הן כבר היו נמוכות מהתחזיות. הכלכלה הישראלית היא מוטת יצוא, וראינו גם ירידה בפרמטר זה. מניסיון אנחנו גם יודעים שהמחזוריות בשוקי ההון משפיעות על הכלכלה הריאלית באיחור מסוים. ועדיין, סימן האזהרה הזה עדיין לא אומר שאנחנו נכנסים למיתון. שנת 2011 עתידה להסתיים עם צמיחה גבוהה מ־4.5% ואנחנו עדיין ברמת אבטלה נמוכה ביותר. במובן זה, תמונת המצב בישראל הרבה יותר אופטימית בהשוואה למצב בעולם המפותח".

תוצאת המשבר הקודם

על רקע הטלטלה בשוקי ההון, האם לדעתך הכלכלה העולמית נמצאת בדרך למשבר נוסף בסגנון 2008?

"כשמסתכלים על שוקי ההון כיום בהשוואה ל־2008, הדבר הבולט ביותר הוא שהמשבר הנוכחי נובע ממצבן של הממשלות בעולם המפותח. הייתי אומר שזה מדאיג יותר: הממשלות נמצאות בצרות צרורות ויהיה להן קשה להתמודד עם משברים נוספים, ודאי משברים פיננסיים.

"אני לא יודע אם אנחנו בדרך לקטסטרופה. השווקים הפיננסיים משקפים סנטימנט מסוים, אבל אם מסתכלים על הכלכלה ועל נתוני המאקרו הגרועים של מדינות מפותחות רבות - אז בהחלט יש מקום לדאגה. ממשלות אירופה לא התמודדו עם הרבה מאוד נושאי מפתח, ורמת ההתחייבויות שלהן (כולל מחויבויות פנסיוניות) גבוהה מאוד".

על רקע נתוני הצמיחה הנמוכים, הירידה במדד המחירים לצרכן לחודש יולי והמצב העדין בשווקים, האם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר צריך לשקול להוריד את הריבית במשק?

"אני לא חושב שכרגע יהיה נכון להוריד את הריבית במשק. כולנו זוכרים ויודעים שהורדת הריבית בשנת 2008 היתה זו שהביאה לזינוק במחירי הדיור. צריך גם לזכור שישראל עדיין נהנית מנתוני צמיחה שרוב המדינות המפותחות היו חותמות עליהם.

"אם המשק הישראלי ייכנס, חלילה, למיתון ולצמיחה שלילית - יכול להיות שיהיה מקום להוריד את הריבית. אנחנו עדיין לא שם".

עד לאחרונה כיהנת כחשב הכללי במשרד האוצר והיית אחראי, בין השאר, על ניהול החוב ומימון הגירעון הממשלתי. האם הורדת דירוג האשראי של ארה"ב על ידי S&P תפגע ביכולת של ישראל לגייס חוב בשוקי ההון בעולם?

"הורדת דירוג האשראי של ארה"ב לא אמורה להשפיע כשלעצמה; היא גם לא השפיעה על היכולת של ארה"ב להנפיק איגרות חוב. אנחנו רואים את זה גם במרווחי ה־CDS הממשלתיים (ביטוח מפני חדלות פירעון של מדינה - ת"ז): ישראל נותרה אחת המדינות היציבות ביותר בעולם. ועדיין, ככל ששוקי ההון ייסגרו, כך יהיה קשה יותר לגייס בהם. עם זאת, צריך לזכור שישראל ממעטת לגייס בשווקים הבינלאומיים. אני בספק אם השנה הממשלה תצטרך לגייס בחו"ל, הצרכים יכולים להיות מסופקים בשוק המקומי".

שמירה על הוצאה תקציבית

האם אתה סבור שההאטה בצמיחה, לצד התנודתיות בשווקים הפיננסיים, צריכה להשפיע באופן כלשהו על הדרישות של מחאת האוהלים לשינוי סדרי העדיפויות בישראל?

"כל עוד המפגינים מבינים שיש לשמור על כללי יסוד - שמירה על גודל הגירעון ושמירה על מסגרת ההוצאה התקציבית - אני לא חושב שצריכה להיות לכך איזושהי השפעה על דרישות המחאה, להפך. זה ממש לא צריך לעצור, למשל, שינוי במדיניות המיסוי".

ראש הממשלה בנימין נתניהו טען, לפחות בעבר, שהעלאת מסים ישירים תביא לירידה בתקבולי המסים למדינה. יכול להיות שישתמשו בטענה הזו עכשיו.

"זו טענה שאפילו לא הוכחה ברמה הכלכלית. מעבר לכך, ברמות המיסוי הנוכחיות בישראל - יש בהחלט מקום לעצירת הירידה בשיעור מס החברות ואפילו להעלאת מס החברות בכמה אחוזים".