רוצים הגדלה של שומת המס? נמקו

בית המשפט העליון פרסם לאחרונה פסק דין תקדימי, שדן בסמכות המוקנית לבית המשפט לפי סעיף 156 לפקודת מס הכנסה להורות על הגדלת שומה במסגרת ערעור על החלטת פקיד שומה.

על פי פסק הדין, בית המשפט ישתמש בסמכותו להגדיל את שומת המס, רק אם הוכח לפניו שמוצדק לעשות זאת כדי לשמור על אינטרס הציבור בגביית מס אמת - ורק לאחר שפקיד השומה הציג בפניו תחשיב מפורט.

השימוש בסמכות השיפוטית להגדלת שומה נעשה במקרים חריגים בלבד והסיבה לכך היא שלרוב עוד בטרם מוגש הערעור לבית המשפט, כבר נערך, הלכה למעשה, דיון ממצה בשומת הנישום בפני פקיד השומה. האחרון קובע שומה סופית, שעליה משיג הנישום בערעור.

הנישום עלול לאבד את היכולת להתגונן

הצורך לתיקון השומה לרעת הנישום יכול להתעורר עקב הגשת ראיות שלא היו זמינות לפקיד השומה, או מפני שהתגלתה טעות בשיקוליו. החשש העיקרי בהפעלת הסעיף הוא שנישום שעתר לבית המשפט כדי להקטין את תשלום המס ימצא את עצמו מחויב בתשלום מס בהתאם לשומה מוגדלת, בלא שהיתה לו הזדמנות נאותה להתגונן מפני הגדלה זו.

שופטי ההרכב בראשות השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה דנו בערעור על פסק דין, שקבע כי יש להגדיל שומה של חברה בהתאם לבקשת פקיד השומה. מדובר היה בחברה שהעניקה הלוואה ולא כללה בדיווח למס הכנסה כל התייחסות להכנסות הריבית שהיתה צפויה לקבל בגין ההלוואה.

לטענת החברה, הלווה לא עמד בהתחייבויותיו כלפיה, ולא שילם לה את הריבית שעליה הוסכם מראש. לפיכך, לא נוצרו לחברה כל הכנסות. פקיד השומה לא השתכנע וקבע כי מאחר שהחברה אמורה לדווח לפי "השיטה המצטברת" שאינה מחייבת קבלה של ההכנסה בפועל, עליה לשלם מס גם על הריבית.

מאחר שהחברה לא הציגה בפני פקיד השומה את ההסכם שלפיו ניתנה ההלוואה, הוא קבע את השומה בהתאם לריבית המינימלית הקבועה בפקודת מס הכנסה. על החלטה זו הוגש ערעור למחוזי, שבמסגרתו נחשפה הריבית שהתחייב הלווה לשלם. מאחר שריבית זו היתה גבוהה משמעותית מזו שלפיה קבע פקיד השומה את החבות במס, ביקש האחרון מבית המשפט לתקן את השומה ולהגדיל אותה בהתאם לממצאים החדשים שנחשפו. בבקשתו לא ציין פקיד השומה במפורש מהו גובה השומה הרצוי, אלא רק ביקש רשות לתקן את השומה בהתאם לנתונים החדשים שהתגלו.

השומה "קפצה" ל־5 מיליון שקל

בית המשפט נעתר לבקשת פקיד השומה, וכתוצאה מהשומה החדשה, החיוב של המערערת במס גדל מ־110 אלף שקל לכ־5 מיליון שקל. בעקבות הגדלת השומה הגישה החברה ערעור לעליון. בערעור טענה החברה כי בית המשפט לא היה צריך לעשות שימוש בסמכותו להגדיל את השומה, היות שלחברה לא ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן. עוד טענה כי משמעות הגדלת השומה לא היתה ידועה לה, משום שפקיד השומה לא ציין במפורש בפני בית המשפט את גובה חבות המס המוגדלת.

בהחלטתו של בית המשפט העליון נקבע כי לצורך הגדלת השומה על פקיד השומה לציין במפורש מה השומה הנכונה שלדעתו צריך בית המשפט לקבוע ולצרף תחשיב מדויק. כך יידע בית המשפט מה משמעות הגדלת השומה, ויוכל לוודא שלנישום ניתנה אפשרות הולמת להתמודד עם הבקשה.

הנישום מצדו יידע מה חשיפתו, ויפעל כדי להתגונן. בעקבות הכרעה זו, דחה העליון את פסיקת המחוזי וקבע למערערת פיצוי של 20 אלף שקל. בכך מתח בית משפט קו ברור וקבע כי אין להגדיל שומת מס ללא הנמקה ופירוט התחשיב, ומתח קו נגד קביעות מס שרירותיות ללא הנמקה.

הכותב הוא השותף המייסד של משרד אורי כליף ושות'