אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מצאו פטנט: למה הפטנטים שווים פתאום כל כך הרבה כסף? צילום: shutterstock

מצאו פטנט: למה הפטנטים שווים פתאום כל כך הרבה כסף?

המלחמות בין חברות הטכנולוגיה מנפחות את שווי תיקי הפטנטים, אבל לא מדובר בבועה, אלא בתוצאה של מירוץ התחמשות בתעשייה. והצרכנים? הם ישלמו את מחיר המאבקים המשפטיים

19.08.2011, 16:44 | עומר כביר

התאגדות של כמה חברות טכנולוגיה, בראשות אפל ומיקרוסופט, קנתה לפני כמה שבועות את המאגר בן 6,000 הפטנטים של נורטל תמורת 4.5 מיליארד דולר. בחישוב פשוט, מדובר בסכום של כ-750 אלף דולר לפטנט. גוגל, מצדה, הודיעה השבוע על כוונתה לרכוש את מוטורולה מוביליטי, על 17 אלף הפטנטים שלה, תמורת 12.5 מיליארד דולר. באותו חישוב, הסכום שמתקבל מתגלה דומה: 735 אלף דולר. אם נוסיף את 7,000 הפטנטים של מוטורולה שנמצאים בתהליכי אישור, המחיר לפטנט יירד מעט.

גוגל אמנם רכשה גם פעילות ייצור משמעותית, אבל הסכום הדומה וההצהרה שלפיה מטרת הרכישה היא להגן על פלטפורמת אנדרואיד מפני תביעות פטנטים, מעלים סברה שלא ניתן לבטלה בקלות, ולפיה ברכישת מוטורולה מוביליטי, גוגל מתמחרת רק את הפטנטים שלה. האם עמק הסיליקון נמצא כיום בעיצומה של בועה חדשה, בועת פטנטים?

מלחמות הפטנטים מתנהלות בעוצמה עולה ויורדת בעולם הטכנולוגיה זה זמן רב, אבל בתקופה האחרונה מורגשת עליית מדרגה משמעותית: נוקיה, סמסונג, אפל, גוגל, מיקרוסופט ועוד רבות אחרות מעורבות כולן בתביעות ותביעות נגד הדדיות, המתנהלות ברחבי העולם וכוללות גם מהלכים קיצוניים כמו בקשות לאסור יבוא ומכירת מוצרי חברה זו או אחרת למדינה זו או אחרת.

כחלק ממלחמה זו נרשם זינוק משמעותי במחירים שהחברות מוכנות לשלם על כל פטנט. עסקת נורטל נסגרה אחרי קרב מחירים ממושך, כשההצעה הראשונה של גוגל עמדה על 900 מיליון דולר. את מוטורולה מוביליטי גוגל מציעה לרכוש בפרמיה של כ-63% על מחיר המניה. קודאק מחפשת רוכש לתיק הפטנטים שלה, שעשוי להיות שווה 3 מיליארד דולר - אף שמניית החברה נסחרה לפי שווי של כ-600 מיליון דולר, לפני שנודע כי היא מחפשת קונה.

נורטל. קרב מחירים, צילום: בלומברג נורטל. קרב מחירים | צילום: בלומברג נורטל. קרב מחירים, צילום: בלומברג

אנחנו נשלם את המחיר

למרות המחירים הגבוהים להחריד, אין מדובר כאן בבועה. בבועה, חברות שונות זוכות להערכות שווי מנופחות, ונרכשות או מונפקות בסכומים אדירים על סמך ההערכה של המשקיעים שלפיה יזכו לתמורה גדולה פי כמה וכמה. אבל במקרה הזה, לאף חברה אין אשליה שהסכומים המטורפים שהן משקיעות יחזירו את עצמם. ספק אם גוגל חושבת שרווחי ההשקעה במוטורולה מוביליטי יעלו על 12.5 מיליארד דולר.

רכישות אלו הן תוצאה של חוסר ברירה. כל חברות הטכנולוגיה מנהלות בימים אלו מירוץ חימוש סוער, שמטרתו להגדיל ככל האפשר את מאגר הפטנטים שלהן. המטרה מבחינת כל חברה היא לדאוג לביטוח מתביעות שיוגשו נגדה ולספק לה נשק בתביעות שהיא תגיש.

רכישות אלו הן לא השקעות שמטרתן להניב רווחים עתידיים, אלא נועדו לרכישת תחמושת לקרבות משפטיים שמתנהלים ועוד יתנהלו בתקופה הקרובה. את הסכומים האלו, אגב, נשלם אנחנו בסופו של דבר - כחלק מהמחיר של המוצרים השונים שיפתחו אותן חברות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
לטרולי הפטנטים יש תפקיד חשוב בכלכלת הפטנטים
הנסיקה במחירי פטנטים בזמן האחרון נובעת, בעיקרה, ממלחמות הפטנטים בין החברות הגדולות, ולא מטרולי הפטנטים עצמם. טרולי הפטנטים מוכנים לשלם את שווי הפטנט, על פי מודל כלכלי של תשואה על השקעה, ובניכוי פרמיית סיכון. המודלים הכלכליים הללו לא השתנו, והמחירים שהטרולים מוכנים לשלם, גם כן, לא השתנו. מה שהשתנה זה שהחברות הגדולות הבינו שחשוב להחזיק ארסנל פטנטים בכדי לייצר הרתעה הדדית. גוגל שעד לאחרונה לא פעלה לרישום פטנטים, גילתה שבלי פורטופליו רציני היא תמצא בבעיה, התחילה לרכוש פטנטים בסיטונאות (ומלבד הדוגמה של נורטל, שם היא הפסידה, ומוטורולה מהזמן האחרון, היא גם רכשה את הפטנטים של מודו (http://patent.glazberg.com/2011/03/blog-post_28.html)). בנוסף, תביעות הפטנטים הדדיות בתחום הסלולאר לימדו את כולם שפטנט אחד יכול להתגלות כבעל ערך כלכלי רב יותר מפס ייצור שלם. אדרבא, כאשר הוא נמצא בידיים של מי שמוכן לאכוף אותו. אם זה המצב, החברות הגדולות מוכנות לקנות אותו בכדי לאכוף מול מתחרותיהן, ויותר חשוב, לקנות בעצמן בכדי למנוע מאחרים לשים את הידיים על פטנט שהן מפרות ולגבות מהן מחיר יקר. בשורה התחתונה - למי שיש פטנט - עכשיו זה הזמן לשקול למכור (ראו: http://patent.glazberg.com/2011/07/blog-post_31.html)
זיו גלסברג  |  21.08.11
5.
כל השיטה של קנין רוחני בארה"ב רקובה ומקולקלת מיסודה.
פטנט נולד בשביל להיטיב עם ממציאו ולתגמל אותו בבוא העת שהמוצר ימכר. כל הפטנטים שגוגל/אפל/מיקרוסופט קונות לא יתממשו לעולם למוצרים, הם רק עוד תחמושת משפטית ותו לא. עוד יותר מגוחך שכל דבר שאפשר להעלות על הדעת בתחום התוכנה (כולל טוקבק זה) הוא תחת פטנטים של עשרות חברות. כך שחברה חדשה שקמה לא יכולה לפתח בעצמה מוצר המתבסס על עולם התוכנה והאינטרנט מבלי לשלם דמי פרוטקשן לאיזה חברה גדולה ש"תגן" עליה מתביעה בנושא (ראו נית'ן מיוורלד וכיוב') במקום לקדם את החדשנות וכושר ההמצאה, תעשיית הפטנטים מעודדת סטגנציה.
מדען , כסעמק הסיליקון  |  21.08.11
4.
כמה עולה לרשום פטנט?
העבודה בפיתוח ובדיקת ההיתכנות של הפטנט עולה הון. רק לרשום טכנית ועלות הטיפול ברישום יכול להגיע ל$10K או יותר. והתחזוקה שלו לאורך שנים עולה עוד אלפי דולרים. רבים מהפטנטים לא מניבים, רק מעט מהם מכילים תביעות שוות ובעלות ערך מסחרי. והגנבים (סינים ואחרים) ממשיכים להעתיק ולייצר ללא תשלום לממציאים ובעלי הפטנט. לכן זה עולה הרבה, למה הדבר דומה? לדוגמא המדינה שאינה גובה מס אמת ופוחדת לגבות ממעלימים כסף שחור אלא נוח וקל לפקידי הגביה לגבות ממעד הביניים המשלם ה ר ב ה.
חזי  |  19.08.11
3.
תמונה יותר מורכבת משהוצגה בכתבה
מי שבאמת רוצה להבין מהם מלחמות הפטנטים צריך להקשיב לתכנית רדיו הזו: http://www.thisamericanlife.org/radio-archives/episode/441/when-patents-attack השורה התחתונה של תכנית הרדיו הזו היא שתביעות פטנטים הם עסק לכל דבר. טרולי-פטנטים = חברות שכל עניינם הוא לתבוע חברות הייטק על הפרות פטנטים. יש לחץ מצד יזמים שהשקיעו מיליארדים לטרולי הפטנטים כדי שיגבירו את כמות התביעות. הרבה מאוד חברות הייטק - קטנות, בינוניות וגדולות, סובלות מתביעות הפטנטים. חברות הענק דואגות לכסות את עצמן בפטנטים נגדיים כדי ליצור הרתעה. מי שישלם את המחיר אלו הן החברות הקטנות.
לביא  |  19.08.11
לכל התגובות