אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפקק נוצר בצמרת: העליון פועל בהרכב חסר מאז אפריל צילום: דן בלילטי

הפקק נוצר בצמרת: העליון פועל בהרכב חסר מאז אפריל

בג"ץ הורה לשר המשפטים להשיב לעתירה המבקשת לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, על מנת להשיב את מספר שופטי העליון לתקן שנקבע בהחלטת הכנסת. בינתיים העומס על בית המשפט רק גדל עם פרישת שופטים נוספים

22.08.2011, 08:52 | משה גורלי

שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי החליט בשבוע שעבר לבקש את תשובת שר המשפטים יעקב נאמן לעתירתם של בן ציון ציטרין ועו"ד חיים שטנגר. ציטרין ושטנגר מבקשים מבג"ץ להורות לשר לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, ולהחזיר את מספר שופטי העליון לתקן שנקבע בהחלטת הכנסת, העומד על 15.

בית המשפט העליון פועל בהרכב חסר מאז פרישתה של השופטת איילה פרוקצ'יה באפריל האחרון, ובשנה הקרובה יפרשו גם השופטים אדמונד לוי, דורית ביניש ואליעזר ריבלין. לגריעת התקן הנוכחית נוספה גם החופשה שאליה יצא השופט יורם דנציגר בעקבות החקירה המתנהלת נגדו.

פרופ פרופ' אמנון רובינשטיין: "איני רואה אלטרנטיבה. לא הייתי רוצה שיגמדו את השפעת העליון בבחירה. ראוי שיהיה אילוץ כדי להגיע לקונצנזוס" | צילום: יותם פרום פרופ

העתירה מנומקת בעומס הרב על בית המשפט העליון שרק ילך ויגבר, ובחובתו של השר להוציא לפועל סמכות שמוקנית לו בחוק. אולם, ספק רב אם העתירה תספיק: בג"ץ אמנם יכול לחייב את הוועדה להתכנס ולדון, אך הוא לא יכול להכתיב לה את מי למנות. לכן, כשהסעד הוא בעל משמעות הצהרתית בלבד, ספק אם יינתן. ככל הידוע, ישנו סיכום בוועדה לבחירת שופטים שלא למנות מינויי קבע לעליון, אלא לאחר פרישת הנשיאה ביניש בפברואר 2012. מצד שני, מנגנון המינויים הזמניים הושבת בתקופת שר המשפטים דניאל פרידמן, וקשה להניח שיוחזר לשימוש.

התוצאה קשה: שני ה"ברזים" (מינוי רגיל ומינוי זמני) נסגרו מסיבות שאינן ענייניות, והתוצאה היא פגיעה בשירות השיפוטי שהציבור מקבל.

פריצת דרך רק בדיל

הרקע לקיפאון הוא מחלוקת קשה בין גוש הימין בוועדה לבין הנשיאה ביניש, סביב מועמדותו של השופט נועם סולברג. ביניש מסרבת בתוקף למינוי בעל צבע פוליטי מובהק כסולברג.

מחלוקת זו נגררה גם לוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, שלא הצליחה להתכנס סביב מועמד מוסכם בגלל לחץ מצד חלק מחבריה למנות את סולברג, אל מול התנגדות מצד ראש הוועדה השופט אור.

בוועדה לבחירת שופטים יש לסולברג תומכים רבים, ובהם השר נאמן, חברי הכנסת דוד רותם ואורי אליצור, השר גלעד ארדן וחבר הוועדה פיני מרינסקי. מצד שני, לשלושת נציגי בית המשפט העליון בוועדה יש וטו בכל הקשור לבחירת שופטים לעליון, בגלל "חוק סער" שדורש הסכמה של לפחות שבעה חברי ועדה מתוך תשעה. לכן, פריצת דרך למינויים בשנה הקרובה תיתכן רק ב"דיל" שיכלול את סולברג תמורת מינוי שביניש חפצה בו.

דילים כאלה אינם זרים לגמרי בוועדה. בזמנו מונו השופטים אדמונד לוי ואיילה פרוקצ'יה במסגרת הסכמה בין שר המשפטים מאיר שטרית לבין הנשיא אהרן ברק. המשמעות היא שכבילה הדדית, פוליטית־פרסונלית, משביתה את הוועדה לבחירת שופטים לחודשים ארוכים כשבית המשפט העליון העמוס פועל בתת־תקן.

הדרך לעקוף את המכשלה ולתת מענה לבעיית העומס היא מינוי זמני, הליך שהיה שכיח בעבר, אז מונו שופטים לתפקיד שופטי עליון באופן זמני, כשלרוב הפך המינוי לקבוע. הסמכות למינוי כזה היא משותפת לשר המשפטים ולנשיאת העליון. ביניש היתה שמחה להפעיל שוב סמכות זו, שכן גם היא מקבלת "עובדים" זמניים חרוצים וגם אין התחייבות למינויים הקבועים בהמשך. אולם סביר להניח שנאמן, כמו פרידמן לפניו, לא ישתף פעולה עם מהלך זה. על שולחן הכנסת מצויה גם הצעת חוק של ח"כ יריב לוין לבטל כליל את המינוי הזמני.

מי ישב בראש

מינוי נוסף בעליון עליו נלחמים בימים אלה, הממחיש את מאבקי הכוחות הנו מינויו של השופט אשר גרוניס לנשיא הבא של בית המשפט. מינויו נראה קרוב מתמיד, כשלאחרונה אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה הצעה שמסירה את המגבלה לבחירתו, פחות משלוש שנות כהונה עד פרישתו. מאבק זה משקף בין היתר את הכמיהה הפוליטית לנשיא "נוח" יותר לפוליטיקאים - גם כבעל תפיסה שיפוטית פורמלית ושמרנית יותר, וגם כפרטנר למינויים. אולי אחרי ביניש קל יותר יהיה להעביר את סולברג, ואולי קל יותר יהיה לבחור לעליון שופטים פחות אקטיביסטים.

דעות המומחים חלוקות

אולם, האם צריך להגדיל את השפעת הפוליטיקאים ולהקטין את השפעת העליון בבחירת שופטים? האם הקיפאון הנוכחי בבחירת שופטים מחייב את שינוי שיטת הבחירה? פרופ' אמנון רובינשטיין מתקשה לראות אלטרנטיבה.

"בחירה בידי הכנסת תהיה אסון", הוא אומר. "אפשר לחשוב על פתרון בדמות הגדלת הוועדה לבחירת שופטים. אפשר להוסיף גורמים עצמאים כגון נציגי ציבור וראשי עיריות גדולות". באופן מפתיע, רובינשטיין מתנגד לאנשי אקדמיה: "גם הם נגועים היום בפוליטיקה", הוא אומר. "אין לדעת מי הוא מה ולמה".

רובינשטיין מתנגד גם להקטנת כוחם של נציגי העליון בוועדה וליכולתם לטרפד מועמדים. "לא הייתי רוצה שיגמדו את השפעת העליון בבחירה. ראוי שיהיה אילוץ כדי להגיע לקונצנזוס", הוא אומר.

שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן נחרץ הרבה יותר בעמדתו נגד השפעת שופטי העליון בוועדה. "בכל הנוגע לעליון וגם במינויים אחרים, התברר שהפוליטיקאים היו ענייניים יותר לעומת השופטים, שדחפו את חבריהם ומקורביהם". לכן, פרידמן מציע להחליש את השפעת נציגי העליון בוועדה "באמצעות הגדלת הוועדה על ידי הוספת אנשי ציבור, או באמצעות החלפת נציגי העליון בשופטים מחוזיים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
התשובה לבג"צ צריכה להיות פשוטה וחד משמעית
1. לבג"צ אין סמכות לדון בעניין שיש לו בו נגיעה ואינטרס אישי, ולכן עליו להפעיל את סמכותו ולהורות לשר המשפטים למנות לעניין המסויים הזה הרכב שופטים חיצוני עצמאי ובלתי תלוי אד-הוק. 2. הסיבה לעיכוב נעוצה באינטרס הציבורי, שלפיו אין לאפשר לשלושה נציגים של גוף אחד למעשה, המהווים שלוש קולות הצבעה של אותו גוף ממש, להטות את תוצאות ההצבעה על ידי הפיקציה של ספירת עמדות אותה הנציגות כאילו זה שלוש קולות, בעוד לנציגויות אחרות יש רק קול אחד בועדה. האינטרס הציבורי במשטר דמוקרטי הוא להמנע מכל סממן של דיקטטורה, שלפיו דעת המיעוט משתלטת על דעת הרוב וכופה עליו את עמדתה בשל מניפולציות בירוקרטיות. 3. התנגדותה של ביניש למינוי סולברג מהמניע של "זיהוי פוליטי מובהק" הינה עמדה פסולה בעליל, שכן ביניש עצמה היא בת למייסד מפלגת העבודה ופעיל דומיננטי בתוכה, שגדלה בבית המפלגה ומזוהה פוליטית בצורה מובהקת הרבה יותר מסולברג עם עמדה מפלגתית, שכן סולברג מעולם לא זוהה עם שום מפלגה, וכל חטאו זה שהוא חובש כיפה ונחשב לימני, כלומר למזוהה עם צד פוליטי השונה מהזיהוי הפוליטישל הנשיאה. השופטים לא היו מתנגדים לאותו סולברג עצמו אילו היה מזוהה פוליטית במובהק עם אותה המפלגה שמזוהה עם הגב' ביניש. 4. הסמכות לכינוס הועדה ניתנה לשר ולא לבית המשפט העליון, ובתור שר זו לא רק זכותו אלא חובתו לשקול שיקולים רחבים הרבה יותר מאיזה עומס זמני בתיקים של בית המשפט העליון, שיקולים שעליו מופקד השר ולא בית המשפט העליון (כמו ייצוג הולם של רצון העם בדמוקרטיה). 5. בבתי המשפט האחרים העומס רב יותר והבטלנות פחותה בהרבה ולכן יש הגיון רב בכך שהשר נמנע מלבזבז את ישיבות הועדה על מינוי שופט עליון במקום למנות עוד שופטים תחתונים, כאלה שעושים את העבודה ממש.
צו על תנאי הזוי  |  22.08.11
6.
לבג"צ אסור לדון בעניינים שקשורים אליו ישירות. זו עבירה פלילית
על פי החוק (יסוד: השפיטה) לשופט אסור לדון בעניין שיש לו בו נגיעה אישית. התיק הזה דן למעשה בהתנגדות של נציגי *כל* שופטי העליון בועדה למינוי שופטים, לעמדת הרוב של נציגי הציבור ועם בועדה. כלומר: בעצם נקיטת העמדה לגבי הוצאת צו על תנאי, עברו השופטים עבירה פלילית של הפרת חובה חקוקה (האוסרת על דיון בעניין שיש בו נגיעה אישית), עבירה שעונשה חמש שנות מאסר.
מי ישפוט את השופטים?  |  22.08.11
לכל התגובות