קרנות המק"מ חזקות בגיוסים, אך בטווח הארוך לא מספקות את הסחורה

הטלטלה שחוו השווקים בשבועות האחרונים שינתה באופן מהותי את התמונה ואת התחזיות בשוקי האג"ח. הודעתו של הבנק המרכזי האמריקאי, שהריבית תישאר נמוכה עד שנת 2013, תשליך ישירות גם על מהלכי בנק ישראל, שלפי ההערכות לא יעלה את הריבית בהמשך השנה — ובמצב של הרעה בתנאי המשק עשוי אף להוריד אותה. לכך יש להוסיף את האפקט המצטבר של מחאת יוקר המחיה, וכך קיבלנו ירידה בציפיות האינפלציוניות של המשקיעים, המתבטאות בתשואות לפדיון של איגרות החוב הממשלתיות הצמודות מול האג"ח השקליות.

אם במחצית הראשונה של השנה, ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק עמדו על 3%–3.5% כמעט בכל טווחי הזמן, הרי שנכון להיום הציפיות התמתנו בצורה ניכרת. תרם לכך גם המדד האחרון שהפתיע וירד בניגוד לתחזיות, וכך הציפיות האינפלציוניות עומדות כיום על 2%–2.5% לשנה.

שינוי מהותי נוסף שהתרחש תוך כדי המהומה בשווקים הוא פתיחת המרווחים בין האג"ח הממשלתיות, ששעריהן עלו, ובין האג"ח הקונצרניות, ששעריהן ירדו, בעיקר אלו בעלות דירוג A ומטה, ולרבות, ובדגש, על אג"ח "טייקונים".

האטרקטיביות של האג"ח השקליות בריבית קבועה באה לידי ביטוי בהסטת כספים לאפיק השקלי על חשבון הצמוד, כולל למוצרים בעלי מאפייני סיכון נמוך, כמו קרנות כספיות שקליות וקרנות שקל קצר, שלהן אחזקה גבוהה במק"מים.

לצפייה בטבלת שקליות ללא מניות ושקליות עם מניות לחץ כאן

נתח השוק בירידה

הקרנות השקליות היוו בעבר אבן יסוד של התעשייה — בסוף שנת 2003 עמד נתח השוק שלהן על כ־55%, אך מאז ירד לכ־30% ב־2005–2008 ולכ־20% בלבד כיום. עם זאת, אם נביא בחשבון את הקרנות הכספיות, שהושקו ב־2008, נתח השוק של האפיק השקלי בתעשיית הקרנות עומד על כ־44%.

213 הקרנות השקליות (למעט הכספיות), הפעילות כיום, מנהלות סך נכסים של כ־31 מיליארד שקל, ורובן (70%) אינן חשופות לשוק המניות. לצורך בדיקת ביצועיהן והשוואתן לאורך זמן, חילקנו את הקרנות לקטגוריות לפי ההתמחות המובילה של כל קרן. במבחן 36 החודשים שהסתיימו ביולי, מבין הקרנות השקליות שאינן חשופות למניות, השיגה קבוצת הקרנות לטווח הארוך את הביצועים הטובים ביותר, על רקע תהליך הורדת הריבית שסייע בעיקר לקרנות שהחזיקו את השחרים הארוכים. הקרנות השקליות הארוכות הניבו בממוצע 18.8% בשלוש שנים, בהובלת הקרן "הראל פיא (00) שקלית ארוכה" שטיפסה בכ־22.7%. מדד היחס עלה ב־20.8% באותה תקופה (ממוצע של שחר 5-2 שנים ושחר ל־5 שנים ומעלה).

גם בבדיקת הביצועים ל־24 חודשים בולטות לטובה הקרנות לטווח הארוך. מנגד, קרנות המק"מ רשמו את התשואה הנמוכה ביותר בשנתיים, כ־2.7% — כמתבקש, אמנם, מקרנות בעלי מאפייני סיכון נמוך, אך פחות ממדד המק"מ, שעלה באותה תקופה בכ־3.7%. הקרן המצטיינת בתשואה מבין קרנות המק"מ ללא מניות בשנתיים היא כלל (00) מק"מ פלטינום, שהניבה כ־3.1%, בעוד שהקרן בעלת הביצועים החלשים ביותר היא מגדל (00) הנפקות מק"מ עד 120%, שעלתה ב־24 חודשים ב־2.2% בלבד.

קרנות מק"מ פלוס, המתבלות את השקעותיהן בחשיפה קלה, לרוב של עד 10%, לאג"ח קונצרניות השיגו ביצועים טובים בהרבה, כשהבולטת ביניהן בטווח הארוך היא ילין לפידות (0A) מק"מ פלוס ללא מניות, שהניבה תשואה מצטברת של כ־18.6% בשלוש שנים. קרנות מק"מ פלוס בלטו לטובה גם ב־12 החודשים האחרונים כשעלו בממוצע ב־2.3%.

הקרנות השקליות לטווח קצר־בינוני (4-1 שנים) הניבו בממוצע כ־2% בשנה האחרונה. הקרנות בריבית משתנה רשמו בתקופה זו עלייה של כ־1.9%, אך התנודתיות שלהן היתה גבוהה ביותר: בראשית השנה אפיק הריבית המשתנה היה עדיין אטרקטיבי לנוכח מגמת העלאות הריבית, אך לאחרונה דעך עם התמתנות הציפיות להעלאת ריבית נוספת.

מי שהציגו את הביצועים החלשים ביותר מתחילת השנה ועד סוף יולי הן דווקא הקרנות השקליות לטווח ארוך (שבלטו כאמור בביצועיהן ב־36 חודשים). הקרנות הארוכות רשמו תשואה קרובה לאפס בשבעת החודשים הראשונים של השנה עקב העלייה בציפיות הריבית, אך שימו לב: חודש אוגוסט, שטרם הסתיים, הביא עמו שוב שינוי חד במגמה, כאשר קרנות אלו, הארוכות, עלו בשיעור חד על רקע העליות בשערי האג"ח של ממשלת ארה"ב והתמתנות האינפלציה בישראל.

בין הקרנות השקליות בעלות החשיפה המנייתית בולטת הקרן הדינמית תמהיל (1A) שקלית פלוס, שהניבה 27.9% ב־36 חודשים. במקום השני בביצועים ל־36 חודשים, והראשון ב־24 חודשים, די.בי.אם. שקלית פוטנציאל, עם תשואה של כ־15.7%.

הזהירות מגייסות

רמת דמי הניהול היא, כמובן, גורם מכריע בבחירת קרנות שקליות, בשל התשואות הנמוכות יחסית הגלומות ברובן. את דמי הניהול הגבוהים ביותר (בין הקרנות השקליות שאינן חשופות למניות), גובות הקרנות לטווח ארוך — כ־1.1% בממוצע. הקרנות השקליות הדינמיות גובות כ־0.95% לשנה, ואת דמי הניהול הנמוכים ביותר (למעט הקרנות המחקות), גובות קרנות מק"מ, קרנות המתמחות בני"ע ספציפי וקרנות שער מיועד — כ־0.3% בממוצע.

במבט כולל, גייסו הקרנות השקליות מתחילת השנה ועד סוף יולי כ־200 מיליון שקל בלבד, אך בפילוח לקטגוריות מתקבלת תמונה שונה: קרנות מק"מ ללא מניות גייסו לא פחות מ־3.1 מיליארד שקל (נטו) בשבעה חודשים אלו, בהובלת סדרת קרנות המק"מ של פסגות, שגייסו כ־3.3 מיליארד שקל.

קרנות בריבית משתנה (עם ובלי מניות) גייסו כ־900 מיליון שקל, ואילו קרנות מק"מ פלוס ללא מניות (המתבלות בחשיפה קונצרנית) גייסו כ־800 מיליון שקל, בהובלת אקסלנס OA (!) מק"מ פרימיום ללא מניות, שגייסה כ־850 מיליון שקל והניבה כ־1.3% — התשואה השנייה בטיבה מתחילת השנה (למעט קרנות מחקות ובריבית משתנה או עם חשיפה מנייתית). מנגד, קרנות שקליות דינמיות סבלו מפדיונות של כ־3.6 מיליארד שקל, וקרנות מק"מ פלוס החשופות גם למניות פדו כ־550 מיליון שקל.

השורה התחתונה

הקרנות השקליות הארוכות השיגו את התשואות הגבוהות ביותר בשנתיים ובשלוש, אך נבלמו ב־2011. קרנות מק"מ עם תיבול קונצרני היו הכוכבות ב־12 החודשים האחרונים, אך חודש אוגוסט בישר על שינוי מגמה ועלייה מחודשת בקרנות הארוכות

צבי סטפק הוא יו"ר מיטב. רוני אפטר הוא מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות