אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לא לחזור על הטעויות מעיראק צילום: גלעד קוולרציק

לא לחזור על הטעויות מעיראק

משימתם הראשונה של ראשי המורדים תהיה לנסות ולהביא לאינטגרציה בין שני חלקי המדינה

23.08.2011, 08:03 | דורון פסקין

התסריטים לגבי עתידה של לוב נעים כרגע בין האופטימי לפסימי. בתסריט הגרוע ביותר תימשך מלחמת האזרחים במדינה בין תומכי קדאפי לבין השליטים החדשים. אפשרות אחרת היא שלוב תהיה נתונה תחת שלטון צבאי שיצמח מתוך צבא המורדים, בדומה למודל המצרי. האפשרות הסבירה ביותר כרגע היא שהמדינה אחרי עידן קדאפי תישאר ב"אזור האפור" - במעבר מהדיקטטורה המוחלטת של ארבעת העשורים האחרונים לקו ליברלי יותר.

משימתם הראשונה של ראשי המורדים, אם כן, תהיה לנסות ולהביא לאינטגרציה בין שני חלקי המדינה. מדובר במשימה לא פשוטה: היריבות המסורתית בין מעוז המורדים בנגאזי לבין מעוז השלטון טריפולי, בעלת השורשים ההיסטוריים, הלכה והתעצמה בחודשים האחרונים.

איתות חיובי לקראת ההמשך

אולם על המורדים במועצה הזמנית והאיחוד האירופי להיזהר מחזרה על מקרה עיראק, עם נפילת סדאם חוסיין ב־2003. גם בעיראק, מה שהכריע את הכף נגד השליט היתה ההתערבות הצבאית הבינלאומית. אבל הלקח שצריך להילמד מהדוגמה העיראקית הוא שהשלכת המפלגה השלטת על כל אנשיה מחוץ לחוק ברגע של נקמה עיוורת מהווה מכה קשה לאדמיניסטרציה וליכולת השלטונית בעתיד.

עוד הבדל מהותי בין לוב לעיראק הוא שבמקרה של לוב ישנו גוף ממשלתי מתפקד למורדים בחודשים האחרונים. הדעות חלוקות בנוגע למידת ההצלחה של גוף שלטוני זה, אך על הצלחה אחת - הכרה בינלאומית סוחפת - לא ניתן לערער. הידיעות שלפיהן בחודשים האחרונים הצליחה הנהגת המורדים לגייס תומכים גם מקרב השלטון ומבכירים בסביבתו של קדאפי יכולות להוות איתות חיובי לקראת ההמשך. כרגע נראה כי המועצה הזמנית מבוססת יותר על אישים ופחות על מוסדות. המבחן הקשה שלה יהיה ביכולתה להקים מחדש מוסדות ובדגש על גופים ביטחוניים, שם יצטרכו להביא בחשבון גם את שילוב אנשי השבטים תומכי קדאפי.

עוד רחוקים מיחידה שלטונית מגובשת

לנגד ראשי נאט"ו צריכה לעמוד התמונה מלפני שמונה שנים, אז פוזר הצבא העיראקי, והחיילים והקצינים מצאו את עצמם ללא פרנסה ותקווה. הם היו כר פורה לארגונים שחיפשו התנגדות אלימה לכוחות האמריקאים ולמשטר שהוקם על ידיהם. באירופה יעשו בחוכמה אם יפעלו למניעת דחיקתם המוחלטת לפינה של תומכי קדאפי, שכן בעתיד אלה עלולים להתגלות כאיום ממשי בדרך לבנייה מחדש של המדינה.

מובן כי החשש מזליגה לכאוס בטריפולי ובחלקים נוספים של מערב המדינה בשבועות הקרובים תמיד קיים. סביר להניח כי חלק מהכנופיות החמושות שקיבלו נשק מקדאפי בחודשים האחרונים ינסו לנצל את הוואקום המיידי כדי ליהנות מאוצרות הנפט או מהכספות בסניפי הבנקים בבירה. המועצה הזמנית כבר הודיעה כי גיבשה תוכנית חירום עבור טריפולי, שבמסגרתה יידרשו 15–10 אלף אנשי ביטחון במטרה למנוע תוהו ובוהו.

אבל עם כל התוכניות והתמיכה העולמית, יש לזכור כי המועצה הזמנית רחוקה כיום מלהוות יחידה שלטונית מגובשת ויציבה. רק לפני כמה שבועות נהרג עבד אלפתאח יונס, רמטכ"ל צבא המורדים, בנסיבות מסתוריות. יש הטוענים כי המקורב לשעבר של קדאפי, שעבר צד, נהרג בשל מאבקים פנימיים בצמרת המועצה הזמנית. פיטורי הממשלה הזמנית שבאו לאחר מכן הם תמרור אזהרה לגבי ההמשך. ההערכה הרווחת היא שראש הממשלה של המועצה מחמוד ג'בריל הוא זה שעמד מאחורי החיסול, מחשש כי כניסת יונס לטריפולי כמנצח תהפוך אותו לגיבור ולסמלה של המהפכה.

הכותב הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות