צילום: יוסי זליגר

דיבידנדים: מי הן השופטות שלא חסות על מרגול?

וגם: המפגש של שלמה שמלצר ואלפרד אקירוב, האתגר של דב בהרב והתירוצים של עופר בלוך

23.08.2011, 09:17 | רון גרנות

השופטות שלא חסות על מרגול

מאחורי ההחלטה להחזיר את מרגלית צנעני למעצר בנווה תרצה עומדות שתי שופטות מבית משפט השלום בראשון לציון: הראשונה, שירלי דקל־נוה, האריכה את מעצרה בתשעה ימים (שקוזזו לשישה במחוזי); אתמול היתה זו איטה נחמן, שהאריכה את המעצר בארבעה ימים.

דקל־נוה (49) התמחתה בבית המשפט המחוזי תל אביב אצל השופט ישי לויט, ואחר כך עבדה כעשור במשרדו של אחיה, עו"ד רם דקל, שפועל בעיקר בתחום התביעות הייצוגיות; ב־2002 היא מונתה לשופטת בבית משפט השלום (נוער) במחוז תל אביב. בעלה יואל נווה הוא מנכ"ל בנק הדואר וטייס קרב במילואים. לדקל־נוה יצא שם של שופטת נוקשה, דעתנית ולעתים יצירתית: כך, למשל, כשהסנגוריה הציבורית סירבה לייצג נאשם שלא שיתף פעולה, דקל־נוה החליטה "לייצג" את הנאשם בעצמה, חקרה אותו ובסוף גם הרשיעה. שופטי המחוזי, בערעור, אישרו את היוזמה יוצאת הדופן הזו, והסתפקו בהערה לדקל־נוה. גם בעניינה של מרגול הקפידה דקל־נוה לשמור על האינטרס של הזמרת, כשסירבה לצלם אותה בתוך האולם, והחלטתה הייתה קצרה, עניינית ונטולת התלהמות. אולי מרגול הצליחה לברווז אותה.

השופטת נחמן (54) התחילה את המסלול המקצועי שלה בשירות בפרקליטות הצבאית, וב־1988 עברה למחלקה הפלילית של פרקליטות מחוז מרכז. בין היתר, היא שימשה כתובעת במשפטה של רחלי לב, בתו של ראש עיריית פתח־תקוה לשעבר גיורא לב, שהורשעה בזיוף מסמכים בשירותו של העבריין יחיעם אוחנה. ב־2007 היא מונתה לשופטת בבית משפט השלום ראשל"צ.

לנחמן היכרות וניסיון עם פרשיות סחיטה מתוקשרות: ביוני האחרון היא האריכה את מעצרו של גל חצור, מבעלי הפועל פתח תקווה, שנחשד בהטיית משחקים במה שכונה "פרשת הכדור המרכזי". כמו מרגול עצמה, גם השופטת נחמן ידועה כמי שאינה בוררת תמיד בניסוחים היבשים, וכבר זכתה על כך לנזיפה קלה מנציבת התלונות על השופטים, השופטת טובה שטרסברג־כהן. הסגנון המחוספס הזה מותיר את רושמו על החשודים שעוברים דרכה: בעבר היה זה חצור שפרץ בבכי בעת שנחמן האריכה את מעצרו; אתמול הזילה גם צנעני דמעות באולמה של נחמן.

למה התכוון עופר בלוך?

נימוק נאה מצאה נייר חדרה, כשנדרשה להרעה בתוצאות החברה־הבת חוגלה קימברלי, בדו"ח הרבעון השני: הירידה ברווחיות, נטען בדוח, נגרמה משחיקת מחירים ש"נבעה מתחרות עזה... במיוחד בתחום החיתולים, כתוצאה מיבוא מקביל". מעניין למה התכוון עופר בלוך, מנכ"ל נייר חדרה: רבוע כחול פתחה ביבוא המקביל רק ביולי, כלומר ברבעון השלישי; אושר עד מבצעת יבוא מקביל כבר מאז הקמתה ב־2009. כדי לשכנע אותנו, בלוך יצטרך למצוא תירוץ מקביל. מנייר חדרה נמסר בתגובה: "תמיד היה יבוא מקביל, וכעת הוא מתגבר".

השמלצרים בקו האש

המתיחות בדרום לא הרתיעה את שלמה שמלצר ומשפחתו, שהתייצבו שלשום ב־18:30 בהרכב מלא במתחם אלרוב סנטר באשדוד. האירוע: השקת אולם התצוגה השישי בישראל של מותג הרכב אופל, שמשווקת הקבוצה. שמלצר עצמו קבע את המזוזה במשקוף האולם. הבן, אסי, הזכיר לו כי נותרו לו עוד שלושה טקסים השנה, באולמות שעתידים להיפתח בנתניה, בירושלים ובנצרת. נכחו: אלפרד אקירוב ושמוליק בן משה, מנכ"ל אלרוב ישראל, שמהם שכרו השמלצרים את השטח, יו"ר לאומי לשעבר איתן רוב ומנכ"ל אופל ישראל אילן טל. אף שהחמאס הודיע על הפסקת אש רק מ־21:00, לא השמלצרים ולא נציגי אלרוב הסכימו לשנות את שעת האירוע או לדחות אותו.

בהרב עומד להמריא

דירקטוריון התעשיה האווירית יתכנס בסוף אוגוסט לישיבה שלא מן המניין, כדי לתת את האישור הסופי למינויו של דב

בהרב, עד לאחרונה נשיא ומנכ"ל אמדוקס, לתפקיד יו"ר התעשיה האווירית. האתגר המרכזי שמזומן לבהרב הוא הפרטתה הצפויה של החברה. קודמו של בהרב, יאיר שמיר, עזב לאחר החלטה משותפת של שר הביטחון אהוד ברק ושר האוצר יובל שטייניץ, שסירבו לאשר לו קדנציה שלישית.

פעם שביעית כיתה א'

רננה, בתו השביעית(!) של לארי אקרמן, סמנכ"ל הכספים בפלאפון, היתה אחת מ־250 ילדים של עובדי פלאפון שעלייתם לכיתה א' נחגגה על ידי החברה ביום חמישי. בתוכנית: מסיבה בשפיים שכללה הופעה של טררם קידס.

הרצוג יחכה לפריימריז

זכיינית ערוץ 2 רשת תדחה את שידור התוכנית "1 נגד 100" בהשתתפות ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג עד לאחרי הבחירות המקדימות במפלגת העבודה, שייערכו ב־12 בספטמבר. במסגרת התוכנית התחרה הרצוג, המועמד לראשות העבודה, נגד מאה ליכודניקים. במציאות הוא צריך להתחרות נגד שלי יחימוביץ'.