אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך מוזיאונים נולדים מחדש?

איך מוזיאונים נולדים מחדש?

מוזיאון יכול להיות גם חוויה מייגעת. בעיקר למי שנגרר אליו לא מבחירה. אבל מוזיאוני משחק ומגע עשויים לשנות את נוף התרבות

25.08.2011, 11:08 | שיזף רפאלי

הביקור במוזיאון יכול להיות חוויה מרוממת. ריכוז אוצרות אמנות ושכיות חמדה שאין כמותו במקומות אחרים, ערוך ומוצג בתאורה נעימה וארגון מושלם. יש מי שפסגת הנסיעה שלהם לחו"ל היא הביקור בלובר בפריז, במומה בניו יורק, בטייט בלונדון או בהרמיטאז' בסנט פטרבורג.

אבל מוזיאון יכול להיות גם חוויה מייגעת. בעיקר למי שנגרר אליו לא מבחירה. וזה החשש שמלווה אותנו בימים אלה, של שלהי החופש הגדול, כשאנחנו חושבים לקחת את הילדים והמשפחה ממוזיאון למוזיאון. החשש שהחוויה לא תדביק את הילדים בחיידק התרבות, אלא באלרגיה אליה.

פאבלו פיקאסו הרי מצוטט כמכנה את המוזיאונים לאמנות: "אוסף של שקרים... הדבקנו את מוצגי המוזיאונים בכל טיפשויותינו, טעויותינו ועוני הרוח שלנו, והפכנו אותם למקומות קטנוניים ומגוחכים". ז'אן קוסטו כינה את הלובר בית קברות למוצגיו, שהביקור בו הוא כמו זיהוי גוויות בחדר מתים. לא הילדים אשמים, אומרים האורים והתומים של התרבות המודרנית, אלא המוזיאונים עצמם.

מוזיאון לילדים מוזיאון לילדים מוזיאון לילדים

ואכן מנהלי מוזיאונים הולכים ומגלים שצריך להשקיע בחוויית הביקור במוזיאון לא פחות מאשר באוסף. הגוגנהיים בניו יורק ומוזיאוני הפלמ"ח ובית רבין בתל אביב, לדוגמה, משקיעים בעיצוב הארכיטקטורה במסלול ההליכה של המבקר, וגם גוגל נכנסו, בדרכם, לעסקי המוזיאונים עם GoogleArtProject.com, שמאפשר סיור וירטואלי בחדריהם של 17 מוזיאונים מובילים בעולם, תוך אפשרות להתבונן בתצלומים של היצירות התלויות, בתמונות סטילס ובסרטוני יוטיוב רלבנטיים.

במוזיאוני מדע חדשים מתפתחת בשנים האחרונות סוגת ה"נא לגעת", ה־Hands-On, שבעבר נחשבה לצעד שמתחנף לילדים, וכעת הולכת והופכת לבון טון. גישת השרוולים המופשלים הזאת, שלא רק מוליכה את המבקר במוזיאון אלא ממש מפעילה אותו וכמה שיותר מחושיו, מצויה גם בישראל, אך קשה ליישום במוזיאוני המדע הקלאסיים, שבהם גם המוצגים וגם המבקרים יותר דוממים.

ראש וראשון למוזיאוני המגע בעולם הוא האקספלורטוריום בסן פרנסיסקו, שגם אחרי שנים של הובלה ביצירתיות בהגשת מוצגים ופיתוח פעילויות נולדים שם רעיונות חדשים לגישת ה־Hands-On שאפשר ליישם במוזיאונים ותוכניות לימוד בכל מקום.

אוצרי מוזיאון האקספלורטוריום יזמו מערכת שיוצרת המלצות לסיורים ומסלולים מתוך קריצה אל עולם הפרסונליזציה באינטרנט. הרי ממילא המבקר רואה רק מעט מהמוצגים, חשבו מנהלי המוזיאון. הבה ונדאג שהמוצגים שיראה יותאמו לו במסלול שתפור ומחויט לפי זהותו, אופיו ותחומי העניין שלו.

וכך נולדו ה־Floorwalks, מסלולי ההליכה המוארים (בהארות, לא רק באור) של האקספלורטוריום: כמו שבילים מסומנים של החברה להגנת הטבע, רק כאלה שמובילים את המבקר בתוך המבנה הגדול, בוררים לו מוצגים ופעילויות, ומוצגים גם ברשת. את המבחר הנוכחי אפשר למצוא כאן: http://is.gd/1i9ucN.

למשל, יש מסלול לאוהבים שנקרא "מסלול הדייט האולטימטיבי", ובו ניתנת ההזדמנות לטייל בזוג, למדוד זה לזו את חום הגוף וללמוד אגב כך על חומרים רגישים לחום ועל צילום תרמאלי; להשתמש במוצגים העוסקים בתקשורת כדי להקשיב זה לזו; להתנסות בזרם חשמלי ואפילו ניצוץ הדדי כשאוחזים ידיים; ואפילו להשתמש בכלי ויזואליזציה מתקדמים כדי לדמות את מראה הצאצאים המשותפים, על סמך דיוקנאות בני הזוג. כמה רומנטי!

מסלולים מוארים אחרים כוללים "מסלול מחול", שמחבר מוצגי מוזיאון מדע המדברים במיוחד אל אוהבי ריקוד, "מסלול הגועל", שעובר בין מוצגים שמתחרים זה בזה ברמת הטִרדה ושאט הנפש שהם מעוררים, וכמובן מסלול מיוחד לחנונים.

ואם יש עוד מוזיאונים המציגים בצורה כל כך מוצלחת, הם ואתם מוזמנים לספר עליהם כאן במדור התגובות. גם הטור הזה הוא Hands-On.

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
אצלנו במוזיאון המדע בירושלים
אצלנו במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים יש שתי פעילויות שלא חושבים עליהן בדרך כלל כשחושבים על מוזיאון. אולי קצת. הראשון והיותר קלאסי הוא סדנאות בניה שבהן ילדים בונים משהו בידיים ולוקחים הביתה. בדרך כלל קשור לתערוכה המרכזית במוזיאון או לנושא המרכזי של אותה תקופה. עכשיו בתערוכת החדשנות הישראלית, הילדים (וההורים כמובן) עוסקים בצדדים השונים של חדשנות באמצעות כפפות בד שאותן הם הופכים ל"משהו אחר". השני והפחות מובן מאליו הוא תיאטרון מדע. אצלנו, תמיד יש הצגה (בתשלום נוסף). כמו הבניה, ההצגה מאפשרת סוג אחר של קשר עם הנושא המרכזי. הצגה על גלילאו, דרווין, ניוטון, מעמקי האוקיאנוס או כמו עכשיו, המופע "אי הדימיון" שמעודד לחשוב מחוץ לקופסא. תמיד יש הומור בהצגה. כולם אוהבים לצחוק. בדרך גם לומדים משהו ומעשירים את חוויית הביקור. התיאטרון מהווה הפסקת מנוחה להתרעננות תוך כדי הביקור במוזיאון שהוא גם מעייף.
חנן כהן , בית שמש  |  25.08.11