אצבע מאשימה לוושינגטון

ברננקי מאכזב את השווקים ולא מציע שום דבר חדש. הוא מפנה את מרכז הכובד לישיבה של הפד ב-20 לספטמבר, שהוארכה ליומיים כדי שיהיה להם זמן לדון בכל ההתרחשויות (היה אמור להיות יום אחד בלבד). כפי שכתבתי בעבר, הדבר לא מהווה חדשות דרמטיות כי יו"ר הפד לא יכול להצהיר על מדיניות חדשה ללא תמיכה של חבריו בפד, וודאי שלא במצב הפוליטי כרגע, שבו אין לו תמיכה חזקה במיוחד.

הישיבה של הפד, כאמור, תהיה ב-20 לספטמבר, תעורר הדים רבים וקיים סיכוי טוב כי הצעד הבא של הפד יוכרז שם. המשמעות היא כי השווקים צריכים להתבשל במיץ של עצמם עוד חודש שלם, וזו בהחלט לא החלטה פשוטה או קלה מבחינת ברננקי.

ברננקי מצדיק את חוסר המעש בכל מיני הסברים כמו העובדה כי כלכלת ארה"ב אמנם לא מתאוששת חזק או בדומה לצפי שלו, אבל היא בהחלט עדיין במהלך של התאוששות. הוא מציין גם כי המערכת הפיננסית של ארה"ב נמצאת במצב הרבה יותר בריא מאשר בעבר.

הוא מטיל חלק מהאחריות כלפי וושינגטון ואירופה; טוען כי המאבק על תקרת החוב היה פוגע וכי הוא מקווה כי אירופה תדע להתמודד עם המצב בחוכמה. המהלך הזה בהחלט לא מרגיע ומראה אולי כי ברננקי מזכיר שלא הכול יכול ליפול על הגב שלו.

לסיכום – מהלך לא פשוט, אם כי צפוי. כלכלת ארה"ב תצטרך לסבול והשוק יצטרך לדמם יותר כדי שברננקי יציע את הצעד התומך הבא, שאני מזכיר שגם לגבי האפקטיביות שלו על הכלכלה הריאלית ועל השווקים יש ספקות. לא ברור לי אם זה משדר חוסר אונים או בטחון, אבל בהחלט לא מצב פשוט עבור השווקים שחיכו כל כך למושיע האחרון בשכונה.

להערכתי, הדבר משמר את המצב הקיים וממשיך לתמוך בשוק שורי עבור אגרות החוב הממשלתיות ומגמה שלילית באפיקי הסיכון כדוגמת המניות והסחורות. לא ברור איך יסתיים היום ספציפית וגם אם נראה יום ירוק בסיכומו של דבר, סביר בעיני כי המגמה השלילית בהחלט תימשך.

הזהב אמור להתייצב עם נטייה חיובית. מצד אחד אין צעדים נוספים, אך מצד שני התמונה קדימה די ברורה, הן מבחינת הנכונות של ברננקי, אך גם מבחינת הציפיות של השווקים. הבשורות הרעות הן שברננקי משדר במידה מסוימת תמונה לפיה לא צריך לתלות בו תקוות והוא מפיל חלק מהאחריות (ובצדק) על אחרים. בעיקר נראה כי הכלכלות המפותחות יצטרכו להיכנס למיתון דה פקטו או להראות סימנים ברורים כי הן בדרכן לשם כדי שברננקי יפעיל את הנשק שברשותו. אחרי שזה יקרה, תישאר השאלה מהי באמת האפקטיביות של צעדים אלו ומה יחשבו עליהם השווקים.

בניגוד לשנה שעברה, ברננקי אפילו לא מציין מהם הכלים שברשותו. המשמעות היא שלא רק שהוא לא נקט בצעד כלשהו, אלא אף פיזר סוג של ענן עשן, בניגוד לשנת 2010. נקודה שנייה שיש לשים לציין - האצבע לוושינגטון מאוד מטרידה מבחינת השוק. אני רואה בזה סוג של חוסר אונים ואולי אפילו הפנמה לגבי יכולותיו והאפקטיביות של הצעדים שלו.

הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל