אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העתיד בלב המועדון צילום: איי אף פי

העתיד בלב המועדון

מאז כניסתו של חוק בוסמן והקלת מעבר השחקנים בין קבוצות ניסו באייאקס להתמודד עם השינוי בתעשיית הכדורגל המתחדשת בכמה דרכים. אחרי שנים של כישלונות החליטו פשוט לחזור למה שהפך את המועדון הזה לגדול - להשקיע בנוער מקומי. שיעור לכדורגל הישראלי

28.08.2011, 15:13 | אוריאל דסקל

הרבה רעש עשו מהעובדה שברצלונה גידלה שבעה מהשחקנים שזכו עם ספרד באליפות העולם בקיץ שעבר. מעטים התייחסו לכך ששבעה מהשחקנים בסגל ההולנדי, שהגיע לגמר, הגיעו מאייאקס - האמא הרוחנית של ברצלונה.

ברצלונה קיבלה את "השיטה של אייאקס" מיוהן קרויף, שגדל במועדון האמסטרדמי. השיטה מתבססת על השקעה אדירה בנוער, אותו סגנון משחק בכל שכבות הגיל, שחקנים שגדלים ומתחנכים להיות מאמנים במועדון - בקיצור, מועדון אורגני, שכולם בו חיים ונושמים את אותה המחשבה. ואמנם, בניגוד לברצלונה שיכולה לשמור על הסגל שלה בזכות תקציב שכר עצום - הגדול ביותר בספורט העולמי - אייאקס, ללא הכנסות גבוהות מזכויות שידור, חסויות וימי משחק, צריכה לייצא את בוגרי האקדמיה שלה.

וכך, רק מהשחקנים שגדלו ועזבו את אייאקס בעשור האחרון אפשר להרכיב קבוצה שיכולה להתחרות על אליפות של כל מדינה. בשער, לאחר פרישתו של אדווין ואן דר סאר, יעמוד שוער נבחרת הולנד, מארטן שטקלנבורח (שהקיץ עבר לרומא); בהגנה ישנם ג'וני הייטינחה (אברטון), תומאס ורמלן (ארסנל), כריסטיאן קיבו (אינטר), אורבי עמנואלסון (מילאן); בקישור ישנם נייג'ל דה יונג (מנצ'סטר סיטי), ווסלי סניידר (אינטר) ורפאל ואן דר וארט (טוטנהאם); ובהתקפה זלאטן איברהימוביץ' (מילאן), קלאס יאן הונטלאר (שאלקה) ולואיס סוארס (ליברפול). יש עוד רבים וטובים שעזבו את אייאקס בעשור האחרון, וכמובן אי אפשר לשכוח שהמועדון הזה ייצר את הכוכבים המרגשים בהיסטוריה של הכדורגל - יוהן קרויף, דניס ברגקאמפ, מרקו ואן באסטן, קלרנס סיידורף ועוד.

אוהד אייאקס. הקבוצות הגדולות באירופה לקחו השראה מאייאקס בבניית מחלקות הנוער שלהן, צילום: אי פי אי אוהד אייאקס. הקבוצות הגדולות באירופה לקחו השראה מאייאקס בבניית מחלקות הנוער שלהן | צילום: אי פי אי אוהד אייאקס. הקבוצות הגדולות באירופה לקחו השראה מאייאקס בבניית מחלקות הנוער שלהן, צילום: אי פי אי

"העתיד" כמקור השראה

על הסגל הנוכחי של אייאקס אומרים שהוא אחד הכישרוניים בכל הזמנים. וכבר יש לו קבלות עם האליפות מספר 30: הפליימייקר הדני כריסטיאן אריקסן, הקשר סיים דה יונג, שחקן הכנף לורנצו אבסיליו, המגן גרורי ואן דר ווייל, ושחקנים לשעבר כגון פרנק דה בור ודניס ברגקאמפ על הקווים - המערכת ממשיכה לעבוד.

כפי שניתן לתאר, דבר אינו מקרי באקדמיה של אייאקס (שנקראת "העתיד", De Toekomst), שהיוותה מקור לחיקוי והשראה לאקדמיות המוצלחות באירופה — ברצלונה, כאמור, אבל גם באיירן מינכן וארסנל.

לאחרונה החליטו באייאקס, לאחר שנים של דשדוש בבינוניות יחסית, להשקיע אפילו עוד יותר בנוער. בנוסף, הנהלת המועדון שונתה וכעת מקבלת את התמיכה של יוהן קרויף, שחוזר אחרי 23 שנה למועדון כיועץ בכיר (התפקיד שמילא בברצלונה של ז'ואן לאפורטה). בהנהלה החדשה הכניסו את שחקן העבר אדגר דווידס, ואנשים המזוהים עם אייאקס ובעלי עבר בניהול עסקים גדולים כגון היו"ר סטיבן טן האבה. המנכ"ל שאמור להתמנות הוא שחקן אייאקס לשעבר טשחן לה לינג.

ההנהלה החדשה מגיעה לאחר יותר מעשר שנים שבהן המועדון סבל מחוק בוסמן, שהתקבל ב־1995 והוביל לעזיבה מסיבית של שחקנים. כדי להתמודד עם המציאות של חוק בוסמן (הקבוצה שזכתה באליפות אירופה ב־1995 פורקה עבור סכום של כ־2 מיליון יורו), החליטו באייאקס להעביר את הפוקוס משיטת האקדמיה ולנסות כמה דברים אחרים: להשקיע כספים רבים באקדמיות של אייאקס ברחבי העולם; להשקיע כספים בסקאוטינג ברחבי העולם; להביא שחקנים מנוסים מהליגה ההולנדית ולהנפיק את המועדון בבורסה.

ווסלי סניידר. כשהיה בן ה־7 אמרו לו באייאקס לחזור הביתה מהאקדמיה (מרחק 40 דקות הליכה) תוך כדי הקפצת כדור שקשור לחבל - לאחר מכן בדקו מה הוא למד במגרש האימונים, צילום: איי פי ווסלי סניידר. כשהיה בן ה־7 אמרו לו באייאקס לחזור הביתה מהאקדמיה (מרחק 40 דקות הליכה) תוך כדי הקפצת כדור שקשור לחבל - לאחר מכן בדקו מה הוא למד במגרש האימונים | צילום: איי פי ווסלי סניידר. כשהיה בן ה־7 אמרו לו באייאקס לחזור הביתה מהאקדמיה (מרחק 40 דקות הליכה) תוך כדי הקפצת כדור שקשור לחבל - לאחר מכן בדקו מה הוא למד במגרש האימונים, צילום: איי פי

תהליכים כושלים

התהליכים האלה לא ממש עבדו. האקדמיות מחוץ להולנד נכשלו (סטיבן פיינאר היה השחקן היחיד שיצא מהן, והאקדמיה בארה"ב, למשל, פשטה רגל); הסקאוטינג היווה הצלחה חלקית -זלאטן איברהימוביץ', מקסוול וכריסטיאן קיבו היו הצלחות, אבל לרוב השחקנים הצעירים הזרים לא ממש הרשימו ("הם התקשו להבין מה זה אייאקס באמת", לפי סיורד מוסו, כתב הולנדי המסקר את אייאקס). השחקנים המנוסים היו הכישלון הפיננסי הגדול ביותר עבור אייאקס, ששילמה עשרות מיליונים עבור שחקנים כגון מיראלם סולג'מאני, עישמאל איסאטי ודריו סביטאניץ' - שכאמור לא ממש הפכו ללהיטים. ההנפקה בבורסה, שסיפקה כ־115 מיליון יורו, מימנה את התוכניות הכושלות הללו.

היתה זו ההנהלה הישנה שכבר החלה לחזור לעתיד, וזה אומר לחזור ולהשקיע בשחקנים מקומיים, בעיקר בחינוכם בדרך אייאקס. "אנחנו לא מפתחים עבור מועדונים אחרים, אנחנו מפתחים עבור אייאקס", מדגיש דויד אנדט, שב־32 השנים האחרונות היה הכל באייאקס, משחקן, דרך דובר ועד מנהל קבוצה. "כעת האקדמיה חזרה להיות הלב של הקבוצה וזה היה חסר הרבה זמן. כעת חזרנו לדרך מאוד ברורה, אנחנו מחפשים יצירתיות ומהירות, והכי חשוב - למצוא שחקנים שרוצים ללמוד".

"שחקנים צריכים להבין שאייאקס תהפוך אותם למקצוענים", אומר ווסלי סניידר, קשר נבחרת הולנד ואייאקס לשעבר. "הייתי עם שחקנים טובים ממני, אבל מנטלית הם לא היו חכמים ונפלו. אותנו משחררים אחרי אימון, ואומרים לנו ללכת לעשות שיעורי בית של בית הספר ושל בית הספר לכדורגל". לסניידר בן ה־7, למשל, אמרו לחזור הביתה מהאקדמיה (מרחק 40 דקות הליכה) תוך כדי הקפצת כדור שקשור לחבל - לאחר מכן בדקו מה הוא למד במגרש האימונים.

שחקני אייאקס. "האקדמיה היא הלב הפועם של אייאקס", אמר פרנק דה בור, מאמן הקבוצה, צילום: רויטרס שחקני אייאקס. "האקדמיה היא הלב הפועם של אייאקס", אמר פרנק דה בור, מאמן הקבוצה | צילום: רויטרס שחקני אייאקס. "האקדמיה היא הלב הפועם של אייאקס", אמר פרנק דה בור, מאמן הקבוצה, צילום: רויטרס

"הלב הפועם"

ההשקעה בילדים עצומה וזאת מתוך הבנה שהם בסופו של דבר יעזבו. "האקדמיה היא הלב הפועם של אייאקס", אמר פרנק דה בור, מאמן הקבוצה. "חשוב מאוד שכולם יחשבו אותו הדבר, ושהשחקנים הצעירים ייתקלו ויהיו באינטרקציה עם השחקנים הבוגרים - זה מעניק להם מוטיבציה גבוהה".

אחד העקרונות שאייאקס הביאו לכדורגל הוא פיתוח השחקנים דרך הפסדים. "השחקנים כאן צריכים לדעת לטפל בכדור, לדעת להשתלט עליו ולמסור אותו. הניצחון בגילים הצעירים פחות חשוב", אומר אנדט. "זה לא פשע להפסיד, מה שהם אמורים לדעת שהמטרה שלהם זה לא לנצח ילדים בני 12 אחרים, אלא להגיע לקבוצה הבוגרת". מאמנים לא נשפטים על פי התוצאות אלא על פי היכולות שלהם לשפר שחקנים צעירים. זה שונה בתכלית מרוב מחלקות הנוער בישראל. 

המועדון גם מתעקש שהשחקנים הצעירים יעסקו בענפי ספורט אחרים. השחקנים הצעירים עוברים שיעורי ג'ודו, התעמלות, אתלטיקה קלה או טאיקוונדו, וזאת מתוך הנחה כי אלו משפרים את הקואורדינציה ועוזרים בסופו של דבר להתפתח ככדורגלנים. עד גיל 13 כ־40% מפיתוח הכדורגלנים באייאקס כלל לא קשור לכדורגל — ויש מאמנים שמתעסקים רק בזה. "הדרישות מכדורגלן היום הן להיות גם אתלט גדול, ככה הכדורגל התפתח", אומר אדווין גודהארט, האחראי למדעי הספורט במועדון. אגב, קיום חוגי ספורט אחרים באייאקס הוא גם התחברות למסורת ישנה. אייאקס היה בעברו מועדון ספורט שלם עם קבוצות בייסבול (קרויף היה שחקן בייסבול מצטיין במהלך הקיצים), טניס שולחן (ואן באסטן היה יכול לעשות קריירה כשחקן פינג פונג אולימפי) ועוד.

ילדי אייאקס. ואולי עם תקנות הפייר פליי הפיננסי שנכנסות בקרוב, גם להפוך אותה לכוח משמעותי יותר בליגת האלופות., צילום: איי אף פי ילדי אייאקס. ואולי עם תקנות הפייר פליי הפיננסי שנכנסות בקרוב, גם להפוך אותה לכוח משמעותי יותר בליגת האלופות. | צילום: איי אף פי ילדי אייאקס. ואולי עם תקנות הפייר פליי הפיננסי שנכנסות בקרוב, גם להפוך אותה לכוח משמעותי יותר בליגת האלופות., צילום: איי אף פי

הייטק + כדורגל

אייאקס גם פיתחה מבחנים פסיכולוגיים וניורולוגיים מקיפים, שעוזרים להעריך את השחקנים ולשפר את מה שצריך ברמה המנטלית. אגב, לפי מחקר של אייאקס, גילו שילדים להורים גרושים בעלי סיכוי גבוה יותר להצליח בכדורגל. באייאקס גם הקימו יחד עם הספונסרים הראשיים, אדידס וחברת הביטוח Aegon, את מבנה ה־miCoach.

במבנה הזה - שעלותו עומדת בין 1.5 ל־3 מיליון יורו (עלות אפסית עבור מועדון שמוכר שחקנים ב־15 עד 40 מיליון יורו) - "משפרים את השחקנים באחוז אחד", לפי גודהארט, "אבל כשיש 11 שחקנים על המגרש זה 11%".

בעיקרון, במבנה הזה בודקים ברמת הפיקסל איך השחקן בועט ונוגח, רץ ונושם. מחשוב מתקדם ובדיקות ביומכניות מצליחים לשפר שחקנים בזכות המרכז המדעי (שמנוהל על ידי פרופסורים של אוניברסיטת אמסטרדם, שלה יש הסכם עם אייאקס), וכך לקבוצה יש יתרון מסיבי בכל הקשור לנתונים שנאספים וקריטיים לטיפוח שחקנים.

האם החזרת "העתיד" ללב המועדון תעזור לקבוצה לזכות, כמו פעם, באליפויות אירופה? ספק גדול. ההכנסות, שתלויות בעיקר במכירת שחקנים, לא מאפשרות לקבוצה להתחרות על שירותי השחקנים הטובים בעולם, שרבים מהם טופחו על ידי אייאקס. עם זאת, הסגל שלה כן אמור לשלוט בליגה ההולנדית החלשה, ואולי עם תקנות הפייר פליי הפיננסי שנכנסות בקרוב, גם להפוך אותה לכוח משמעותי יותר בליגת האלופות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
נו באמת
איאקס לא קונה שופטים כדי לזכות בתארים.השחקנים והמאמנים של איאקס מצליחים גם בקבוצות אחרות,מה שלא קורה ולא יקרה לעולם עם הבדיחה ששמה ברצלונה.איאקס לא תלויה בשרידות שלטון הסוציאליסטים באירופה כדי להיות קבוצה חזקה. חוק בוסמן הוא טעות גדולה אבל לא הוא הבעיה.אלמלא חוק בוסמן קבוצות כמו איאקס היו פשוט מרוויחות יותר אבל עדיין מאבדות את כל השחקנים הטובים. שורש הבעיה הוא כפול : 1) הווצרות האיחוד האירופי שיצר מצב בו שחקנים מהולנד אינם זרים במדינות אחרות.הקמת האיחוד לא היתה רק טעות כלכלית נוראית אלא אסון גם בתחומים אחרים. חזון סוציאליסטי של הקמת ברה"מ אירופאית. 2) המעבר של מרכז ההכנסות של קבוצה ממכירת כרטיסים לזכויות שידור יצר פערים בלתי נתפסים בין הקבוצות. אני דווקא חושב שאינדהובן הסתגלה יותר טוב למצב החדש מאשר איאקס.הדבקות באותה שיטת משחק כל הזמן,היא טעות.שיטת משחק יש להתאים לחומר השחקנים שעומד לרשותך.
אאא  |  29.08.11
8.
הכל מתחיל ונגמר במאמנים!
כמאמן כדורגל פעיל לצערי היחס לנושא המאמן בארץ שגוי מיסודו. ברב מחלקות הנוער עובדים מאמנים מאד בינוניים הן בחלק המקצועי והן בפן האישיותי שלא פחות חשוב בגילאים הצעירים והדבר נובע מהכשרה לקויה (קורס מאמנים שהוא בדיחה ואני אומר זאת מניסיון) ושכר עלוב למאמני מחלקות נוער שנע בין 2000-3000 ש"ח לחודש כמו כן יו"רים שרוצים תוצאות ולא לימוד וקידום שחקנים והפיכתם לשחקנים בוגרים טובים ועוד דבר לא פחות חשוב ההתמודדות מול ההורה הישראלי שחושב שהבן שלו זה מרדונה ואוי ואבוי אם הוא ישב על הספסל .לפי דעתי קבוצה שרוצה תוצאות חייבת להשקיע במאמנים טובים גם בשכר וגם בהשתלמויות ורק ככה נוכל לבנות כדורגלנים הרבה יותר טובים מפני שהפוטנציאל קיים ראה מחלקות הנוער של מכבי חיפה ומכבי ת"א.
,תומר , חיפה  |  28.08.11
לכל התגובות