האם יש היגיון בהטלת מס עיזבון?

אחד הרעיונות שעלו בעקבות מחאת האוהלים היה הטלת מס עיזבון על ירושות בסכום של 3 מיליון שקל ומעלה. המצדדים במס הדגישו את התרומה שתהיה לו להגדלת תקציב המדינה, כמו גם את יכולתו לתרום לחלוקה הוגנת יותר של עושר. אולם, כאשר בוחנים את הניסיון מהעולם, כמו גם את הקשיים הצפויים מגביית מס כזה, נראה שמס עיזבון לא יהיה באמת פתרון יעיל.

בארצות הברית הוטל בשנת 2008 מס על עיזבונות בסכום של מעל 2 מיליון דולר (כ־7 מיליון שקל). כ־33 אלף עיזבונות דווחו לרשויות, והמס הכולל הגיע לכ־20 מיליארד דולר בשנה. אך אף ששיעור המס עמד על 45%, המס הממוצע עמד בפועל על 10% בלבד, ורוב העיזבונות הגדולים שילמו אפס מס בגלל הניכויים הרבים המוכרים בחוק. אם מס עיזבון בישראל יניב תקבול דומה, ברמה של 1.4 פרומיל מהתוצר הלאומי, יגיעו ההכנסות בארץ למיליארד שקל. אולם, סביר שיהיה קשה להגיע לגבייה כזו, ולו בגלל חלקם הקטן יחסית באוכלוסייה הישראלית של קשישים, שמהם מתקבלים מסי העיזבון.

מלבד זאת, קיימים לא מעט מכשולים נוספים שיקשו על הגבייה. קודם כל קיים חשש שהנישומים יחלקו מתנות בעודם חיים כדי להפחית את חובות המס בפטירה. כדי למנוע פרצה זו, מדינות רבות מטילות מסי מתנה. אך כדי לאכוף מסי מתנה כאלו, יהיה צורך להחיל חובת דיווח כללי למס ואף להרחיב את תחולת חובת הצהרות ההון. מס מתנות יחייב גם הורים שיסייעו לילדיהם ברכישת דירה.

התחזית: מאבקים בין הרשויות ליורשים

מכשול אחר קשור להערכת שוויים של נכסי העיזבון. ככל שמדובר בנכסים פיננסיים סחירים, ניתן להתבסס על מחירי שוק, אולם חלק מנכסי העיזבונות הם נכסי נדל"ן והון עצמי בחברות פרטיות, שערכם אינו ברור ועבורם תידרש שמאות והערכת שווי. אז עשויים היורשים ורשויות המס להיגרר למחלוקות ממושכות.

בארצות הברית ובמרבית ארצות אירופה מצא המחוקק לנכון להעניק הטבות מפליגות ואף לפטור בעלי עניין בחברות הנסחרות בבורסה ובחברות פרטיות מתשלום מסי עיזבון על מניות ב"חברות משפחתיות". זאת משום שהטלת מסי עיזבון על מניות תחייב את היורשים למכור את העסק. אם הגישה בארץ תדמה לזו שבחו"ל, תהיה יעילותו של המס בפיזור העושר מוגבלת שכן בעלי העניין בחברות הגדולות במשק לא יחויבו במס משמעותי.

לעומת זאת, קיים חשש שדווקא חלק מהמעמד הביניים יחויב בתשלום המס. ריבוי המורים והרופאים למשל בין החייבים במס עיזבון בארצות הברית מרמז על אפשרות כזו. בארץ, מי שמחזיק בדירה בת 4 חדרים בתל אביב עשוי לשלם מס עיזבון. גם מי שהוריש פנסיה תקציבית לשאריו יחויב במס, שכן ערך העיזבון יכלול גם את תשלומי הפנסיה העתידיים שישולמו לשאירים. כך יוטל מס על עיזבונו של קצין צה"ל שייהרג במעשה איבה משום שהפנסיה שתשולם לאלמנתו ולילדיו לעשרות שנים תעלה מעל סף של 3 מיליון שקל.

איך מחליטים למי לתת פטור?

ניתן להימנע מתוצאה זו אם יינתנו ניכויי או זיכויי מס עבור שארים. אבל כאן עולות שאלות חדשות שדורשות מענה: האם להעניק פטור (או ניכוי) רק במצב שבו נותרו בני זוג בחיים ולהטיל מס מלא כשלנפטר אין בן זוג? ככל שהמטרה היא לפזר את העושר, האם לא ראוי שחובת המס של נפטרת בעלת שמונה ילדים ו־50 נכדים תהיה קטנה מזו של נפטרת עם ילד אחד וחתול?

העיוותים בהטלת המס עשויים להיות רבים והיעילות של המס מוגבלת. מסיבה זו רוב המדינות המערביות פועלות זה שנים לצמצם את תחולת המס. על פניו נראה כי הנזק שייגרם עולה על כל תועלת.

הכותב הוא מנכ"ל חברת ERCG לייעוץ ומחקר כלכלי ולשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל