כך בישלה המדינה את דו"חות אגרקסקו
השמטה של הוצאות, שינוי שיטה חשבונאית בתזמון תמוה והסתרת מידע מלא מהמשקיעים. דו"ח חמור של רו"ח יהודה ברלב על חברת אגרקסקו, שהזמינו בעלי האג"ח בחברה, מאיר את הפינות החשוכות שראשיה - וכנראה גם המדינה - התאמצו כל כך להסתיר
מחזיקי איגרות החוב שהזמינו מרו"ח יהודה ברלב דו"ח עצמאי לבדיקת התנהלות אגרקסקו והמדינה, ידעו כנראה מדוע יש לבחון לעומק את הקשר בין הצדדים. הדו"ח החמור, שבחן את נסיבות קריסת החברה, מגלה כי עוד בטרם הונפקו האג"ח לא עמד לכאורה ההון העצמי של אגרקסקו בתנאיהן. בפועל טוען ברלב, כבר בעת ההנפקה היה לחברה גירעון בהון. כבר ביוני האחרון חשף "כלכליסט" כי דו"חות החברה לא שיקפו את מצבה האמיתי.
הדו"ח של ברלב הוגש אתמול על ידי נאמן אגרקסקו ד"ר שלמה נס לשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך, לקראת דיון שייערך מחר בהמשך הקפאת ההליכים של החברה. מחזיקי האג"ח מקווים כי באמצעות הממצאים החדשים הם יצליחו ללחוץ על המדינה להעביר כספים למימון חלק מחובות החברה.
במקביל, הגופים המוסדיים המחזיקים באג"ח של אגרקסקו הודיעו אמש כי הם מתנגדים פה אחד להצעת הסדר הנושים של אגרקסקו, אשר תוביל לכך שיקבלו רק כ־15% מהחוב כלפיהם. המשמעות הפשוטה של החלטתם היא שאם לא תחול התפתחות מפתיעה, תלך אגרקסקו להליך של פירוק.
בדו"ח שהכין ברלב הוא מציג ממצאים רבים לכאורה נגד התנהלות המדינה ומעורבותה בניהול אגרקסקו. לדבריו, מיום היווסדה שימשה אגרקסקו כזרוע הארוכה של המדינה לצורך מדיניות ברורה ומוצהרת של סבסוד וקידום המגזר החקלאי. ברלב טוען כי מדיניות זו מומשה הלכה למעשה באמצעות מתן תמיכות, הלוואות והטבות לחקלאים, וזאת על חשבון רווחיותה של החברה. בדיעבד מתברר כי מדיניות זו באה גם על חשבון נושיה של החברה.
הדו"ח של ברלב מראה כי אגרקסקו היתה הפסדית והיתה מצויה בסיכון כבר בשנת 2008, והונה העצמי לא עמד אז באמות המידה הפיננסיות שנקבעו. עובדות אלו, לטענתו, לא באו לידי ביטוי בדו"חותיה הרשמיים של החברה. תוצאות בדיקתו של רו"ח ברלב משתרעות על 30 עמודים, והוא מבהיר כי ערך בדיקה ראשונית על סמך מסמכים פומביים בלבד הנוגעים לתקופה שבין 2007 ליוני 2011, מועד קריסת החברה.
המדינה היא שהתוותה את דרכה של החברה וקבעה את הקווים המנחים לפעולתה. אגרקסקו בפעילותה שירתה את המדינה" (סעיף 17 ב')
ההסבר: ברלב טוען בדו"ח כי עיון במסמכים שונים כגון פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון ותכתובות מול הרשויות מלמדים על קיומו של קשר הדוק ומודעות בפועל של הממשלה ונציגיה לנעשה בחברה ולהתנהלותה הבלתי כלכלית. לדבריו, מיום היווסדה של החברה מינתה המדינה את רוב מנהליה והיתה זאת שהתוותה את דרכה וקבעה את הקווים המנחים לפעולתה. לטענת ברלב, המדינה פעלה משיקולים שאינם עסקיים אלא מתוך רצון להיטיב עם המגזר החקלאי.
בין היתר טוען ברלב כי נמסר לו שפעמים רבות העבירה אגרקסקו תשלומים לחקלאים בשיעור גבוה ממחיר המכירה שגבתה מרוכשי התוצרת, כך שבעצם היא פעלה באופן גירעוני והפסדי. ברלב מסביר כי שיטת פעולה זו מהווה בעצם סבסוד של המגדלים, וזאת למרות התנערותה הנוכחית של המדינה מהחברה.
לטענתו, העברת כספים מאגרקסקו למגזר החקלאי שירתה את המדינה והקטינה את הצורך במתן מימון ישיר למגזר זה. משמעות הדבר יכולה להיות שהבעלים השתמשו בחברה כדי להעביר כסף לצד שלישי, שהיה זה עניינם לתמוך בו - החקלאים. מחבר הדו"ח מוסיף כי על פי ייעוץ משפטי שקיבל מהיועצים של מחזיקי האג"ח, קיים חשש בהתנהלות זו לחלוקת דיבידנד אסורה שאינה עומדת במבחני הרווח ויכולת הפירעון שנקבעו בחוק החברות.
מעיון בדו"חות אגרקסקו עולות תמיהות המעלות חשש כבד להצגה בלתי נאותה, לרבות השמטה של הוצאות" (סעיף 21 ח')
ההסבר: ברלב טוען כי נראה שלא זו בלבד שהדו"חות הכספיים של אגרקסקו לא מעניקים גילוי נאות כנדרש, אלא מתקיימות בהם פעולות שנועדו להסתיר ולהרחיק את פעולות החברה שהביאו לקריסתה. לדבריו, "התנהלות זו מתמשכת זה מספר שנים, כך שכבר בעת הנפקת האג"ח, הפרה החברה את חובתה לדווח על פעילותה באופן נכון ואמיתי". ברלב חוזר מספר פעמים על האמירה, שלפיה ההצגה המטעה בדו"חות נעשתה במטרה "לייפות את הדו"חות".
לדבריו, בשטר הנאמנות של האג"ח נקבעו אמות מידה פיננסיות שהפרת כל אחת מהן מקנה לבעלי האג"ח זכות להעמידן לפירעון מיידי. אחת מאמות המידה הפיננסיות קבעה שההון העצמי של החברה לא יפחת מ־40 מיליון שקל (כ־8 מיליון יורו). לדברי ברלב, כבר ב־2008 בסמוך להנפקת האג"ח נוצרו בחברה הפסדים שהיה בהם להפחית את ההון העצמי אל מתחת לסך הקבוע באמת המידה הפיננסית. עם זאת לדבריו, באותה שנה החליטה הנהלת החברה לשנות את השיטה החשבונאית של הצגת הרכוש הקבוע ולהציגו לפי שווי הוגן, ויש חשש שהחלטה זו נבעה ממניעים שיש בהם דופי, במטרה להסוות את הירידה אל מתחת לאמת המידה הפיננסית. לטענת ברלב, אילו בעלי האג"ח היו מודעים לבעיות הם היו יכולים להעמיד כבר ב־2008 את החוב לפירעון מיידי.
על פי המידע שנמסר לי, נהגה החברה לשלם למגדלים תמריצים בדרך של מענקים ומקדמות, כדי לקשור אותם אליה. מאידך, קבלת אותם מענקים ומקדמות לא יצרה מחויבות של המגדלים כלפי החברה" (סעיף 25 ג')
ההסבר: ברלב טוען כי שולמו לחקלאים מענקים ומקדמות ללא שהחברה יצרה מחויבות כלפיה. בפועל, לא כל המגדלים שקיבלו את התמריצים התקשרו עם החברה לשם שיווק תוצרתם בעונה שלאחר קבלת המקדמות.
אגרקסקו הכניסה תיקונים להסכם (חכירת האוניות) כדי להימנע מהצגה נאותה של העסקה" (סעיף 27 ה')
ההסבר: לגבי הסכם החכירה של שתי אוניות מחברת האחים עופר ספנות, קובע ברלב כי עסקה זו מקיימת תנאי חכירה מימונית, והיה צורך לרשום את האוניות כנכס בספרי החברה. מנגד לדבריו, היה על החברה להציג את ההתחייבות לתשלום דמי החכירה. לטענת ברלב, אגרקסקו העדיפה להימנע מרישום שיציג בדו"חותיה התחייבויות לזמן ארוך שיש בו חשיפה לסיכון בגין תנודות בשערי המטבע, שכן ההתחייבות היתה צריכה להירשם ביורו. האוניות והפעלתן הסבו הפסדים כבדים לחברה.
3 תגובות לכתיבת תגובה