האם כדאי לדחות את הלימודים?

לבין האוניברסיטאות. לראייה בוגרים של המכללה למינהל והבינתחומי מתברגים לתפקידי מפתח בשוק העבודה. צאו מזה, ככה זה בכל העולם. גם בארה"ב יש את המכללות הפרטיות היקרות שעד מהרה הפכו למאוד נחשקות ויוקרתיות. כך יקרה גם בארץ, בעוד כמה שנים אנשים ירצו ללמוד במכללות הפרטיות ויהיה הרבה יותר איכותי ויוקרתי לסיים בהם את הלימודים. זה תהליך טבעי שקרה בארה"ב ויקרה גם כאן.

מי שקרא קצת מאמרים אקדמיים, כמו המאמר של אקלרוף 1970 שפתח דרך לחקר אסימטריית מידע (זכה בפרס נובל ב-2001 ונתן הרצאה מאלפת). בקיצור: אקלרוף דיבר על אסימטריית מידע, מצב שבו יש שני צדדים. צד קונה וצד מוכר. יש חוסר ודאות לגבי המוצר או השירות שניתן (המודל המקורי בדק את שוק המכוניות). נעביר את המודל לשוק העבודה: המעסיק (קונה שירותי עבודה): לא יודע את איכות העובד, הוא מניח כל מני הנחות. העובד (מוכר שירותי עבודה): יודע את האיכות או חושב שהוא יודע כי הוא למד ב-XYZ וכולם יודעים שמי שסיים שם הוא גאון. שימו לב הנה הדילמה: המעסיק לא יודע את איכות העובד. בישראל לא מקובל להציע התמחויות לקיץ או לתקופה מוגבלת כמו באירופה או ארה"ב. לפיכך כל המאמץ נופל על הראיון. המעסיק מאוד מאוד מתלבט, אבל הנה פרט מציל בקורות חיים רשום שהסטודנט למד באוניברסיטת באוניברסיטת XYZ (בדירוג XXX לפי דירוג אוניברסיטת פינג-פונג ממחוז קישקוש בסין). הנה חבל ההצלה. הרי ידוע שהרמה במוסד XYZ היא מן הקשות ביותר, החוקרים שלה מהוללים וכל הסטודנטים עברו מסננת שלא מביישת סינון אורז של פולניות קשות. המנהל משחרר הנחת רווחה, התקבלת הוא אומר למועמד הטרי שזורח מאושר. (נתעלם מהעובדה שחלק מהחוקרים הגיעו למוסד לאחר שהם כבר היו בעלי רמה ובעלי שם, עתה הרמה שהם צברו במוסד ZZZ עוברת בתור תהילה למוסד XYZ). אני לא מתכוון לבקר את רמתו של מועמד בוגר XYZ. אלא מציין דעה שבמצבי אי ודאות אנו נצמדים למוכר ולבטוח. סטודנט בוגר מכללת DDD, בבעיה. איך עליו לפתור את בעיית אי-ודאות של המעסיק? בפוסט קודם ציינתי שמבחני מועצת רואי חשבון מהווים פתרון. לפי המודל זה בעצם "פתרון אסימטריה" כי מבחני מועצה קשים מן התואר ומי שעובר אותם, בהגדרה טוב יותר מכל מי שלא עובר. עכשיו השאלה: האם יקבלו אותי לעבודה לאחר שעברתי מבחני מועצה, לעומת בוגר אוניברסיטת XYZ שלא עבר? שאלה טובה. אני מאמין ויותר מזה מקווה שכן אבל זה לא פתרון מלא לבעיה. במקצועות הנדסה המצב הוא אקוטי כי הבוגרים שסיימו ב-DDD נצאים במצב נחות יותר. לצערי הרב, אישור המל"ג למתן תואר לא פתר אסימטריית מידע בשוק השכלה גבוה בישראל למרות שבתיאוריה זה לא אמור להיות כך. זה בעצם תעודת עניות למל"ג מסקנה: לימוד באוניבסיטה הוא בחירה יותר נכונה בגלל דרישות העבודה וזאת בהתעלם משאלת הרמה. אף אחד לא מתעניין ברמה. אם הרמה האקדמית היתה חשובה אז היה פיקוח בין גופי על מבחנים. הנה דוגמה נוספת איך במדינת ישראל לא רוצים להקל על סטודנטים: תלמידי רפואה מחו"ל נבחנים בבחינה שונה מתלמידי רפואה בארץ. למה? ככה... בעקרון אם הבחינה היתה זהה ותלמידי חו"ל היו נכשלים, אז היה אפשר לאומר בקלות שהם ברמה גרועה אבל למה לעשות זאת. ככה בעצם מסכנים את המוניטין של אוניברסיטאות ישראליות. תארו לכם שבוגרי אוניברסיטה מלטביה יעברו את בוגרי עברית? הרי זה יפוך לסקופ. אז הפתרון להימנע מבושה ומאבקי יוקרה הוא בחינה נפרדת לגמרי.

שלום למדתי תואר ראשון במכללה ותואר שני באוניברסיטת תל אביב כדי להתקבל לתואר השני רצו באוניברסיטה שאעשה 4 קורסים מהתואר הראשון שוב פעם אצלם, בממוצע מסוים. עשיתי והתקבלתי. אני יכול להגיד שהרמה באוניברסיטה היא הרבה יותר גבוהה מהמכללה ללא ספק. בתור מי שלמד את אותם 4 קורסים גם במכללה וגם באוניברסיטה אני מרשה לעצמי להשוות, שלא כמו הרבה שלמדו או כאן או כאן. הרמה הרבה יותר גבוהה, רמת ההבנה שהתלמיד נדרש להגיע אליה גבוה יותר והמבחנים בהתאם. אני מצטער שלא למדתי באוניברסיטה!! הרבה מהדברים שרשמו כאן נכונים, במכללה אווירה יותר של כיתה, פחות אווירה לימודית, זה פשוט מוצר - התלמיד משלם סכום מסויים כדי לקנות תעודה, אין אווירה כמו של אוניברסיטה אין אותה רמת לימודים ואת את אותה התייחסות, לפחות למי שלומד הנדסת חשמל ואני מאמין כי זה תקף לעוד הרבה סוגי לימודים - אל תלכו למכללה בשום אופן!!

בנור מנהל פיתוח בהייטק אין סיכוי שאגייס מישהו שלא סיים אוניברסיטה אלא אם כן זה לתפקיד שעיקר מהותו עבודה שחורה ללא חשיבה והשכר בו נמוך בחצי. רק בסוג כזה של תפקידים אתפשר על אנשי המכללות

איפה היושר האקדמי שלך אם את טוענת שהלימודים במכללות מבזים ואת מרצה בהן- את הרי מקדמת את הביזיון הזה בכך שממש לא איכפת לך, כל עוד את מרוויחה מהביזיון הזה, כפי שלמעשה ניתן להבין מהסאבטקסט. תהיי מספיק אמיצה ותחשפי את עצמך על מנת שתחדלי לעסוק בהוראה אקדמית במכללות וכדי שהסטודנטים להם את מרצה יבינו בדיוק מה את חושבת עליהם. מתבייש במרצים מסוגך, למרות שאני משער שלכל היותר את מתרגלת, במקרה הטוב.