אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחשבות על השוק צילום: איי אף פי

מחשבות על השוק

זה היה קיץ היפר־אקטיבי בשוק העברות השחקנים. האם זה יהיה הקיץ אחרון של רכישות גדולות?

04.09.2011, 14:50 | אוריאל דסקל

ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, ציפה ששוק העברות הקיץ יהיה "היפר־אקטיבי" בגלל הדרישות של הפייר פליי הפיננסי של אופ"א. וכך היה. רק באנגליה הוציאו הקבוצות יותר מ־550 מיליון יורו בשוק העברות הקיץ, ובסך הכל כ־780 מיליון יורו בשנת 2011. התקנות החדשות מחייבות את הקבוצות לתאם בין ההכנסות להוצאות שלהן, וזה אומר שהקבוצות צריכות בשלוש השנים הקרובות להתרגל למצב שהן מסתמכות רק ההכנסות הטבעיות שלהן ולא על הכיס העמוק של הבעלים.

הסכומים שיוצאים על העברות השחקנים נמתחים לאורך חוזיהם של השחקנים. כך שאם שחקן נרכש ב־40 מיליון יורו והוא חתום על חוזה לארבע שנים, אז הקבוצה משלמת עליו כ־10 מיליון יורו בשנה ולא את כל ה־40 במכה. ההוצאות האלה ייכנסו לחישובי הפייר פליי הפיננסי, שעכשיו מחייב את מנהלי הקבוצות לעזוב את שוק ההעברות ולהתמקד בשוק החסויות, המרצ'נדייז, הכרטיסים וזכויות השידור כדי להגדיל את ההכנסות שלהם ולעמוד בתנאים של אופ"א.

ססק פאברגאס. הגיע לברצלונה כדי להיות העתיד, צילום: איי אף פי ססק פאברגאס. הגיע לברצלונה כדי להיות העתיד | צילום: איי אף פי ססק פאברגאס. הגיע לברצלונה כדי להיות העתיד, צילום: איי אף פי

רוכשים עתיד

המצב החדש הביא לכך שקבוצות רבות חיפשו שחקני רכש שישרתו אותם לטווח הארוך ושהתשלום הגדול ישתלם יותר. ברצלונה, שצריכה כעת להתמודד עם הוצאות ענקיות שאפילו הכנסות אדירות לא מצליחות לכסות, רכשה את ססק פברגאס (24) ב־29 מיליון יורו ואת אלכסיס סאנצ'ס (23) ב־26 מיליון יורו כדי להתכונן ליום שאחרי צ'אבי ואנדרס אינייסטה המזדקנים. ריאל מדריד רכשה שחקנים בשווי של יותר מ־55 מיליון יורו - כולם, מלבד חאמיט אלטינטופ שהובא בחינם, מתחת לגיל 25.

מנצ'סטר סיטי, שלה יש הבעיה הגדולה ביותר מבחינת הפייר פליי הפיננסי, גם כן רכשה שחקנים ביוקר - כ־80 מיליון יורו - כולם בשנות ה־20 המוקדמות לחייהם.

מלבד פריס סן ז'רמן ומלאגה, שרכשו שחקנים עם כסף קטארי כדי להיבנות מחדש ולהתמודד ברמה הגבוהה ביותר בליגות שלהן, רוב הקבוצות חיפשו רכש צעיר. אפשר לספור על אצבעות שתי כפות ידיים את מספר השחקנים מעל גיל 26 שנרכשו ביותר מ־4.5 מיליון ליש"ט - ורבים מהם (מיקל ארטטה, פר מרטאסאקר ואנדרה סאנטוס) נרכשו על ידי ארסנל, שהיתה נואשת לצרף שחקנים בעלי ניסיון לשורותיה.

באנגליה, למשל, הוציאו קבוצות הפרמיירליג 130 מיליון ליש"ט על שחקנים מתחת לגיל 21. זאת צמיחה אדירה לעומת 60 מיליון ליש"ט שהוציאו על שחקנים צעירים (מתחת לגיל 21) ב־2010. ב־2009, אגב, הוציאו רק 21 מיליון ליש"ט על שחקנים צעירים.

באנגליה, בגלל תקנים שמחייבים מספר מסוים של שחקני בית (כלומר שחקנים שגדלו במערכות הנוער באנגליה) מתוך סגל של 25 שחקנים - ההוצאות על רכש פנימי צמחו בצורה ניכרת. ב־2010 הוציאו קבוצות הפרמיירליג 356 מיליון ליש"ט על שחקנים, ורק 28% מהסכום הזה הלכו לקבוצות באנגליה. ב־2011 יותר מחצי מההוצאות בשוק העברות עבר לקבוצות באנגליה.

פאלקאו. תמונה בשווי 40 מיליון יורו, צילום: איי פי פאלקאו. תמונה בשווי 40 מיליון יורו | צילום: איי פי פאלקאו. תמונה בשווי 40 מיליון יורו, צילום: איי פי

אמריקה!

דרום אמריקאים היו השחקנים היקרים ביותר בשוק העברות הנוכחי. סרחיו אגוורו וחאבייר פאסטורה הארגנטינאים עברו למנצ'סטר סיטי ולפריז סן ז'רמן בהתאמה עבור סכום כולל של 88 מיליון יורו. פאלקאו הקולומביאני עבר לאתלטיקו מדריד בסכום של 40 מיליון יורו (שצפוי לצמוח ל־47 מיליון יורו). לקבוצות הכדורגל מאירופה הקלאסית עדיין יש כסף להביא את מיטב הכישרונות מהצד השני של האוקיינוס, אבל זה אחד מהקיצים האחרונים שנכון להגיד את זה. רוסיה, עם כספים בלתי נגמרים של

האוליגרכים (שממש לא אכפת להם מהפייר פליי הפיננסי), מתחרה על הכישרונות הגדולים ביותר כעת. סמואל אטו, שעבר לאנז'י מחצ'קלה, שם יקבל משכורת בלתי נתפסת של 20 מיליון יורו, הוא הכוכב הגדול ביותר שהגיע לליגה הרוסית וזו מגמה שככל הנראה תתחזק. הליגה הברזילאית, שההכנסות המסחריות שלה עוקפות את רוב הליגות באירופה (בגלל הצמיחה האדירה של הכלכלה המקומית), גם כן מצליחה לשמור על הכוכבים הגדולים שלה (ע"ע ניימאר) ומהווה מתחרה עיקשת לאירופיות. בנוסף, רוב קבוצות הליגה האיטלקית והליגה הספרדית במצב כלכלי קשה, הליגה הצרפתית נחלשה מבחינת הכנסות וקבוצות הליגה האנגלית צריכה לקצץ את ההוצאות אם היא מעוניינת לעמוד בתנאי הפייר פליי הפיננסי. שוק העברות השחקנים משתנה לחלוטין. מה שישנה את המצב לטובת אירופה הקלאסית זה פתיחה של סופרליג אירופית. וזו לא אופציה שאפשר לבטל.

הישראלי היקר בכל הזמנים

יוסי בניון עשה היסטוריה בשעות האחרונות של חלון ההעברות הקיצי. הוא הפך לישראלי הראשון בארסנל והראשון ששיחק בשלוש מארבע הגדולות של הכדורגל האנגלי - ליברפול, צ'לסי וארסנל. המעבר לארסנל היה חופשי תמורת מימון המשכורת שלו (4 מיליון יורו נטו בשנה), אבל בסך הכל, במהלך הקריירה שלו, קבוצות שילמו עליו יותר כ־15 מיליון יורו. הוא ללא ספק השחקן היקר ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי. המעבר לארסנל, מבחינה אישית, יעשה לו גם טוב לקריירת האימון שהוא מתכנן. מאמנים כגון רפא בניטס, קרלו אנצ'לוטי וארסן ונגר מלמדים אותך הרבה מאוד על אימון.

שחקן גנק חוגג על חשבון מכבי חיפה. לפחות נותרו לה ביד כ-18 מיליון שקל לצאת איתם לקניות, צילום: רויטרס שחקן גנק חוגג על חשבון מכבי חיפה. לפחות נותרו לה ביד כ-18 מיליון שקל לצאת איתם לקניות | צילום: רויטרס שחקן גנק חוגג על חשבון מכבי חיפה. לפחות נותרו לה ביד כ-18 מיליון שקל לצאת איתם לקניות, צילום: רויטרס

בינתיים בישראל...

הפועל תל אביב ומכבי חיפה שלטו בשוק העברות השחקנים עם הוצאות מכובדות על רכש. מכבי חיפה רכשה 10 שחקנים שהאחרון בהם הוא אוראל דגני, קפטן מכבי נתניה, עבור 3.5 מיליון שקל - סכום שהעלה את סך כל ההוצאות של הקבוצה בירוק לסביבות ה־18 מיליון שקל. הפועל תל אביב השקיעה כ-18 מיליון שקל גם בשחקנים חדשים. ההוצאות הללו מכוסות מההכנסות הצפויות מהבונוסים הגדולים של אופ"א על השתתפות הקבוצות בליגת האלופות וליגת אירופה. ההכנסות בכלל של הליגה הישראלית ממכירת שחקנים נעות סביב ה־11 מיליון יורו - 56 מיליון שקל. זה סכום מכובד עבור ליגה שסך התקציבים שלה הוא סביב ה־400 מיליון שקל. ניתן רק לקוות שאת ההכנסות הללו ישקיעו הקבוצות בפיתוח שחקנים נוספים, כשכבר ברור לכולם שזו הדרך היחידה להרוויח כסף גדול בשוק הכדורגל הישראלי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות