אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
HCL הישראלית תעבור למיסיסיפי תמורת מענק של 100 מיליון דולר צילום: אוראל כהן

HCL הישראלית תעבור למיסיסיפי תמורת מענק של 100 מיליון דולר

הסטארט-אפ גייס מענק חסר תקדים ממדינת מיסיסיפי תמורת העברת הפעילות המסחרית, כולל הקמת ארבעה מפעלי ייצור והעסקת 800 עובדים

04.09.2011, 10:35 | אסף גלעד

חברת הסטארט-אפ הישראלית HCL Cleantech העוסקת בייצור סוכרים לדלקים מפסולת חקלאית גייסה במהלך סוף השבוע מענק חסר תקדים של 100 מיליון דולר ממיסיסיפי שבארה"ב, תמורת העברת הפעילות המסחרית שלה למדינה.

HCL תעבור למדינה הדרומית ותבנה שם ארבעה מפעלים בגדלים שונים, שצפויים להעסיק 800 עובדים. כחלק מהתכנית, התחייבה HCL לשלם 67 אלף שקל לעובד לשנה בממוצע. גם מפעל הפיילוט שהקימה HCL בשנה האחרונה במדינת צפון קרוליינה צפוי לעובר למשקיעה החדשה. 95 מיליון דולר מסך המענק, הניתן כהלוואה, ישמש לרכישת ציוד ובניית המבנים, ואילו הכסף הנותר ישמש את HCL לגיוס כח האדם ולהכשרתו.

יחד עם זאת, החברה תותיר בישראל את ההנהלה הראשית ואת מרכז המו"פ שלה, המעסיק 16 איש בהרצליה. כמו כן, תיוותר כאן פעילות הפיתוח העסקי שאיננה קשורה בשוק האמריקאי. המפעלים ייפתחו בהדרגה החל משנת 2013 ועד שנת 2019. בתום ההצבעה של אסיפת הנבחרים של מיסיסיפי, אמר הסנאטור האמריקאי בוב דירינג: "אני שמח שתהליך האישור ארך יום אחד בלבד".

"הצורך בטכנולוגיה שלנו בדרום ארה"ב גבוה מאוד"

את HCL הקימו פרופ' אברהם בניאל ופרופ' אהרון אייל על בסיס טכנולוגיה מימי מלחמת העולם השנייה ליצור סוכרים מפסולת עצים על ידי שימוש בחומצה. תהליך שהחל לפני ארבע שנים בירושלים ובהרצליה, וכלל הקמת מפעל פיילוט בצפון קרולינה, הוכיח כי ניתן לייצר סוכר למאכל או לייצור דלק אורגני על ידי ערבוב חומצה עם פסולת תבואה או עשב, פסולת קני סוכר ותירס או כל חומר מבוסס עץ. ייחודה של הטכנולוגיה הוא בעצם ייצור סוכרים ללא שימוש במזון כגון קלחי תירס או קני סוכר, אלא בשימוש בפסולת העיצית שלהם.

ערן בניאל, בנו של פרופ' בניאל המשמש כמנכ"ל החברה, אמר ל"כלכליסט" כי "הפסולת שיוצאת מבתי חרושת למוצרי עץ, ופסולת אורגנית שאנשים יוצרים, יוכלו להפוך לסוכר על המקום. מה שעד היום היה מקור לפחמן דו-חמצני רעיל, יהפוך לעולם שלם של ערך. יכולה להיות לזה השפעה מרחיקת לכת. מחירי האוכל יירדו, מחירי הדלק יתייצבו. אנחנו מקווים שעד 2022 הטכנולוגיה שלנו וטכנולוגיות הדומות לה יספקו כ-5% מתצרוכת האנרגיה בארצות הברית".

לדברי בניאל, המחסור בפסולת עצית הוא הסיבה המרכזית לכך שלא ניתן להקים את מפעל הייצור בישראל. התהליך של HCL דורש שימוש של יותר מ-100 אלף טון פסולת חקלאית לשנה בשלב הראשון, כמות שלא ניתן לייצר כאן. "במיסיסיפי הצטברו שדות עצים שנשתלו במיוחד לתעשיית הנייר המתכווצת, שעומדים כעת ללא שימוש ועם תאריך תפוגה קצר. בלואיזיאנה השכנה יש ריכוז גבוה של שדות קני סוכר המייצרת פסולת רבה שמחפשת שימוש, כך שחומר הגלם, כמו גם הצורך בטכנולוגיה שלנו, גבוה שם מאוד".

טרם קבלת המענק HCL הישראלית גייסה 38 מיליון דולר מקרן הקלינטק השניה בגודלה בעולם, קרן קושלה של וינוד קושלה, מייסד סאן מיקרוסיסטימס, וכן מקרן בריל, ממשרד האנרגיה האמריקאי, מקרן בירד המשותפת לישראל ולארה"ב, ומהמשקיע הסדרתי זוהר גילון.

במהלך סוף השבוע מועצת המחוקקים של מיסיסיפי אישרה גם מתן תמריצים בסך 75 מיליון דולר גם לחברה האמריקאית Calisolar מקליפורניה, המייצרת שבבים לתעשיית הרכב והאנרגיה. סך תכנית התמריצים, בגובה 175 מיליון דולר אמורה למשוך 1,800 משרות למדינה.

תגיות