ראשו של סדאם תמורת 5 טריליון דולר

התקפות הטרור שביצע ארגון אל־קאעידה ב־11 בספטמבר 2011 נועדו לפגוע בארה"ב, והן אכן פגעו בה אך בדרכים שאוסמה בן לאדן בוודאי לא שיער לעצמו. תגובתו להתקפות של הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש הביאה להתפשרות מצד ארה"ב על העקרונות הבסיסיים שלה, חתרה תחת יציבות הכלכלה שלה והחלישה את הביטחון שלה.

בעוד שאפשר אולי להבין את ההתקפה שביצעה ארה"ב באפגניסטן בעקבות 11 בספטמבר, אין שום קשר בין אל־קאעידה לפלישה לעיראק - חרף ניסיונותיו של בוש להצביע על קשר כזה. הבחירה בצעד הזה התבררה כיקרה במיוחד - הזמנות לנשק וציוד נלווה בשווי 60 מיליארד דולר היו רק ההתחלה - במיוחד לאור העובדה שחוסר מיומנות אדיר הלך יד ביד עם הצגה לא כנה של העובדות.

ואמנם, כשלינדה בילמס ואנוכי חישבנו בשנה שעברה את הוצאות המלחמה של ארה"ב, עמד הסף השמרני על 3–5 טריליון דולר. עם כמעט 50% מהחיילים החוזרים שזכאים לקבל קצבאות נכות כאלו או אחרות, ויותר מ־600 אלף חיילים מטופלים בבתי חולים מטעם הצבא, אנו מעריכים כיום כי הוצאות הפיצויים וקצבאות הנכות יסתכמו ב־600–900 מיליארד דולר. אגב, את התאבדויות החיילים המתוסכלים, או התפרקות המשפחות בעקבות המלחמה, לא ניתן - ולא ראוי - לכמת לסכומים.

גם אם ננסה לסלוח לבוש על גרירת ארה"ב והעולם למלחמה תחת טענות שקריות, אין סליחה ומחילה לאופן שבו הוא מימן את המלחמה הזו: היה מדובר במלחמה הראשונה בהיסטוריה שמומנה במלואה באמצעות אשראי. וכך, בשעה שארה"ב יצאה לקרב במזרח התיכון עם גירעונות שהאמירו בעקבות קיצוצי המס של תחילת 2001, בוש החליט לצלול עוד יותר והעביר סבב נוסף של "הקלה" על אמידי הארץ.

נכון להיום, ארה"ב עסוקה בבעיות האבטלה והגירעון. אפשר ללא מאמץ לאתר את המקור של שתי הבעיות הללו במלחמותיה של המדינה באפגניסטן ובעירק. עלייה בהוצאות הביטחון לצד קיצוצי המס מתקופת בוש הם סיבת מפתח לכך שארה"ב הגיעה מיתרה של 2% בתקציב מתוך התמ"ג, למקום המסוכן שבו היא נמצאת כיום. הוצאה אמריקאית ישירה על שתי המלחמות הללו הגיעה לכ־2 טריליון דולר - 17 אלף דולר לכל משק בית - עם חשבונות שטרם הגיעו ועלולים להקפיץ את הסכום הזה בעוד כ־50%.

המלחמות הללו תרמו לחולשתה המאקרו־כלכלית של ארה"ב. אז, כמו היום, העלה חוסר היציבות במזרח התיכון את מחירי הנפט, ואילץ את ארה"ב להפנות משאבים לרכישת נפט במקום לרכישת מוצרים המיוצרים בתוכה. אך הבנק הפדרלי המרכזי הסתיר את החולשות הללו בכך שהנדס בועת דיור שהובילה לשגשוג בצריכה. ייקח שנים להתגבר על החובות והיצע היתר בדיור שנוצרו בעקבות הבועה הזו.

אולם חשוב להדגיש שלא כל התוצאות היו הרות אסון. הגירעון שאליו נגררה ארה"ב בעקבות מלחמות האשראי שניהלה מאלץ אותה כיום להתמודד עם מציאות חדשה של הגבלות תקציביות. עדיין שוות הוצאות הביטחון של ארה"ב לבדה לאלה של כל העולם כולו גם יחד; אך לפחות כיום השיח מדבר על כך שיש להפנות חלק מההוצאות הללו לטובת מטרות אחרות, כך שארה"ב תגיע בסופו של דבר למצב שבו היא תרוויח יותר ביטחון תמורת פחות כסף.

כיום ארגון אל־קאעידה כבר לא מהווה את האיום שנראה היה שהוא היווה בעבר, אך המחיר שארה"ב שילמה על האיום הזה היה עצום - איום שניתן היה ללא ספק למנוע חלק גדול ממנו. המורשת וההשלכות של המחיר הזה ישארו איתנו עוד זמן רב. חבל, משתלם יותר לחשוב לפני שפועלים.

הכותב הוא מרצה לכלכלה באוניברסיטת קולומביה, חתן פרס נובל לכלכלה ומחבר הספר: "נפילה חופשית: השווקים והכלכלה הגלובלית". פרוג'קט סינדיקט 2011, מיוחד ל"כלכליסט"