ויצמן שירי: "אסור לסמוך על המוסדיים"

ימים של חשבון נפש עוברים על ויצמן שירי, לשעבר בעל השליטה (48%) בחברת הנדל"ן תשואה 10. לפני כחודש הוחלט על מינויו של עו"ד גיא גיסין למפרק החברה, ובראיון ל"כלכליסט" מטיח שירי ביקורת נוקבת על המוסדיים.

ב־2007 גייסה תשואה 10 כ־80 מיליון שקל מהציבור (120 מיליון שקל בתוספת ריבית והצמדה), אך פגעי המשבר הכלכלי דחקו אותה לחדלות פירעון. בעלי איגרות החוב זעמו על שירי בטענה שלא עמד בהתחייבותו להזרים כמיליון שקל לחברה והחליטו להעמיד את האג"ח לפירעון מיידי. כל הניסיונות לתפור הסדר חוב עלו בתוהו, ובימים אלו צפוי להיסגר הליך מכירת השלד הבורסאי עם נכסי החברה בישראל וברומניה.

על הדבש ועל העוקץ

איך אתה חש כיום לאחר ההחלטה על הפירוק של תשואה 10?

"אני יודע לשרוד את היום שאחרי. בסופו של דבר, אף אחד לא יכול לחמוק מטעויות ואני מודה שטעיתי. אבל חשוב לזכור שאף אחד לא ידע לקרוא את המפה ואף אחד לא צפה משבר שיפיל את הנדל"ן במזרח אירופה - גם לא הבנקים. בתקופה שלפני המשבר העולמי היה קשה מאוד לגייס כסף לצורך השקעה בנדל"ן תל אביב. למה? כי כולם חשבו שמזרח אירופה זה היעד החם ביותר".

לאן מועדות פניך? תחזור לפעול בשוק ההון ולהשקיע בנדל"ן?

"אני עם שוק ההון גמרתי; זהו גט כריתות. אני איש עסקים שממשיך לקדם את עסקיו הפרטיים. אני עדיין פעיל בעסקי נדל"ן, אך לא אחזור להשקיע בנדל"ן באמצעות חברות ציבוריות".

מה תסכל אותך?

"נהגתי לשבת עם המוסדיים, עם הנאמן ועם עורכי הדין שעות על גבי שעות כדי להגיע לסיכומים ומסקנות. אחר כך גיליתי שהתפרסמו דיווחים לציבור שהיו מנוגדים למה שקבענו, וזאת בלי לתאם איתי. הדברים הללו הרתיחו אותי".

אתה עדיין מרגיש חלק מתשואה 10? פונים אליך בעלי אג"ח או גורמים אחרים?

"אני לא בתמונה יותר. מהרגע שמונה מפרק - אני בחוץ. אין לי זכות חתימה, אין לי זכות לקדם החלטות, אני כבר לא שם. כמעט שלא השארתי חוב לבנקים. סגרתי הכל. היום כבר אף אחד לא פונה אליי ולא מטריד אותי".

יש לך ביקורת כלפי הגופים המוסדיים שעבדו מולך?

"בהחלט, ואם צריך לסכם אותה במשפט אחד: 'לא מדובשם ולא מעוקצם'. המוסדיים מתאמים עמדות וזה דבר חמור ביותר שבוודאי לא משרת את טובת החוסכים. אם הם היו יושבים וחושבים באופן שקול ומקצועי, הסדר חוב יכול היה לעבור ולשרת את טובתם של מחזיקי האג"ח. איך זה עובד? מתגבשת נציגות שבה יושבים אנשים שצריכים לקבל החלטות אבל הם לא מבינים דבר וחצי דבר בשוק הנדל"ן. הם אלו שצריכים להחליט אם החברה תמשיך להתקיים. אז איך יכול להיות שאף אחד מהם לא ביקר פעם אחת בנכסים של תשואה 10 כדי לבחון אותם מקרוב? הייתי מצפה מאלו שיושבים בנציגות שיכירו את הביזנס, אבל אין להם מושג בנדל"ן. אם הייתי בעל אג"ח, הייתי מקבל את ההסדר ללא כל צל של ספק. הפוזיציה שלי אז, כמנכ"ל מפלגת העבודה, לא תרמה לאווירה. בשורה התחתונה, החברה נמצאת כעת בידי מפרק ותראה שהפירוק ייתן לבעלי האג"ח תמורה פחותה".

מה היה הקש ששבר את גב הגמל ושהוביל את תשואה 10 לפירוק?

"המריחה של הזמן. המו"מ הארוך תקע את החברה. הנציגות ביקשה שאתפטר ושימונה מנכ"ל חדש, אז התפטרתי; ביקשו לקצץ במשרות — הסכמתי; ביקשו ייפוי כוח לפעול ברומניה — נתתי. עשיתי הכל כדי לעבוד בשיתוף פעולה ולקדם את המצב. אבל נציגות בעלי האג"ח פעלה כל כך לאט. אין חברה שיכולה להתנהל יותר משנה ללא קבלת החלטות. אם הייתי יודע שזה מה שיקרה, הייתי מוותר מראש. כל מה שעמד לנגד עינם של עורכי הדין היה להוציא חשבוניות".

מניעים נסתרים

התקשורת עוסקת רבות בהסדרי החוב בדלק נדל"ן של יצחק תשובה ובטאו של אילן בן־דב. יש לך מסר לבעלי האג"ח של שתי החברות?

"חשוב שילכו לקראת החברות ושיבחנו את הדברים בעצמם. אי אפשר לסמוך על המוסדיים שיקבלו תמיד את ההחלטות הטובות ביותר עבור בעלי האג"ח. יש שם מניעים נסתרים, ואפילו גלויים, שמשרתים את טובת המוסדיים ולא תמיד את טובת בעלי האג"ח. במקרה של תשואה 10, היו שלושה גופים מוסדיים גדולים שהחזיקו בנייר. קרה שגוף מוסדי אחד תמך בהסדר ואז גוף אחר הודיע שהוא מתנגד ושגם האחרים מתנגדים. כששאלתי את המוסדי הראשון מה פתאום הוא שינה את דעתו, התשובה שקיבלתי היתה: 'האחרים מתנגדים ואנחנו לא רוצים להיות היחידים שתומכים. זה מוציא אותנו לא טוב'".

בתור מי שעבר כבר את החוויה של ניהול מו"מ מפרך מול בעלי האג"ח, יש לך מסר להעביר לבן־דב ותשובה?

"אל תתרגשו ואל תיבהלו מכל מה שקורה מסביב. בואו עם ידיים נקיות, עשו את המקסימום האפשרי כדי להגיע להסדר חוב הוגן אך אל תיקחו על עצמכם התחייבות גדולה מדי — שספק אם תוכלו לעמוד בה. נוסף על כך, בכל מה שקשור לדיווחים לציבור, אל תיתנו למוסדיים לפרסם את כל הסיכומים 'על הוויטרינה'. זה לא עובד לטובת החברה. אחר כך הבנקים מטפסים על הראש של החברה והכל נעשה מסורבל יותר".