שמחון: "אני תומך במחאה, גם אם אצטרך לפנות את הכיסא"

החולצה הכחולה שתלויה במשרדו של שר התמ"ת שלום שמחון מסגירה את עברו בתנועות הנוער. שמחון, שכיהן עד 1993 כיו"ר בני המושבים בתנועת הנוער העובד והלומד, מודה שאם המחאה החברתית היתה פורצת לפני 20 שנה, "יכול מאוד להיות שגם אני הייתי יושב במאהלים".

הח"כ מטעם סיעת העצמאות של אהוד ברק, שופע מחמאות כלפי המחאה: "המחאה הזו מבחינה ציבורית היא דבר מאוד חיובי. קורה פה תהליך מאוד מעניין, גם אם כאיש ציבור, הביקורת שמופנית אליך היא קשה וגם אם אתה חסר אונים כי כמעט לא משנה מה תגיד או איזו תשובה תיתן, זה חלק מבשרך. העובדה שהדור הצעיר רוצה להציב פה סדר יום חדש אחר ורוצה להיות מעורב זה מבחינתי דבר מאוד חיובי, גם אם אני צריך לפנות את הכיסא וללכת הביתה. אין בסוף דבר יותר עמוק מאשר לראות את הבן שלך לוקח אחריות. אני תופס את המחאה הזו כהצלחה".

מה דעתך על הקמת הוועדה בראשות טרכטנברג?

"מנואל טרכטנברג הוא האדם הנכון לעמוד בראש ועדה כזו. אני יכול לחשוב רק על שני אנשים שיכולים לשאת על כתפיהם ועדה בסדר גודל כזה, והם טרכטנברג והנגיד סטנלי פישר. לטעמי, שני התחומים המרכזיים שהוועדה צריכה להתמקד בהם הם חינוך ותעסוקה: צריך לתגבר את מערכות החינוך מהגיל הרך ועד ההשכלה הגבוהה. זו תהיה השקעה לטווח ארוך שתוכיח את עצמה. יש גם צורך להפנות משאבים שיאפשרו לחרדים ולערבים להצטרף למעגל העבודה. ברגע שהם יעבדו, הם לא יהוו יותר בעיה אלא פתרון לבעיה".

"הצלתי את ענף החלב"

החודשים האחרונים לא היו קלים לשמחון. עד לפני שבעה חודשים כיהן כשר חקלאות והיה נציגם של החקלאים בכנסת, אך בן לילה הפך לאויבם המושבע, בגלל פרסום המלצות ועדת קדמי לבחינת משק החלב שלפיהן יופחת מחיר המטרה והשוק ייפתח ליבוא גבינות קשות במתווה מדורג, עד שב־2016 ייפתח באופן מוחלט.

הרפתנים דרשו לנדות אותו מתנועת ההתיישבות העובדת והפגינו מול ביתו, אבל שמחון לא מתרגש. "אני באופן אישי חושב שהצלתי את ענף החלב, ומבחינת הרפתנים ההמלצות הן הרע במיעוטו. בשיחות שניהלתי עם אייל גבאי (מנכ"ל משרד רה"מ היוצא - ט"ל) הצלחתי לכופף אותו ולגרום לכך שפתיחת השוק לייבוא תיעשה באופן מדורג. אני הייתי הקול השפוי, כשמשרד החקלאות מושך לכיוון אחד והאוצר מושך לכיוון ההפוך".

איך אתה מסביר את השינוי בעמדותיך? רק בחודש אפריל העברת את חוק החלב שסותר לחלוטין את מסקנות הוועדה.

"הלך הרוח טרום מחאת הקוטג' היה שונה. קבענו מחיר מטרה גבוה מהמחיר הממוצע בעולם, מתוך שיקולים על הגנת הענף ושיקולים התיישבותיים. היום המחאה החברתית טרפה את הקלפים והשיקולים השתנו. האזרח לא מוכן לשאת את ההפרש במחיר המטרה שיסבסד רפתות קטנות על גבו, ולכן איפה שאפשר לקצץ קיצצנו. בלי קשר למסקנות הוועדה, מחיר המטרה החודש ירד ב־6 אגורות וזוהי הוכחה שניתן להוריד אותו מבלי שייסגרו רפתות קטנות. אגב, 70% מהרפתות לא יושפעו מהורדת מחיר המטרה, אבל זה לא הוויכוח של הרפתנים. כולם יודעים שהוויכוח הוא פתיחת הענף ליבוא, ושם סייעתי ככל שעלה בידי. אם הייתי מייצג את הרפתנים היום, על זה הייתי נלחם".

אתה לא חושש שאיבדת את הבוחרים שלך?

"ממש לא. אני חושב שגם הם מבינים שלא. עצם העובדה שהם ממשיכים לדבר איתי מצביעה על כך שהם מבינים שאני גורם משמעותי בהתיישבות. אתה הרי לא מדבר עם מישהו שאתה חושב שאין לו השפעה".

אבל הם ביקשו להדיח אותך מתנועת ההתיישבות.

"אז ביקשו. זה לא רלבנטי. אני אדם מאוד לא יהיר, אם אני ארצה להתמודד על תפקיד במגזר התיישבותי, האחוז שאקבל לא יפחת מ־90%. ענף הרפת הוא חשוב ומרכזי מאוד בחקלאות הישראלית, אבל בסופו של יום אני חושב שהציבור החקלאי הרחב מכיר את תרומתי לחקלאות ואני אמשיך להיות הכתובת שלו עוד הרבה מאוד שנים, בעיקר בשל הניסיון שצברתי. גם הרפתנים בשיחות סגורות לא מתכחשים לזה".

רפתנים מפגינים נגד המלצות ועדת קדמי. שמחון הפך בן לילה לאויבם המושבע | צילום: צפריר אביוב

"כואב הלב על אגרקסקו"

הרפתנים פועלים בניסיון לרכך את המלצות ועדת קדמי, ושמחון לא שולל את האפשרות שמאבקם יוביל לשינוי כזה. "מחיר המטרה צריך לרדת. לגבי מכסות היבוא, אני לא יודע, ההמלצה יכולה להתרכך, אבל אני חושב שוועדת המזון וועדת טרכטנברג הולכות לכיוון של פתיחת יבוא בקנה מידה רחב".

בינתיים תנובה פנתה זה מכבר לקבלת רישיונות יבוא לגבינות קשות, בניגוד להמלצות הוועדה שאוסרות עליה.

"קורים פה המון אבסורדים. מהרגע שהממשלה לא קיבלה החלטה, ברור שאתה לא יכול לאסור על תנובה לקבל רישיונות יבוא".

ההמלצות של ועדת קדמי לבחינת משק החלב לא עולות להצבעת ממשלה כבר יותר מחודש וחצי. אתה לא חושש שהן יתמסמסו?

"ההמלצות יכולות להתמסמס. אני, כמובן, מקווה שלא. אני מעריך שההמלצות של ועדת החלב יצטרפו לוועדת טרכנטנבג כחבילה אחת".

מה דעתך על קריסת אגרקסקו?

"בשתי מילים - כואב הלב".

המדינה צריכה להכניס יד לכיס ולהציל את אגרקסקו מהשקיעה?

"זו שאלה קשה. לטעמי לא צריך להכניס את היד לכיס, אין שום אופציה לשקם את אגרקסקו אלא אם מפרקים ובונים מחדש".

לדעתך יש מקום לחברה ממשלתית שתעסוק בייצוא חקלאי?

"יש מקום לחברה במבנה של אגרקסקו (ממשלתית מעורבת) שלא תשאף לשלוט 50% מהשוק, אלא תחלוש על 20% ותתווה את מדיניות היצוא. לחברה כמו אגרקסקו יש תפקיד חשוב ביציקת תכנים של הייצוא הישראלי".

מה אתה חושב על אחריות המדינה לקריסה?

"אני לא קונה את דו"ח ברלב (דו"ח חקירה שהוזמן על ידי מחזיקי האג"ח באגרקסקו), אני חושב שהוא מאוד מגמתי כי הוא בא מהצד של האג"חים. גם למוסדיים היו מספיק תמרורי אזהרה לאורך הדרך כדי לשים יד. זה יהיה מאוד לא נכון להפיל הכל על המדינה. המדינה לא יכולה לקחת הכל על עצמה".

סוגיה נוספת שמעסיקה את שמחון היא המשבר החריף עם טורקיה, שעשוי לתת את אותותיו ביצוא אליה. "מדובר בשני עמים שהכבוד חשוב להם. יחסי המסחר בין שתי המדינות עומדים על יותר מ־2 מיליארד דולר בשנה וזה לא עניין של מה בכך. אני מקווה שהיחסים בין שתי המדינות ישתקמו".