אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: ויקיליקס מגלה שלדים בארון של מיקרוסופט צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי: ויקיליקס מגלה שלדים בארון של מיקרוסופט

לפי אתר ההדלפות ענקית התוכנה שיתפה פעולה עם הדיקטטורה בתוניסיה לפני נפילתה, ואולי גם סייעה למשטר לעקוב אחר מתנגדיו. וגם: למה אמזון צריכה לשלם מסים, והאיש שמצייץ מהפכות

06.09.2011, 13:47 | יוסי גורביץ

גבולות שיתוף הפעולה

מיקרוסופט יצאה די רע מהמאבק של גוגל מול סין: מנכ"ל החברה, סטיב באלמר, הבהיר שלו דווקא אין בעיה לשמש כצנזור של בייג'ינג. אמנם, גם לגוגל לא היתה בעיה כזו חמש דקות לפני שהאקרים סינים פרצו לג'ימייל, אבל מיקרוסופט העדיפה להעמיד פנים ששום דבר לא השתנה.

ועכשיו מסתבר שסין לא היתה הדיקטטורה היחידה שלמיקרוסופט לא היתה בעיה לעשות איתה עסקים. מסמכי ויקיליקס מגלים שהשגרירות האמריקאית בתוניסיה עקבה ב-2006 אחרי מגעיה של החברה עם משטר בן עלי, שהיה הראשון שהופל באביב הערבי. השגרירות בתוניס דיווחה כי הוטרדה מהמגעים הללו.

מה שהפריע למיקרוסופט בתוניסיה היתה המדיניות הליברלית של המשטר בכל מה שקשור לתוכנה חופשית: הוא דווקא אהב את הרעיון, וקידם אותו בכל הזדמנות. זה פגע ברווחים של מיקרוסופט, כמובן, אז היא הציעה לו עסקה שלא היה כדאי לו לסרב לה.

ההפגנות בתוניסיה, צילום: רויטרס ההפגנות בתוניסיה | צילום: רויטרס ההפגנות בתוניסיה, צילום: רויטרס

לפי המסמכים, כדי לשכנע את בן עלי לעבור לצידה, מיקרוסופט התחייבה לספק לו את קוד המקור למוצרים שלה, ולאמן את המשטרה שלו במלחמה בפשע מקוון. השגרירות האמריקאית הפגינה יחס שלילי כלפי המגעים הללו, כשהיא מציינת שבהתחשב בפעילות המגושמת של המשטר ברשת, האימון נגד פשע מקוון – שהוא, לדבריה, חיובי בבסיסו – בהחלט עשוי לסייע למשטר במאבקו באופויזציה המקומית.

ההסכם בין שני הצדדים הושג ב-2006, כשנראה שמשטר בן עלי יהיה שם לנצח. ב-2010, בעת פרפורי הגסיסה של המשטר, הוא אכן עשה כל מאמץ אפשרי לעקוב אחר מתנגדיו ברשת. האם מיקרוסופט אחראית בעקיפין לכך שאנשים נגררו לחדרי עינויים? זו שאלה שהחברה, שעד כה לא הגיבה למסמכים, תצטרך לענות עליה.

בלי יושר, בלי סטנדרטים

הזעזועים סביב הקמת קרן ההשקעות החדשה של מייקל ארינגטון ממשיכים להגיע. כזכור, ארינגטון הקים בסוף השבוע קרן השקעות, קראנץ'-פאנד שמה, שמנסה למנף את המוניטין שלו למשיכת משקיעים. התוצאה היתה הדחתו מתפקיד העורך של טק-קראנץ'.

אבל זה לא נעצר שם. "הניו יורק טיימס" פרסם מאמר ארוך וקטלני על העדר האתיקה הבסיסית של ארינגטון. המאמר הראה איך גם בגלגול הקודם של קרן ההשקעות מבית ארינגטון, הוא השקיע בחברות – ואז טק-קראנץ' סיקרה אותן. במקרה אחד, זה של Milk – צוות הפיתוח של קווין רוז – טק-קראנץ' כתב כתבה אוהדת ואז, שבועיים לאחר מעשה ואחרי סיבוב השקעות, נזכר לדווח שארינגטון משקיע בה. כדי לנסות להתחמק מההאשמה בניגוד אינטרסים, ארינגטון טען שהוא בכלל לא עיתונאי.

ארינגטון. אתיקה? מי צריך את זה?, צילום: ג ארינגטון. אתיקה? מי צריך את זה? | צילום: ג'וי איטו cc-by ארינגטון. אתיקה? מי צריך את זה?, צילום: ג

עוד אדם שחטא בפעילות כזו הוא כתב הטכנולוגיה הגרוע ביקום הנודע, מ.ג'י. סיגלר. בתגובה למאמר הארוך והמנומק של "הניו יורק טיימס", הוא כתב פוסט נרגש ומבולבל בבלוג האישי שלו, ובו טען שהני"ט תוקף את טק-קראנץ' משום שאתרים כמו טק-קראנץ' עומדים לרשת אותו. במהלך הפוסט, טען סיגלר שבעצם אין עריכה בטק-קראנץ', ושכל מה שחשוב הוא פרסום מידע, לא אתיקה. הוא רואה בכך שהרבה אנשים קוראים את טק-קראנץ' הוכחה לכך שזה מה שהקוראים רוצים.

בעיני, ביום שבו העיתונות אכן תהפוך לטק-קראנץ' יגיע הזמן לסגור את הבאסטה ולהתחיל מחדש. נקווה שהתחזית הזו של סיגלר תהיה מדויקת כמו שאר התחזיות שלו.

די, בזוס, שלם

אמזון היא, בהשוואה לחברות אחרות ששורצות בעולם הטכנולוגיה, חברה נקייה למדי. היא לא מנסה למכור את הפרטיות של המשתמשים כמו פייסבוק, היא לא חוצה את קו הקריפיות שש פעמים לפני ארוחת הבוקר כמו גוגל, היא לא מסגירה מתנגדי משטר לסין כמו יאהו, ובניגוד לאפל היא לא נראית כמו סיוט של אורוול.

מה כן יש לומר בגנותו של ג'ף בזוס? ובכן, החברה שלו מנהלת קרב ארוך ומטומטם לגמרי נגד מדינות בארה"ב, ומסרבת לשלם את המסים שחייבת לשלם כל חברה שפועלת במדינות הללו. דיווחנו על הצעה שבהחלט צריך לסרב לה שהיא הגישה לאחרונה למדינת קליפורניה: המדינה תבטל את מס הקנייה על חנויות מקוונות, ובתמורה אמזון תבנה שם שני מרכזי מכירות בשווי שעשוי להגיע ל-500 מיליון דולר.
ג ג'ף בזוס. מסים? זה לא בשביל אמזון | צילום: בלומברג ג

טים או'ריילי מסביר בקצרה ובבהירות למה אמזון צריכה להפסיק את המשחקים ולהתחיל לשלם. כשאמזון החלה את דרכה, הוא אומר, היה היגיון ברזל בכך שהיא קיבלה פטור ממסים: זו היתה תעשיה בחיתוליה, שהיתה זקוקה לכל תמריץ כדי לשרוד. זה כבר לא המצב היום. סחר מקוון הוא אחת התעשיות הגדולות ביותר, והמודל המוביל בשורה של תעשיות.

במצב כזה, מציין או'ריילי, "זה כמעט פשע" להמשיך ולנצל את הפטור שקיבלה אמזון לפני 15 שנים ויותר. היתרון של אמזון, שאמור היה לסייע לה לשרוד, הופך ליתרון בלתי הוגן: היא יכולה להתחרות בקלות בעסקים מקומיים, שנסגרים בזה אחר זה. קריסתם של עסקים קטנים פוגעת בערים שבהן הם פועלים. המסים שכבר לא יגיעו מאותם עסקים, וכמובן לא מאמזון, היו יכולים לעזור למדינה לספק שירותים. הגיע הזמן להפסיק את ההסדר הזה, זמנו חלף. 

האיש שמצייץ מהפכות

 

לאנדי קארווין יש חתיכת ג'וב. הוא עובד ברדיו הציבורי של ארה"ב, משמש כיועץ המדיה החברתית שלו, אבל נראה שלשם שינוי הוא מבין במה שהוא עושה. ומה שהוא עושה הוא לצייץ מהפכות, או אסונות טבע.

האיש יושב על מאגר גדול של משתמשי טוויטר, בלוגרים ושאר טיפוסים שעוקפים את התקשורת המסורתית, ועובד כמעין קשב שיודע על אירועים גדולים במקומות מרוחקים הרבה לפני שהתקשורת הממוסדת שמה אליהם לב.

קארווין משתדל לצייץ מידע שמגיע מאנשים שהוא מכיר אישית או שבדק, אבל אם זו לא אופציה – ומאחר שהוא לא יכול להיות בשני מקומות בו-זמנית, בהרבה מקרים זה לא אפשרי – הוא בוחן את אמינותם של המקורות שלו ברשת לפני שהוא משתמש בהם.

הוא שם לב, לדבריו, שהמידע שהוא מקבל מהרשת הרבה יותר מעוגל ומלא ממה שהוא מקבל כאשר הוא משתתף באירועים עצמם. הוא היה, למשל, בכיכר תחריר כאשר התרחשה הסתערות הגמלים המפורסמת, שבה פרצו תומכי הנשיא לכיכר כשהם רכובים על גמלים וסוסים. אבל הוא יכול היה לדעת רק מה שראה, שמע והריח מולו. הרשת נותנת לו הרבה יותר מידע.

רבים הופתעו מהיקף הציוצים שקארווין הוציא במהלך הקריסה של משטר קדאפי בטריפולי, לפני כשבועיים: הוא כתב כ-1,200 ציוצים בתוך 48 שעות. אבל הוא מקפיד להזכיר שכל ציוץ מכיל כמות קטנה מאוד של טקסט, ושבפועל הוא כתב פחות מילים ממה שמכיל שידור מסורתי. זו צורת תקשורת חדשה, שיש להניח שהיא עדיין בחיתוליה.

קצרצרים

לעסקים שממהרים לשים את עצמם על מפות גוגל כדאי לחשוב על זה שוב: בשורה של מקרים, עסקים שהיו פעילים לגמרי גילו לזוועתם שגוגל מפות הודיע שהם סגורים עד שהגיהנום יקפא או עד שהשגריר הישראלי יחזור לטורקיה, מה שיבוא קודם. הסיבה לכך היא שכל אדם יכול לדווח לגוגל על תקלה בעסק, כשאחת התקלות היא "סגור באופן סופי". הסיבה לדיווחים כאלה, מעריכים המומחים, היא תחרות: כל כך קל לחסל עסק מתחרה על ידי הודעה שהוא נסגר. יש אפילו חברות שמציעות שירות כזה. גוגל לא עושה הרבה בנידון – עד כדי כך שמשתמש זועם פשוט סגר את העסק שלה בגוגל מפות.

אבל גוגל היא לא הגודזילה היחידה שמביטה באדישות בגורלם של מי שעובדים איתה: בעלי עסק שהשקיעו זמן ומאמץ בפיתוח עמוד בפייסבוק, מגלים במפח נפש שקל יחסית להאקרים להשתלט על העמודים הללו. ברגע שההאקר משתלט על העמוד, הוא מחליף את הסיסמה ונועל את הבעלים בחוץ. במקרה הזה, כל מה שפייסבוק מוכנה לעשות הוא למחוק את העמוד, אם הבעלים מתלונן שהוא פוגע בזכויותיו. זה, איך לומר, תחליף גרוע מאד לאכיפה מעשית. השתלטות עוינת על עמוד היא גם פרצת אבטחה מסיבית כלפי הגולשים שלו, לא רק כלפי מקים העמוד, אבל זה עדיין לא מעניין את פייסבוק מספיק כדי לעשות משהו בנידון.

אמזון פותחת שירות חדש ומעניין בארה"ב: היא מציבה לוקרים בחנויות 7-11 הפופולריות, והם מאפשרים למשתמשים לאסוף חבילות מהסניף הקרוב למקום מגוריהם. המשתמש יקבל ברקוד לסמארטפון שלו, יעמוד מול הלוקר החדשני, הלז יסקור את הברקוד וייתן לו קוד שימוש זמני. הקלקה של הקוד – והחבילה אצלך. השירות אמור להתחיל לעבוד בסוף השבוע הנוכחי. מרשים, אם כי יש להניח שמנהלי סניפי דואר ברחבי ארה"ב דופקים כעת את הראש בקיר.

דויטשה טלקום התחילה לאפשר ללקוחותיה להזמין מראש את האייפון 5. החברה לא אומרת מתי יגיע המכשיר לשוק, כמה הוא יעלה, איך הוא ייראה ומה הוא יידע לעשות. בקיצור, היא מוכרת למשתמשים חתול בשק, ועוד כזה שיכול להגיע עם אנטנה פגומה.

טכנורצח: פיתוח שבדי יאפשר לטנקים לשנות את חתימת האינפרא-אדום שלהם, ויש לזה שני שימושים לפחות. קודם כל, טנקים – שיש להם מנוע חזק במיוחד, שאחרי הכל צריך לדחוף משהו כמו 70 טון – יבלטו בשטח הרבה פחות. שנית, הם יוכלו לשנות את צורתם דרך המשקפת האינפרא-אדומה, לזו של מכונית או אפילו פרה. האדם שבטנק לא רק ינצח, אלא גם יעשה בדרך "מו".

תגיות