אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גם לאחר שספג צניחה של 8% הפרנק השוויצרי עדיין יקר מדי צילום: בלומברג

גם לאחר שספג צניחה של 8% הפרנק השוויצרי עדיין יקר מדי

הודעת הבנק המרכזי בשוויץ כי יתערב בכל דרך בשוק המט"ח כדי לעצור את הייסוף בפרנק השווייצרי הצליחה להפיל את מחירו. המרוויחות הגדולות הן כלכלות מדינות מזרח אירופה, ובעיקר הונגריה ופולין, שמרבית ההלוואות בהן נקובות במטבע השוויצרי

07.09.2011, 08:08 | אייל קליין

לאחר תקופה ארוכה של בקשות ואזהרות שהפכו לאיומים, אתמול עם עלות השחר יצא הבנק המרכזי של שוויץ למלחמת חורמה בשחקני המטבעות. הבנק הודיע כי הוא יתערב באגרסיביות במסחר במט"ח, ויקנה מטבע מקומי בכל כמות שתידרש כדי לוודא כי השער של הפרנק לא יגיע אל מתחת לרמה של 1.2 פרנק ליורו.

בטווח הקצר ניתן בהחלט להכריז כי הבנק רשם הצלחה. בתוך עשר דקות בלבד יישרו סוחרי המט"ח קו עם בנק המרכזי — והפרנק עבר פיחות אלים של כ־8%, שבסופו התייצב על רמה של כ־1.2 פרנק ליורו. יש להניח כי גם בשבועות הקרובים ידו של הבנק המרכזי תהיה על העליונה, ולכן לא היינו ממליצים להמר נגדו.

העתיד לא מבטיח

התגובה החריגה של הבנק המרכזי בשוויץ עוזרת להבין את גודל הקשיים והיקף הנזק שנגרם לאחרונה דווקא למדינות שנהנות ממעמד יוקרתי, ושמהוות מקום מפלט למשקיעים. למעשה, לאחרונה קיבלנו הוכחה לכך ש"עודף אמון" כלפי חוסנה של מדינה עשוי להיות בעל השלכות הרסניות לא פחות מאשר "חוסר אמון" בה.

בימים שבשגרה, העולם עסוק בניתוח של המדינות "הבעייתיות". אותן מדינות שמתאפיינות בשוק עבודה במשבר (ספרד), משמעת פיסקלית רופפת (איטליה), ודמוגרפיה בעייתית (יפן). כמו כן, הפעילים בשוק מרבים להתייחס להאטה בצמיחה (ארה"ב), בועת נדל"ן (סין), ומוטרדים ממערכת בנקאית שהתנהלה במינוף יתר (אירלנד). כאילו לא די בכך, מנוחתו של העולם מוטרדת כיום גם מיציבות גוש היורו, ומחדלות פירעון של ממשלות (יוון).

ריבוי הבעיות דוחף את הפעילים לחפש מקלט לכספם במדינות "הבטוחות". מדובר באותן מדינות שהמשבר העולמי כמעט לא העיב על הצמיחה שלהן (ברזיל), מדינות שמצטיינות בחוב וגירעון נמוכים (שווייץ ונורבגיה), וכן מדינות בהן המערכת הבנקאית התרחקה מנכסים רעילים (קנדה ואוסטרליה).

בשל העובדה שהעולם בנוי בצורה של כלים שלובים, לא מפתיע למצוא כי בריחת הון ממדינה אחת גורמת לזרימת הון מוגברת פנימה לתוך מדינה אחרת. מה שמפתיע הוא כמה מעט תשומת לב מייחס השוק לנזק האדיר שגורמות תנועות ההון לתוך אותן מדינות.

על פי רוב, הפעילים בשוק לא נותנים את דעתם על כך שבשנתיים וחצי האחרונות היינו עדים לייסוף של 41% בשער של הריאל הברזילאי, והתחזקות של 50% בשער של הדולר האוסטרלי. לא פחות מרשים יהיה לציין, כי השער של הפרנק השוויצרי זינק מול היורו בלא פחות מאשר 55% מאז תחילת שנת 2008, וכי הנזקים של מטבע חזק מדיי מתחילים לתת את אותותיהם על הכלכלות הנערצות. היצוא נחלש, החברות המרכזיות שוקלות להעתיק קווי ייצור אל מחוץ למדינה, והתיירים מתחילים לשקול פעמיים ביקור במדינה.

מעניין למצוא שהמדינות מאמצות צורות שונות של התמודדות. כך למשל, ממשלת ברזיל ניסתה למתן את תנועות ההון באמצעות מס על השקעות זרות, לעומת הבנק המרכזי של שוויץ שהוריד את הריבית המוניטרית לאפס, והחל לקנות מט"ח על מנת לבלום את הייסוף במטבע המקומי.

אולם, הן במקרה של ברזיל והן במקרה של שוויץ ניתן לקבוע כי הבנקים המרכזיים לא הצליחו לשנות את המגמה. ממשלת ברזיל מצאה לנכון להעלות את שיעור המס כמה פעמים עד לשיעור של 6%, והבנק המרכזי של שוויץ נכשל פעם אחר פעם בהגנה על רמת שער חליפין של 1.5 פרנק ליורו. לצד זאת, כדאי לציין גם כי לכישלון יש תג מחיר משמעותי. וכך למשל בעוד הוא מנסה לייצב את המטבע - הבנק המרכזי של שוויץ הפסיד "על הנייר" כמעט 20 מיליארד דולר בשנת 2010, ועוד 11 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2011.

אתמול, כאמור, הוא רשם ניצחון, אולם נדמה כי במבחן הזמן - העתיד לא כל כך מבטיח. ראשית, משום שהבנק מרכזי לא מסוגל לשנות לאורך זמן את כיוון זרמי ההון בעולם. שנית, לא ברור שהבנק המרכזי של שוויץ מוכן לשלם את המחיר על מעשיו. ההתערבות במסחר במט"ח עשויה לגרום לו להפסדים כבדים עד כדי מחיקת ההון העצמי. וחמור מכך, התערבות לא מוצלחת עשויה לפגוע קשות באמינות ובמוניטין שלו.

לא פחות חשוב לציין כי ההתערבות בשוק המט"ח עשויה ליצור בשוויץ אינפלציה מהותית. בשנת 1978 הבנק המרכזי של שוויץ היה בסיטואציה דומה, גם אז הוא קיבע את שער החליפין של הפרנק השוויצרי, וגם אז הוא התערב בשוק המט"ח בכדי להשיג רמת שער חליפין רצויה. לכן ראוי לשים לב כי בזמנו התוצאה היתה עלייה מהותית בסביבת האינפלציה מרמה של 1% ל־5% תוך פרק זמן של שנה.

מחיר הפופולריות

בשקלול כל הנתונים הללו אנו מעריכים שהפיחות בפרנק השוויצרי יהיה בעל השלכות מרחיקות לכת לגבי יציבותן של כלכלות מזרח אירופה. באופן מסורתי מרבית הלוואות בשוק המקומי של הונגריה ופולין נקובות בפרנק שוויצרי, ובמונחי תוצר מדובר בהלוואות בפרנק שוויצרי השקולות ל־16% מהתוצר בהונגריה ו־10% מהתוצר בפולין. מכאן ברור כי זה תקופה ארוכה שהלווים המזרח אירופאים נאנקים תחת נטל ההחזר הגבוה, והבנקים המקומיים נאלצים להתמודד עם חדלות פירעון הולכת וגדלה של הלווים. במהלך המסחר אתמול, הונגריה ופולין נשמו לרווחה שעה שהפורינט ההונגרי זינק ב־10% מול הפרנק, והזלוטי הפולני השלים עלייה של 9%.

בסופו של דבר, לא קל להיות מלכת הכיתה, ומדינות כמו שוויץ משלמות בתקופה האחרונה את המחיר הכבד של הפופולריות. את האירוע האחרון אנו מסכמים באמירה שהבנק המרכזי של שוויץ אומנם ניצח את הקרב, אך מלחמה שלמה עוד לפניו. יש שיאמרו כי לאחר יום המסחר של אתמול ניתן לקנות את המטבע השוויצרי בהנחת סוף עונה של כמעט 10%. אולם, לדעתנו המטבע היה יקר, ועודנו יקר והוא נסחר ברמות הנוכחיות בשל היעדר אלטרנטיבה.

זה המקום להדגיש כי באופן כללי, המטבע, לכשעצמו, אינו נחשב בעיננו אפיק השקעה לגיטימי. פיקדון בפרנק שוויצרי ממילא מניב תשואה שלילית, ובמונחים ריאלים מדובר כאן על שחיקה של ממש בשווי הכסף. למעוניינים להיחשף לביצועים של חברות שוויצריות בעלות פעילות גלובלית אנו מציעים לשקול את האפיק המנייתי או האג"חי, אשר יאפשר הכללה בתיק של שמות כמו חברת המזון נסטלה, חברות הפארמה נוברטיס או רוש, או מבטחת המשנה השנייה בגודלה בעולם סוויס רה.

הכותב הוא אסטרטג ראשי לשווקים בינלאומיים באי.בי.אי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות