קריסת חפציבה: הוגשו כתבי אישום נגד מנהלים בחברה

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, יחד עם פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), הגישו הבוקר (ד') לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום כנגד שמונה נאשמים בפרשת קריסת חברת הבנייה חפציבה. כתב האישום מייחס לנאשמים, איש על פי חלקו, בין היתר, עבירות של גניבה, מרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון ועבירות על חוק ניירות ערך.

במשך שנים היתה קבוצת חפציבה אחד הגורמים הקבלניים הגדולים והמוכרים בישראל. הקבוצה כללה מספר חברות פרטיות וציבוריות שעסקו בייזום ובבניית פרויקטים למגורים ולמסחר. עם קריסת החברה באוגוסט 2007, נפתחה חקירה מקיפה ביחידה הארצית לחקירות הונאה וברשות ניירות ערך. במאי 2009 הועבר חומר החקירה הרב שנאסף בפרשת חפציבה לידי הפרקליטות. ביוני 2010, לאחר עיבוד החומר נשלחו מכתבי חשדות ובמהלך סוף שנת 2010 ותחילת שנת 2011 נערכו שימועים לחשודים שהיו מעוניינים בכך.

בעלי התפקידים המופיעים בכתב האישום הם רו"ח פרדי אלגמיל, המשנה למנכ"ל של חברות חפציבה החל משנת 2000, ומי ששימש כיד ימינו של בועז יונה בניהול החברות ובמימונן. בנוסף כיהן אלגמיל כמנכ"ל חברת צמרות, עד לשנת 2005, וכדירקטור בחופים בין החודשים פברואר 2006-יולי 2006. במסגרת תפקידיו פעל אלגמיל מול הבנקים, בין היתר, להשגת המימון לפעילות החברות ובכלל זה להסדרת תנאי הליווי הבנקאי.

בעל תפקיד נוסף הוא זאב טננבאום, מנהל הכספים של חברות חפציבה הפרטיות משנת 1979 וכן בתקופה הרלוונטית . במסגרת תפקידו היה טננבאום אחראי על ניתוב הכספים שנתקבלו מרוכשי הדירות והפקדתם בחשבונות חברות חפציבה. בנוסף, היה טננבאום אחראי על ההיבט הפיננסי של חלק מהפרויקטים, בעיקר בכל הקשור להתנהלות מול הבנקים המממנים אותם. לטננבאום היו כפופים מספר עובדים, ובכללם עובדי מחלקת הכספים בחברות חפציבה.

עדיה בן משה - כלכלן במחלקת הכספים החל משנת 2003. במסגרת תפקידו זה היה בן משה אחראי על ההיבט הפיננסי של חלק מהפרויקטים, בעיקר בכל הקשור להתנהלות מול הבנקים המממנים אותם. בנוסף, כיהן בן משה כדירקטור בחופים, בתקופה שבין יולי 2006 - אוגוסט 2007.

רו"ח מרדכי נתנאל - מנהל הכספים של צמרות החל משנת 2003 ומנכ"ל צמרות החל משנת 2005. במסגרת תפקידו, היה נתנאל אחראי על ההיבט הפיננסי של חלק מהפרויקטים, בעיקר בכל הקשור להתנהלות מול הבנקים המממנים אותם.

אודי הררי - עובד מחלקת המכירות בחפציבה החל משנת 1992, מנהל מחלקת מכירות בתקופה הרלוונטית, וסמנכ"ל השיווק בחפציבה החל משנת 2002. להררי היו כפופים מספר עובדים, ובהם דליה מזרחי, עובדת מחלקת המכירות בחפציבה החל משנת 1995, אשר עבדה תחתיו במשך כל התקופה הרלוונטית.

רוני ביבי - עובד מחלקת הגבייה בחפציבה החל משנת 1997 ומנהל מחלקת הגבייה בתקופה הרלוונטית. לביבי היו כפופים מספר עובדים, ובהם חני דוד נפתלי, עובדת חפציבה החל משנת 1997, אשר עבדה תחתיו החל משנת 2002.

על פי כתב האישום שהוגש, פעלו הנאשמים, שהיו בעלי תפקידים מרכזיים בחברה, להפקדת כספים רבים ששילמו רוכשי הדירות לחשבונות שאינם חשבונות הליווי הרלוונטיים אליהם אמורים היו להגיע הכספים על פי הסכמי המכר הרלוונטיים, בדרך זו אף נמנעו הנאשמים ממתן ערבות או חלופה אחרת לרוכשים כנגד תמורת הדירה.

הנאשמים הסתירו את דרך פעילותם המתוארת מהרוכשים ומהבנקים המלַווים של הפרויקטים באמצעות מצגים ודוחות כוזבים.

עוד מגולל כתב האישום התנהלות עבריינית חמורה של מנהלים בחפציבה בין אם נשאו תפקידים בחברות הציבוריות עצמן, חברת ג'רוזלם וחב' חופים, ובין אם היו מורשים מטעם בועז יונה לפעול בכספי ציבור המשקיעים שהשקיעו בשתי החברות הציבוריות.

על פי כתב האישום, במהלך השנים 2006-2007, עד לקריסת החברה ביולי 2007, שלחו מנהלים בחפציבה, ידם בכספי החברות הללו. לטענת הפרקליטות, לקראת סוף כל רבעון ביצעו הנאשמים פעולות שונות שמטרתן היתה הסתרת משיכות הכספים מעין רואי חשבון של החברות ומעינו של ציבור המשקיעים. סך גניבות הכספים הצטבר ל-118 מיליון שקל.

משיכות כספים אלה לא קידמו את מטרות החברות הציבוריות ותכליתן, הן לא קיבלו תמורה בגין משיכות אלה ולא ניתנו להן בטחונות.  

על פי כתב האישום, הנאשמים חברו יחדיו והקימו מערך מובנה ושיטתי שכל כולו נועד להערים על מערך הבקרה החשבונאי שכל חברה ציבורית מחוייבת בו כדי להסוות את משיכות הכספים לצרכים פרטיים מעיני רואי החשבון המבקרים את דוחותיה הכספיים של החברות ומעיני ציבור המשקיעים. כך, לאחר שנמשכו כספים מהחברות הציבוריות במהלך כל הרבעון, דאגו הנאשמים להפקיד, לקראת סוף הרבעון, לימים ספורים סכומים שונים, שמקורם בגילגול כספים או בהלוואות שניטלו מהבנקים. סכומי הכסף שהופקדו לא היו מקריים – הסכומים חושבו בדייקנות רבה על ידי הנאשמים כדי שיביאו לאיפוס כרטסות הנהלת החשבונות.

הנאשמים ידעו כי רואי החשבון לא מבקרים כרטסות הנהלת החשבונות שיתרתן מאופסת וכך לא יתגלו המשיכות. עם תחילת הרבעון, ההלוואות הוחזרו לבנק, סכומי הכסף שבו למקורם והחוב לקופת החברות הציבוריות, לבעלי המניות ולמחזיקי האג"ח נותר על כנו.

כזכור, בחודש מאי 2008 הגיעה המדינה להסדר טיעון עם בועז יונה. בהתאם להסדר, ירצה יונה עונש של 7 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, ויועבר פיצוי לנפגעים מקרב רוכשי הדירות בגובה של 4 מיליון שקל. הסדר טיעון זה זכה לאחרונה לאישורו של בית המשפט העליון. מאז מעצרו, מרצה בועז יונה את עונשו.

תגובת סנגורי עדיה בן-משה, עו"ד שמעון דולן ועו"ד דרור מתתיהו: "בבחינת כל הנסיבות, הן המשפטיות והן האישיות, לא היה מקום לכלול את בן-משה בכתב האישום, וחבל מאד שנעשה כך. ההחלטה להעמיד לדין את המנהלים הזוטרים, למעלה מארבע שנים לאחר פתיחת החקירה, היא החלטה מפלה ובלתי ראויה".

  

כתב האישום הוגש על ידי עוה"ד סטיב בוארון, רעות גורדון ויעל דקל מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ועו"ד ערן שחם שביט, מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).