שוב חוזר הייאוש

בית המשפט בחר השבוע בפסיקה יבשה ומאכזבת הנוגעת להתפטרות הרופאים המתמחים. הצדק החברתי שעליו דיברה נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש לא הגיע לבית המשפט לענייני עבודה. תחושת חוסר האונים של המתמחים אל מול המערכת האטומה נוגעת ללב. קשה שלא להזדהות עם אנשים צעירים, שעובדים לילות כימים באחד המקצועות התובעניים ביותר, אלא אם קוראים לכם ביבי. ראש הממשלה הקפיד שלא לפגוש את הרופאים ולו פעם אחת לאורך כל ימי השביתה. יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות, הקפיד מצדו על אטימות סדרתית. רק השבוע אחרי שנחתם ההסכם הוא נזכר להציע מתווה שיפורים משלו.

כאשר פוגשים במרפאות את בני דמותם העתידית של המתמחים אפשר להבין את עומק המשבר. חלק לא מבוטל מציבור הרופאים המומחים מתוסכל, שחוק ומיואש. לא הכל קשור לתנאים ולמשכורת, אולם יש לתנאים שבדרך ולתנאים שבקצה תרומה לא מבוטלת לתוצר שהוא בסופו של יום הרופא הישראלי הממוצע.

ראש הממשלה לא צריך לדאוג. לו ולבני משפחתו יש רופא פרטי שהוא גם סנגור ודובר, רופא מולטי־טאסקר, שדואג שהמערכת תעבור לדום מתוח אם במקרה ראש הממשלה או בני משפחתו נזקקים לטיפול מחוץ לבית ראש הממשלה. רוב הרופאים שהציבור פוגש לא התברכו בכישורים הרבגוניים שניחן בהם רופאו של ראש הממשלה, הם עובדים מבוקר עד ערב, מתרוצצים בין משרה למשרה, וכשהם מתפנים זה בדרך כלל לשירותים הקרובים.

אין פלא שחברי הממשלה לא מצאו את הזמן להבחין בתסכול שחשו השבוע המתמחים שהוחזרו לעבודה כאחרוני העבדים החדשים. בישראל רק חצי שר בריאות, לעומת עשרה שרים לענייני ועדת טרכטנברג, שלושה שרים לענייני ביטחון ושר חוץ שהוא אוטונומיה עצמאית.

 

היחסים עם טורקיה ירדו השבוע לגובה הפנלים. עוד מעט קט ייפסק זרם הפיסטוקים שהתרגלנו לייבא בשרשור שקט מאיראן. לא ירחק היום שנפצח רק גרעינים של אבטיח.

שר החוץ לא אשם שארדואן החליט לכונן מחדש את האימפריה העותומאנית, אבל תפקידו, אילו היה מבין שהוא שר חוץ ולא שריף, היה להרגיע את השולטן הרותח בכל דרך אפשרית. אבל ליברמן, כידוע, הוא לא טיפוס מרגיע. אחרי שרוברט גייטס, עד לא מזמן שר ההגנה האמריקאי, לחש לעיתונות "שביבי כפוי טובה", נדמה שהמדינה היחידה שעדיין לא התייאשה מאיתנו היא רפובליקת איי מרשל.

עם זאת מצבו של ליברמן בציבוריות הישראלית מצוין, ובבחירות הבאות הוא עשוי להיבחר לראשות הממשלה ולהוכיח לארדואן שהוא לא פחות גבר ממנו. גם לנו יש צוללות, ומטוסים ואת דימונה... ואז יהיה מזרח תיכון חדש והתיבה של נוח החדש תיתקע שוב על הרי אררט, אלה עדיין עומדים בצפון מזרח טורקיה, וכמו אחרי המבול נראה שהכל שוב יהיה כלול.