אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"בישראל כמו בישראל, כשלא חייבים לעשות אז לא עושים"

עשור לאסון התאומים ו-9 חודשים אחרי השריפה בכרמל, ישראל רחוקה מלהיות מוכנה להתמודדות עם האסון הבא. מפכ"ל המשטרה ב־11 בספטמבר שלמה אהרונישקי חושב שמלחמות אגו מעכבות את השינויים הדרושים. לקראת כנס בנושא הביטחון הציבורי של "כלכליסט" ומוטורולה שיתקיים בחודשים הקרובים

11.09.2011, 09:50 | אסף גלעד וגילעד נס

היום יצוין עשור לאסון התאומים, ומבדיקת "כלכליסט", לקראת כנס בנושא הביטחון הציבורי של "כלכליסט" ומוטורולה שיתקיים בחודשים הקרובים, עולה כי בכל הנוגע לטיפול באסונות, ישראל עדיין לא הפיקה את כל הלקחים, טרם הצטיידה במערכות הדרושות ולא ביצעה את השינויים הארגוניים ההכרחיים.

ההתמודדות עם מצבי חירום הנובעים ממלחמה או מאסון טבע זכתה לפוקוס מוגבר מאז מלחמת לבנון השנייה, ולאחריה הוקמה רשות החירום הלאומית (רח"ל), המיועדת לתאם בין גורמי הטיפול באזרחים בשעת חירום. אסון הכרמל, שאירע בדצמבר 2010, שימש גם הוא כזרז משמעותי ביותר לשידוד המערכות, כאשר השריפה הגדולה חשפה את הכשלים במערך הכבאות. אך נראה שעדיין מדובר בתחילתו של תהליך.

   

"אני עדיין לא יכול להגיד לתושבים שהכל בסדר"

יונה יהב, ראש עיריית חיפה מאז 2003, נאלץ להתמודד עם שני אסונות גדולים: השריפה בכרמל ומלחמת לבנון השנייה. "הטילים שהומטרו על העיר בתקופת המלחמה היו מתקפת טרור לכל דבר", אומר יהב ל"כלכליסט".

יהב חושב שמערך הטיפול במצבי החירום של המדינה השתנתה לטובה, כאשר השינוי החל בין מלחמת לבנון לאסון הכרמל. "כיום השלטון המרכזי מקבל ממני ציון גבוה מאוד ואנחנו מתאמנים מדי חודש בעיר בשיתוף השלטון המרכזי, אבל אני עדיין לא יכול להגיד לאזרחים שהכל יהיה בסדר. אם יקרה אסון, אני לא יודע איפה יהיה השלטון המרכזי. במלחמת לבנון השנייה הבנקים סגרו את הסניפים שלהם בחיפה, חברות הסלולר ברחו והרכבת, שהיא מוסד ממשלתי, החליטה שהיא עוצרת בעתלית במקום להגיע עד לחיפה. אני הבנתי שאם אני לא אדאג לעיר שלי — אף אחד לא יעשה זאת במקומי".

יונה יהב, צילום: גיל נחושתן יונה יהב | צילום: גיל נחושתן יונה יהב, צילום: גיל נחושתן

"התושבים בעיר לא מכירים את הממשלה. כולם מסתכלים על ראש העיר שיפתור את הבעיות", מסביר יהב. "חיפה היא עיר מבוססת, ולכן הצלחנו לרכוש ארבעה חדרי פיקוד משוכללים, קנינו כבאיות חדשות, גייסנו 25 כבאים ושלחנו אותם לאימון בכיבוי שריפות במנהרות בעיר תאומה בצרפת, אבל אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מה שהרבה רשויות מקומיות אחרות לא יכולות. אלה יוזמות מקומיות שצריכות להיות ברמת המדינה. איך יתמודדו עם האסון הבא רשויות מקומיות עניות יותר?".

זאב (וובה) צוק־רם, עד לאחרונה ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל) וכיום סגן יו"ר המועצה לביטחון לאומי, סבור שהמקרה של חיפה חריג בנוף הארצי. "אפשר לספור על אצבעות שתי הידיים את מספר הרשויות המקומיות שפועלות ברמה של הערים החזקות. כמה ראשי ערים יש כמו יונה יהב, שאחרי מלחמת לבנון השנייה כינינו אותו 'ג'וליאני הישראלי'? בסופו של יום, הרשויות המקומיות צריכות לקבל מעטפת שירותים מהשלטון המרכזי בדמות של סיוע במומחים, עזרה וכמובן תקציבים. חוסן של עיר הוא מרכיב אסטרטגי בעמידה של המדינה כולה במצבי חירום".

במרץ השנה אישרה מליאת הכנסת את הקמת המשרד להגנת העורף, וכן את העברת סמכויות הפעלת רח"ל משר הביטחון לשר להגנת העורף, מתן וילנאי, אלא שמאז נמשכים הדיונים בממשלה על הקצאת סמכויות ותקציב למשרד.

גיורא איילנד , צילום: גלעד קוולרציק גיורא איילנד | צילום: גלעד קוולרציק גיורא איילנד , צילום: גלעד קוולרציק

האם לא כדאי לישראל לאמץ את המודל האמריקאי ולהקים משרד לביטחון המולדת (Homeland Security), שפועל במקביל למשרדים אחרים ומתווה מדיניות ברמה הגבוהה יותר?

"הממשלה החליטה למנות שר להגנת עורף, עם משרד ומטה ולהעביר ממשרד הביטחון אליו את האחריות על רח"ל. האם צריך שהשר יהיה במשרד הביטחון או שיהיה לו משרד לכל דבר ועניין? מה שיעשה באמת את ההבדל הוא תקציב שיאפשר לו חופש פעולה. אסור לקחת תקציבים קיימים ממשרדים אחרים או לבצע ריכוז תקציבים — מהניסיון שלי ברח"ל אני יכול לומר שזה לא עובד. צריך החלטה אמיצה של האוצר לתקצב משרד כזה".

האלוף במיל' גיורא איילנד מסכים שלא כל התיקונים תוקנו: "צריך למדוד את המצב תמיד לפי החוליה החלשה ביותר, ובמובן הזה מצבנו מבחינת המוכנות אינו טוב".

איילנד אינו חושב שצריך להקים משרד להגנת המולדת לפי המתכונת האמריקאית: "לא צריך לאמץ כאן כל דבר שקורה בארה"ב. ריכוז נושא הטיפול בעורף במשרד הביטחון הוא הגיוני, כיוון שההחלטות נגזרות ממודיעין שמגיע למשרד הביטחון ולכן הגיוני שגם ההחלטות יוצאות ממשרד הביטחון. אני לא בטוח שההחלטה להפוך את פעילותו של סגן השר וילנאי בתחום מוכנות העורף למשרד בפני עצמו היתה הכרחית".

"כל נושא האחריות הכוללת עדיין לא מוסדר"

 

איילנד, בעברו ראש אמ"ן, אג"ת והמועצה לביטחון לאומי, וכיום נשיא חברת הציוד הביטחוני SDS, מתריע כבר כמה שנים מפני ההתקדמות בטכנולוגיות הטילים והרקטות שברשות מדינות האויב וביכולתן לפגוע ביעדים אסטרטגיים בישראל. "אין ספק שצריך לתפור חליפת הגנה ספציפית למקומות כאלה, אבל השאלה הגדולה היא מי יעשה זאת? מי אמור לתכנן, לתקצב ולבצע את המיגונים הללו? אם תשאל את שר התשתיות או את שר האוצר, הם יטענו שזה תפקידו של שר הביטחון ומשרדו, שהרי הם אחראים על נושא ההגנה מפני טילי אויב. אם תשאל את שר הביטחון, הוא יגיד לך שכל משרד ממשלתי אחראי על הגזרה שלו — שר הבריאות צריך לדאוג לתקציבים למיגון בתי החולים, שר התשתיות למיגון תשתיות לאומיות ושר התחבורה למיגון תחנות הרכבת. כל נושא האחריות הכוללת עדיין לא מוסדר".

"חייבים לרכז את המידע הביטחוני במוקד אחד"

מפכ"ל המשטרה בעת מתקפת 11 בספטמבר שלמה אהרונישקי טוען כי דווקא המשרד לביטחון פנים מתאים יותר מכל לריכוז הטיפול בעורף, אלא שגם הוא מסכים שאנחנו עדיין רחוקים ממצב אידאלי: "רח"ל היא תחילתו של תהליך, אבל בינתיים סוגיות שקשורות לאגו והעברת סמכויות ממשרדים הופכות את העסק ללא פשוט. אחד הלקחים המרכזיים שעלו אחרי אסון התאומים הוא שיש לרכז את המידע הביטחוני במוקד אחד. זה דורש הרבה משאבים, ובישראל כמו בישראל אם לא חייבים, לא עושים. בינתיים כל עיר מקימה לעצמה מערכת משלה מבלי ליצור תיאום עתידי", אומר אהרונישקי.

שמעון דיק, מנכ"ל מוטורולה סולושנס ישראל, שזכתה במכרז לאספקת רשת תקשורת לגופי החירום, טוען כי ההתקדמות בפריסת המערכת טובה. "המשטרה מצטיידת במכשירי הקשר, פיקוד העורף החל בתהליך והבאים בתור יהיו מד"א, מכבי האש והרשויות המקומיות. אם בפריסת מערכות דיבור אנחנו נמצאים במצב טוב, המדינה חייבת לשחרר בהקדם תדרים לתקשורת תמונה כדי לאפשר ליצוק תקשורת וידיאו בפס רחב. כיום, אין מי שנותן לכך את הדעת בממשלה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות