אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הרייטינג של הזיכרון

הרייטינג של הזיכרון

במולדת הטלוויזיה לא באמת יודעים איך לייצר לוח שידורים המוקדש לאירועי 11 בספטמבר, כזה שאצלנו נעשה בעיניים עצומות, וזה נגמר לעתים בתוכנית על הטראומה שנגרמה לבעלי חיים בפיגוע

11.09.2011, 11:43 | תמר וילרפורט

עשור ל־11 בספטמבר, והאמריקאים מגלים שהם לא באמת יודעים איך מתמודדים עם יום זיכרון. אומה שבה יום הזיכרון הלאומי, הממוריאל דיי, מוקדש למבצעים מפתים ברשתות השיווק, מכווננת מחדש את מנגנון האבל. זהו שורש הדילמה: בעשור שעבר מאז היום ההוא, נוקה מרכז הסחר והבנייה מחדש בעיצומה, הכאב קהה, המיתון בא הולך ושוב בא, אז למה להכאיב? מצד שני זה עשור - Anniversary, ובאמריקה כמו באמריקה אם כבר אז שיהיה בגדול.

מאז יום השנה הראשון, ב־2002, לא הוקדשו כל כך הרבה תוכניות לאסון. עדויות חדשות נחשפות, צילומים קורעי שק דמעות, שחזורים של פוליטיקאים ושל תושבי העיר ניו יורק, של ניצולים ושל משפחות. ערוצי הבידור יכלו להישאר מאחור, לגלגל את האחריות לרשתות החדשות או לתוכניות הבוקר, כמו בתשע השנים האחרונות, אבל הם בחרו להיכנס למשחק בנחישות וברגישות. תכנים חדשים נערכו בעדינות, כוכבים גויסו להוביל את יום השידורים ומינון הפרסומות עדין במיוחד.

לראשונה מוקדשות תוכניות ליתומי הפיגוע ולנשים בכוחות ההצלה. ד"ר סנג'י קופטה מעלה ב־CNN תוכנית העוסקת בטראומה שנגרמה לאנשי כוחות ההצלה, ולנזקים שנגרמו להם מהרעלים שהשתחררו בקריסה ומהאבק. רוברט דה נירו, שפסטיבל טרייבקה שלו צמח מתוך הרצון לשקם את השכונה שנפגעה, ינחה תוכנית ב־CBS וכריסטיאן אמנפור תתראיין אצל דיאן סויר ב־ABC.

מי שמספק את הגושפנקה הרשמית להנצחה הטלוויזיונית הוא ללא ספק סטיבן שפילברג. שש שעות נמשך הסרט שהפיק, "Rising: Rebuilding Ground Zero", שהוקרן בשבוע שעבר בערוץ דיסקברי ויוקרן שוב ב־11 בספטמבר בערוץ המדע. הסרט מתאר את מאמצי השיקום של האתר, ובין המרואיינים בו מושל ניו יורק לשעבר ג'ורג פאטקי ודניאל ליבסקינד, המתכנן את מרכז הסחר החדש.

סטיבן שפילברג. תיעוד מאמצי השיקום סטיבן שפילברג. תיעוד מאמצי השיקום סטיבן שפילברג. תיעוד מאמצי השיקום

הגיוס הטוטלי של יום שידורים טלוויזיוני להתייחדות עם זיכרון נראה מאוד טבעי לצופה הישראלי. אבל בארצות הברית הסוגיה מעוררת ויכוח, בעיקר ברשת. חלק מהבלוגרים טוענים שהעיסוק הנקרופילי בהנצחה מוזיל את הכאב, שאי אפשר לשחזר את הכאב ואת הרגשות שחוו האמריקאים באותו יום, מי פיזית ומי מול המסך הקטן. לידיהם משחקות תוכניות כמו ספיישל של ערוץ Animal Planet המוקדש לבעלי החיים שנפגעו. "זה כבר פסטיבל", הם אומרים. המצדדים מעלים את הטיעון המנצח - בין תוכנית ריאליטי כזאת לאחרת צריך גם להציג את המציאות הכואבת, וכך גם לחזק את הפטריוטיות והלכידות הלאומית.

לא חסרים סיפורים לספר. כבוגרי שידורי יום השואה ויום הזיכרון אנחנו יודעים שלא משנה מה הדעה המוקדמת על לוח השידורים - לצופים לא נותר אלא להיכנע, להישען אחורה בכורסת הטלוויזיה, לקרב את קופסת הטישו ולבהות בעיניים לחות.

תגיות