104 קומות של תקווה חדשה בהשקעה של 3 מיליארד דולר

אחד ממגדלי מרכז הסחר העולמי החדש, WTC 1 (וואן וורלד טרייד סנטר), צומח בימים אלה במהירות מתוך מתחם גראונד זירו ומעטר את קו הרקיע של מנהטן. המבנה, "מגדל החופש" בשמו הישן, הגיע עד כה לשני שלישים מגובהו המתוכנן וצפוי להיפתח בסוף 2013 בהשקעה מוערכת של 3 מיליארד דולר.

היום, כאשר ארצות הברית והעולם כולו יציינו עשור לפיגועי 11 בספטמבר, יגיע המבנה, בעיצובו של האדריכל דיוויד צ'יילדס, לגובה של 82 קומות. כ־1,100 פועלים עובדים בקצב מסחרר כדי להשלים את 104 הקומות המתוכננות. המגדל החדש, אשר ללא ספק ייהפך לסמל הבא של ניו יורק, יתנוסס לגובה 541 מטר והוא ניצב בדיוק באותו המקום שבו עמד בניין מספר 6 של מרכז הסחר העולמי. אף שהבניין לא ספג פגיעה ישירה, הוא קרס בעקבות הדליקה שפרצה במקום.

מלבד היותו המגדל הגבוה בארה"ב, WTC 1 יהיה גם המגדל האיתן ביותר, זאת לאחר שמתכנניו הפיקו את לקחי העבר ועיגנו את יסודותיו בבטון חזק במיוחד. המגדל הנו חלק מפרויקט הכולל חמישה גורדי שחקים בגבהים שונים, מרכז הנצחה ומוזיאון לזכר 2,752 קורבנות הפיגוע ופארק רחב ידיים שיושלם לקראת 2016. עד כה הושלמה הקמתו של מרכז ההנצחה, שייפתח היום בטקס בהשתתפות הנשיא ברק אובמה ורעייתו מישל. מחר ייפתח אתר ההנצחה לקהל הרחב.

גראונד זירו בשבוע שעבר. במרכז: אחת מבריכות אתר ההנצחה ומאחוריה מגדל 1 WTC | צילום: MCT

האתר הפעיל במנהטן

על פיתוח הפרויקט אחראי היזם לארי סילברסטיין, מי שחתם על חוזה חכירה ל־99 שנה של מגדלי התאומים ביוני 2001 ושילם עבור ההסכם 3.6 מיליארד דולר לרשות התעבורה של ניו יורק. לאחר קריסתם של המגדלים קיבל סילברסטיין פיצויים ופרמיית ביטוח בגובה 8 מיליארד דולר, מה שהוליד לא מעט תיאוריות קונספרציה לגבי מעורבות אפשרית של היזם במתקפת הטרור.

מלבד חמישה מגדלים יוקמו במרכז הסחר החדש תחנת רכבת ומרכז קניות תת־קרקעי ענק. בשלב זה ידוע כי את המגדלים יאכלסו המשרדים הממשלתיים של מדינת ניו יורק, מינהלת השירותים הכלליים (GSA), מרכז הסחר ארה"ב־סין וענקית המגזינים קונדה נאסט. עד כה הושכרו 75% מ־WTC 1.

רשויות העיר ניו יורק התנו את הקמת המרכז בגיוס של השקעות פרטיות נוסף על ההשקעה הפדרלית. לצורך הקמת מגדלים שתיים ושלוש נדרש סילברסטיין לגיוס של כ־600 מיליון דולר. עד כה הצליח לגייס כמחצית, וכאיש עסקים בן 80 המעוניין לראות את הפרויקט קם עוד בימי חייו, הוא משוכנע כי יעמוד במשימה.

"אנחנו רוצים להפיח רוח חיים ברובע הזה, אנחנו רוצים שתושבי ניו יורק יחזרו לכאן", אמר מייקל ארד, אדריכל פרויקט הזיכרון במתחם גראונד זירו, במהלך סיור שערך לעיתונאים במקום. "אחרי שנשלים את הקמת המגדלים ונסלול כבישים, האזור יהפוך שוב למרכז העיר הגדולה ובלבו שתי בריכות זיכרון", ציין. "חשוב מאוד להפוך את העבר לחלק בלתי נפרד מחיינו".

על רקע ההאטה המתמשכת בכלכלה האמריקאית, הפוגעת גם בקצב הבנייה בניו יורק, מתחם גראונד זירו, שבו ניצבו לפני הפיגוע עשרה בניינים, הפך לאתר הפעיל ביותר במנהטן ובעיר כולה. בעבודות התכנון משתתפים אדריכלים ידועי שם, בהם פרנק גרי, שעם יצירותיו הידועות נמנה מוזיאון גוגנהיים בילבאו.

על פי התוכניות, מרכז הסחר העולמי המשוקם יקושר באמצעות תחנת רכבת תחתית ומערכת משוכללת של תחבורה ציבורית עם כל השכונות של ניו יורק וגם עם לונג איילנד וניו ג'רזי. העיצוב של מרכז הסחר המחודש ושל המגדלים אמור למזגם באזור ובמרקם העיר ובכך לאחדה מחדש.

השכונה שסביב מרכז הסחר, שהפכה למנומנמת אחרי מתקפת הטרור ונותרה כך במשך שנים אחדות - מתעוררת לחיים. חנויות יוקרה נפתחות בה ואוכלוסייה אמידה חוזרת להתגורר בה. טאפה סטקום, סגן יו"ר ענקית הנדל"ן קושמן אנד וויקפילד המופקדת על השכרת המשרדים במגדל הראשון, לא חושף בשלב זה נתונים, אך מציין כי העובדה שמדובר במבנה במיקום אטרקטיבי ושלאחרונה התפתח סביבו רובע מגורים יוקרתי, רק הופכת את הנדל"ן שם למבוקש יותר. תחנת הרכבת הגדולה שתוקם שם תוסיף, כמובן, לביקושים.

עד כה הוזרמו לפרויקט 11.3 מיליארד דולר מהתקציב הפדרלי בעיקר באמצעות מענקים ישירים לשיקום מנהטן והטבות מס. מומחים לתולדות העיר מספרים כי אין זו הפעם הראשונה שהאזור חווה משבר עמוק. לראשונה נרשם משבר בשנות השישים של המאה הקודמת, כאשר חברות פיננסיות וחנויות יוקרה החלו להעתיק את משרדיהן למרכז העיר. כדי להציל את שוק הנדל"ן המסחרי המקרטע, הוקמו בשנת 1973 מגדלי התאומים, שהחזירו את היוקרה לאזור. זאת אף שעיצובם לא התחבב במהרה על התושבים.

חברת וסטפילד שהפעילה את הקניון התת־קרקעי במרכז הסחר המקורי נערכת להשקעה של 1.25 מיליארד דולר בהקמת כ־120 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכז החדש, ותיכנס כשותפה פעילה לפרויקט כולו.

הסבת משרדים לדירות

ממרשם אוכלוסין שנערך בניו יורק ב־2010 עולה כי לאחר ירידה במספר התושבים בעקבות אירועי 2001, אוכלוסיית הרובע כמעט והוכפלה ב־2010. אבל למרות האופטימיות הזהירה, מומחי נדל"ן מזכירים כי עיקר תוספת יחידות הדיור נבעה לא מהקמת מבנים חדשים אלא מהסבת מגדלי עסקים (בהם המגדל של ליהמן ברדרס) לבתי מגורים. מאז 2001 הוסבו לפחות 93 מבנים שבהם 10,363 יחידות דיור. על פי נתונם רשמיים, קיימים ברובע 312 בתי מגורים ומאז שנת 2001 התווספו אליהם 25 בניינים. המפואר שבהם הוא מגדל בויד'ס המתנשא לגובה 51 קומות. חברת פורסט סיטי אנטרפרייזס שהשקיעה בהקמתו 875 מיליון דולר מדווחת על שינוי בולט שחל באזור כולו. החברה רואה הצלחה גדולה בכך שמחצית מיחידות הדיור היוקרתיות בבניין (903 במספר) הושכרה מאז הושק במרץ השנה. יחידות הדיור כוללות שלושה חדרי שינה ומרפסת, ודמי השכירות מגיעים ל־21 אלף דולר בחודש. הפנטהאוזים מושכרים ב־50 אלף דולר ויותר.

האם זה בכלל נחוץ

עם זאת, חוסר הוודאות הכלכלית ושיעורי האבטלה הגבוהים נותנים את אותותיהם בדו"חות החברה. בשבוע שעבר דיווחה פורסט סיטי על צניחה של 93% ברווח הנקי ברבעון השני לעומת הרבעון המקביל אשתקד. החברה, שבבעלותה נכסים למגורים גם בבוסטון ובפילדלפיה, הציגה תוצאות מעורבות ברבעונים האחרונים כאשר עבור הרבעון השני היא דיווחה על רווח נקי של 8.1 מיליון דולר לעומת 122.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות באותה תקופה ירדו ב־14% ל־253.2 מיליון דולר.

ובעוד מרכז הסחר העולמי מוקם מחדש, השיח הציבורי סביב מידת נחיצותו לא יורד מסדר היום. רבים מוסיפים למתוח ביקורת על עצם הקמתו וטוענים כי היה זה ראוי יותר להותיר את המתחם כאתר הנצחה וזיכרון למתקפת הטרור הקטלנית בתולדות האנושות. כריס וורד, מנכ"ל רשות הנמלים של ניו יורק, בעלת השליטה בקרקע במתחם, חולק על עמדה זו. "צמיחה מהירה, מגדלי עסקים יפים - זה מה שניו יורק זקוקה לו עכשיו", הוא אומר. ואכן, תושבים רבים החולפים במקום מרימים ראשם בגאווה ומשקיפים אל עבר העתיד, הצומח בנחישות מתוך הריסות מגדלי התאומים.