בלעדי ל"כלכליסט": קרנות הנאמנות בחודש מרץ: 10% מכספי הקרנות - באג"ח של 10 טייקונים

לפני כחודש התקיימו בוועדות הכספים והכלכלה דיונים בנושא הסכנות לחיסכון הפנסיוני במקרה של "נפילת טייקון". יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אמר באחד הדיונים הללו כי "אין כעת בעיה שטייקון זה או אחר יפיל את המשק או יפגע בחיסכון הפנסיוני". הממונה על שוק ההון, פרופ' עודד שריג, הכריז באותו דיון כי לקרנות הפנסיה לא נשקפת סכנה, מכיוון שהמוסדיים חשופים לנכסיהם בשיעור מזערי בלבד.

מנתונים שהציג האוזר בדיונים עלה כי בשוק איגרות החוב הקונצרניות מושקעים כ־300 מיליארד שקל, ושהגופים המוסדיים מחזיקים רק ברבע ממנו. הנתונים עוררו בקרב חברי הוועדה את השאלה: אם המוסדיים מחזיקים רק ברבע מהכסף, מי מחזיק בשאר? האוזר ושריג מיאנו לענות.

כשבוע לאחר מכן שיגרה ח"כ זהבה גלאון (מרצ) לרשות ני"ע מכתב, שבו ביקשה לקבל מידע לגבי הפילוחים של השקעות גופים באג"ח סחירות בישראל. גלאון הדגישה במכתבה כי "אני מעוניינת לברר את החשש שצמצום החשיפה של קרנות הפנסיה וקופות הגמל לאג"ח קונצרניות נעשה באמצעות העברת השקעותיהן לידי קרנות נאמנות, השייכות גם הן לגופים המוסדיים".

עוד ציינה חברת הכנסת כי "בדיון לא נמסרה זהות הגופים שמחזיקים כיום ב־75% מהיקף האג"ח בישראל, בסכום של 225 מיליארד שקל. בפרט, מתעורר החשד כי קרנות הנאמנות, הנמצאות בחלקן בבעלות אותם גופים מוסדיים, מחזיקות באותן אג"ח בהיקפים גדולים מאוד. אם זהו המצב, הרי שייתכן כי הגופים המוסדיים מחזיקים בעקיפין באג"ח קונצרניות בהיקפים גדולים בהרבה מאלה המדווחים כיום, תוך הימנעות מחובת העמידה בכללי הזהירות המחמירים שמחייב הממונה על שוק ההון. באופן כזה, עשויה קרן נאמנות להוות מפלט להשקעה באג"ח באיכות מפוקפקת, בעלות רמת סיכון גבוהה או בכאלה שאינן מלוות בביטחונות המתאימים".

חשיפה מזערית לטייקונים?

בשבוע שעבר ניאותו ברשות להרכיב את הפאזל. מהנתונים, שנחשפים כאן לראשונה, עולה כי קרנות הנאמנות, שניהלו נכון לרבעון הראשון של 2011 נכסים בהיקף של 160 מיליארד שקל, החזיקו באותה תקופה באג"ח קונצרניות בהיקף של 40 מיליארד שקל, המהוות 16.6% מכלל האג"ח במשק. כלומר, בפועל המוסדיים לא מחזיקים רק ברבע מהאג"ח במשק אלא קרוב יותר לחצי. שוויו הכולל של שוק האג"ח הקונצרניות במרץ 2011 עמד על 264 מיליארד שקל.

מבחינת סוגי האג"ח הקונצרניות שבהן משקיעות הקרנות עולה כי הנתח המשמעותי ביותר, 38%, מושקע בחברות נדל"ן ובינוי. החשיפה של הקרנות לאג"ח של חברות השקעה ואחזקה, אותן חברות שדרכן חולשים הטייקונים באמצעות רמת מינוף גבוהה על שלל האופרציות העסקיות שלהם, הסתכמה, נכון לסוף מרץ, ב־19%.

נתון מעניין נוסף מצביע על כך שאף שהקרנות מחזיקות באג"ח של 339 חברות שונות, 41% מהאג"ח הקונצרניות מקושרים לעשר החברות הגדולות במשק. במילים אחרות - כמעט מחצית מהכספים שהקרנות משקיעות באג"ח קונצרניות נמצאת בידיים של עשרת הטייקונים הגדולים, ומתוך כלל כספי ההשקעה של הקרנות - 11% מושקעים באג"ח קונצרניות של עשר החברות הגדולות במשק.

כשמסתכלים על האחזקות במניות התמונה זהה - 49% מהאחזקות במניות של קרנות הנאמנות הם בחברות של עשרת הטייקונים הגדולים. מדובר בנתון שעשוי להעיד על רמת הריכוזיות במשק, כאשר עשר קבוצות עסקיות גדולות מחזיקות בשלל רב של חברות בהן משקיעות הקרנות, מה שמגביר את תלותן ביכולת העסקית והפיננסית של אותן קבוצות. כך למשל נוחי דנקנר, השולט בחברת האחזקות אי.די.בי, חולש דרכה על שלל עסקים ובהם סלקום, שופרסל, נטויז'ן, כלל ביטוח וכלל תעשיות. על בסיס נתונים אלה הצהיר יו"ר הרשות כי החשיפה של הקרנות לטייקונים אינה מסוכנת.

הרשות אף חשפה פילוח מעניין של תמהיל ההשקעות של קרנות הנאמנות על סוגיהן השונים לאורך השנים, ממנו עולה כי היקף החשיפה לאג"ח קונצרניות גדל בהדרגה על פני השנים והגיע לשיאו ברבעון הראשון של 2011. בשנת 2007 עמד היקף האחזקות באג"ח קונצרניות מסך השקעות הקרנות על 24%, בשנת 2008, שהיתה שנה חריגה שהובילה לפידיונות עתק וירידה חדה בשווי האחזקות באג"ח על רקע המשבר הפיננסי העולמי, הצטמקו האחזקות ל־12% בלבד, אך מאז הן עלו ל־21% ב־2009, ל־26% ב־2010 ול־28% נכון לסוף מרץ האחרון, על רקע גיוסים משמעותיים בחודשים הראשונים של השנה לקרנות האג"ח הקונצרניות, בעקבות הצלחת האפיקים הללו בשנתיים שקדמו לגיוסים.

גל הירידות שינה את התמונה?

חשוב להדגיש כי מדובר בתמונת מצב של שוק הקרנות ממש ערב תחילת גל הירידות החדות בבורסה, שהגיע לשיאו באוגוסט האחרון. נכון להיום, התמונה צריכה להיות שונה, על רקע הפדיונות הכבדים ששטפו את תעשיית הקרנות. מתחילת השנה נרשמו פדיונות של 19.2 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות המסורתיות, כאשר רק בחמשת החודשים האחרונים נפדו מהן לא פחות מ־22.5 מיליארד שקל. יחד עם ירידת ערך נכסי הקרנות נחתכו נכסי הקרנות המסורתיות בשיעור של 20%. משמעות הדבר היא שנכון להיום, החשיפות שתוארו לעיל נמוכות יותר.

גלאון אמרה ל"כלכליסט" כי "הנתונים ממחישים עד כמה חסכונות הציבור בקרנות הנאמנות חשופים לסיכון גדול ומושפעים מהריכוזיות במשק הישראלי. כמעט מחצית מאחזקות האג"ח והמניות של הקרנות מושקעת בעשר הקבוצות העסקיות הגדולות במשק, ובכך תלוי הציבור בצורה חסרת פרופורציה בגופים ממונפים, בעלי הון עצמי נמוך, שכבר הוכיחו את אי־יכולתם לעמוד בהחזר חובותיהם".

לדברי גלאון, חברת ועדת הכספים, "יש להגביר את הפיקוח על התנהלות קרנות הנאמנות, ובפרט לבחון בזכוכית מגדלת את המקרים שבהם בתי השקעות, הנשלטים על ידי בעלי הון, מנווטים את כספי החוסכים להשקעות מסוכנות בחברות השייכות להם ומעורבות בגלגולי חובות ותספורות על חשבון הציבור".