ד"ר אלסנדרו קלריצ'י: "צריך לכפות התייעלות אנרגטית על האזרחים, לא חייבים להדליק מזגן"

"אם נצליח לשפר את היעילות האנרגטית של מוצרי החשמל שלנו, אפשר לצמצם 20% מהאנרגיה שהולכת לייצורו. התוצאה תהיה חיסכון של 600–700 מיליון טונות נפט וכ־2.2 מיליארד טונות פחמן דו־חמצני (CO2) בשנה" - כך טוען ד"ר אלסנדרו קלריצ'י, מומחה לתחום התייעלות אנרגטית.

קלריצ'י הוא יו"ר ארגון WEC (המועצה העולמית לאנרגיה) ויועץ בכיר לענקית האנרגיה האיטלקית ABB. מחרתיים הוא יופיע בכנס "חשמל ברשת - בין אנרגיה מתחדשת להתייעלות אנרגטית" של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה בחסות בנק ירושלים.

התייעלות אנרגטית הפכה למושג נחשק בשנים האחרונות. לאור הגידול בצריכה הפרטית והדרישה למקורות אנרגיה בהודו ובסין, קיים חשש שבעוד כמה שנים הביקוש העולמי לחשמל יגבר על ההיצע מחד, וזיהום האוויר שנובע מייצור החשמל יגדל משמעותית מאידך. גם ממשלת ישראל נתנה דעתה לנושא, ולפני כשנה השיק משרד התשתיות הלאומיות תוכנית ארצית להתייעלות אנרגטית. על פי נתוני משרד התשתיות, התייעלות אנרגטית נכונה תוכל לחסוך לישראל כ־3,400 מגה־ואט חשמל עד סוף העשור, חיסכון שיתורגם במונחים כלכליים ל־4.25 מיליארד שקל עד 2020. התוכנית כוללת בעיקר החלפת מוצרי חשמל בזבזניים, עידוד חברות להחלפת ציוד וקניסת אלה שלא מקיימות משטר מסוג זה, עידוד בנייה ירוקה ושדרוג תשתיות במגזר הציבורי.

בראיון ל"כלכליסט" מסכים קלריצ'י שממשלות לא ששות להטיל הגבלות על האזרחים בתחום ההתייעלות האנרגטית. "יש כמה דרכים לצמצם שימוש בחשמל, אחת מהן היא החלפת מכשירים בעייתיים והשנייה היא לעשות פחות בפחות: לא לנסוע ברכב אלא בתחבורה ציבורית, לא להשתמש במזגן אלא לפתוח חלון. זה מחובר להחלטות פוליטיות - הגבלות שייכפו על האזרחים", הוא מסביר.

לאחרונה עלה הדיון של צמצום מספר תחנות הכוח הפחמיות לטובת תחנות גרעיניות, אולי אפילו בישראל, אולם האסון ביפן השהה את התוכניות. "25 שנה אחרי אסון צ'רנוביל העולם חזר להקים תחנות כוח. לאחרונה שוויץ, איטליה וגרמניה עצרו השקעות בתחום. לדעתי, הפיתוח יתחדש ופשוט נאלץ לשפר את הסטנדרטים להקמת תחנות מסוג זה", הוא מסכם.