ירידה דרסטית בפעילות הזרים בבורסה: "המחאה החברתית הבריחה אותם"

הירידות החדות בבורסה בתל אביב מתחילת השנה הכניסו את השוק המקומי להגדרה הרשמית של שוק דובי, לאור ירידה של יותר מ-20% מהשיא. עם הצניחה החדה בבורסה התנדפו מהשוק גם מחזורי המסחר, בימים אחדים בחודש שעבר עמדו מחזורי המסחר בבורסה על 600 מיליון שקל.

הירידה החדה במחזורי המסחר מיוחסת בין היתר לחוסר נקיטת עמדה של הגופים המקומיים, אך גם בעיקר לאותו שידרוג של ישראל לשוק מפותח ב-26 במאי 2010. אותו שידרוג שינה מקצה לקצה את ההעדפות של המשקיעים מעבר לים. כעת מסתבר שקולות המחאה החברתית והאירועים הגיאופוליטיים הצליחו להניס גם את המשקיעים הזרים שעוד שנותרו כאן.

"חזרנו מכנס שערך דויטשה בנק בנושא שווקים מתפתחים (למרות שישראל כבר לא נכללת בהגדרה הזו כבר שנה), הבאנו לשם מספר חברות ישראליות והפגשנו אותן עם משקיעים. הייתה שם תחושה שיש נתק בין מה שהחברות מציגות במצגות שלהן לגבי המצב שלהן שמשקפים המסכים בבורסה. מיותר לציין שהמצב בבורסה מצטייר כנוראי", אמר ל"כלכליסט" הדר אושרת, מנהל חדר המסחר בדויטשה בנק.

עוד מוסיף אושרת: "אנחנו חושבים שהארועים הגיאופוליטיים משפיעים על המצב בארץ, אך בצורה פחות משמעותית. יש שלוש חזיתות שהזרים מסתכלים עליהן: העניין הפלסטינאי, המתיחות עם טורקיה והיחסים עם מצרים. כרגע התגובה מבחינתם למצב הגיאופוליטי היא שאין תגובה. הזרים לא מגיבים לארועים הללו. אפשר להגיד שדווקא לארועים הפוליטיים יש פחות השפעה על הזרים בארץ, אלא יותר תמונת המאקרו המשתקפת מהמחאה החברתית".

"ירידה משמעותית בפעילות הזרים"

"יש ירידה מאוד משמעותית בפעילות של הזרים במשק הישראלי, אני מעריך את הפעילות של הזרים ב-10% ממחזור המסחר בבורסה. בתחילת-אמצע השנה היקף המסחר עמד על 20%, זאת בהשוואה להיקף של 40% בשנה שעברה, טרם השדרוג לשוק מפותח במדד MSCI. אבל בשבועיים האחרונים אנחנו רואים כמעט עצירה מוחלטת בפעילות של הזרים בישראל", מסביר אושרת.

חיים ישראל, סגן מנהל מחלקת המחקר לשווקים מתעוררים במריל לינץ', מציג גישה מעט שונה, אך לא בתכלית: "יש ירידה בפעילות, אני לא חושב שראינו משהו שונה בחודש האחרון. הייתה התעניינות מסוימת של הזרים בעניין המחאה. ההתעניינות בנוגע לישראל מתחלקת אצלם לשלוש שאלות: האם תהיה פריצה של מסגרת התקציב, מה יקרה בנוגע לסוגיית ההפרטות, ואיך תשפיע להעלאת דירוג האשראי?".

המחאה החברתית בישראל וקולות ההפגנה הגיעו גם למסכים של הגופים הזרים, ובעוד גוברות קריאות החרם על חברות וההד הציבורי שלא יאפשר לכיל להתמחק מנשיאה בעלויות קציר המלח, המשקיעים הזרים חוששים ויש להם סיבה. בשנה האחרונה, עוד טרם פרוץ המחאה החברתית הצליח משרד האוצר להעביר את חוק ששינסקי ומשרד התקשורת הטיל את הגזרה שלו בדמות הפחתת דמי הקישוריות. כעת, הסוגייה שעולה על הפרק היא יצרנית האשלג, כיל ועלויות קציר המלח בהם היא תישא.

ישראל, מסביר: "המחאה העצימה את העניין של כיל, אנחנו דיברנו על זה כבר יותר משנה וחצי, אפילו הכנו מודלים כלכליים מיוחדים. ברגע שעלה בשבועיים האחרונים הנושא של גישת המשנה ליועץ המשפטי, היו חששות גם בקרב משקיעים מישראל. זה העלה את ההסתברות שכיל תצטרך לשלם הרבה יותר כסף. המחאה זירזה את תהליך קבלת ההחלטות. כמו שאי אפשר להגיד", אומר.

כיל היא מניה שמשקיעים  זרים מאוד מתעניינים בה, אפשר להגיד שרוב הפעילות של הזרים בתקופה האחרונה מרוכזת בכיל. הנחת העבודה של הגופים הזרים הייתה עד לפני חודש ששיעור השתתפות בעלויות קציר המלח יעמוד על 50%. כל שיעור מעבר לזה יצר אכזבה וזו הייתה בין היתר הסיבה לירידות השערים במניה.

"הזרים חוששים מהעלאת מס החברות, והשפעות המחאה החברתית על המשק הישראלי. עד כה המשקיעים הזרים הגיעו בעקבות המדיניות המוניטרית והפיסקאלית האחראית שהונהגה בישראל", מסביר עוד אושרת.

מנהל חדר המסחר בדויטשה בנק שמתוקף עיסוקו, עורך שיחות רבות עם משקיעים זרים ניסה לשמש בכנס האחרון של דויטשה בנק שגריר ישראלי. "הזרים שאלו אותי אם המחאה החברתית יכולה להתפתח למחאה אלימה - כמו יתר המדינות במזרח התיכון. הסברנו להם שישראל שונה מיתר המדינות במזרח התיכון. אמרנו להם שאכן יהיו השלכות למחאה החברתית והציבור ישנה את סדרי העדיפויות של הממשלה. הזרים מאוד מוטרדים מתוצאות המחאה החברתית, הרבה יותר מתוצאות ההצבעה על מדינה פלסטינאית", אומר אושרת.

מיסי רובין הוד בישראל?

סגן מנהל מחלקת המחקר של מריל לינץ' לשווקים מתעוררים מסביר: "קבלת החלטות ההשקעה במדינת ישראל הייתה מאז ומעולם בשל עניינים כלכליים, המשקל הגיאופוליטי היה קטן. מאז האינתייפדה השנייה, משקיעים למדו להתעלם מהנושא הגיאופוליטי. אני חושב שמה שקורה כרגע זו בעצם ההעצמה של המצב. משקיעים זרים הורידו משמעותית את היקף הפעילות בישראל, אז קשה להם לבוא ולהשקיע בישראל, במיוחד לאור כל החדשות האחרונות. אני לא חושב שיש משקיעים שנכנסו או יצאו בגלל המחאה, העניין הוא המשקל הנמוך של ישראל במדד MSCI, הוא יוצר פחות צורך להשקיע היום בישראל". 

ישראל מוסיף ומביא נקודה חדשה בכל הנוגע לתוצאות המחאה החברתית: "השאלה השלישית של הזרים הייתה, האם המחאה החברתית תביא למיסי רובין הוד, כלומר כל סקטור שהוא מפוקח על ידי הממשלה זוכה למס הרבה יותר גבוה. כל מה שמפוקח על ידי המדינה, זוכה למס רובין הוד. הזרים חוששים מהעלאת מס החברות. הייתה שאלה מה זה משנה במודלים, לא הייתה התעניינות אם מעבר למחאה החברתית, תהיה ירידה בפעילות".

מתעלמים מהעלאת הדירוג

ביום שישי האחרון העניקה סוכנות הדירוג S&P מתנת חג לישראל: העלאת דירוג האשראי לרמה של A+ מ-A. התגובות בשוק היו שהמהלך של העלאת דירוג נוגעת יותר להישגי העבר: גירעון תקציבי נמוך של ממשלת ישראל, ירידה ביחס חוב לתוצר, צמיחה גבוהה בשנים האחרונות וגם מדינות מוניטרית אחראית של נגיד בנק ישראל.

"העלאת הדירוג של ישראל מתייחסת למדיניות הכלכלית שהנהיגה הממשלה קודם. המשקיעים הזרים מבינים שמשהו כאן הולך להשתנות. אם אנחנו נכסים למיתון גלובלי, אז הצמיחה והאבטלה הנמוכה לצד נתוני הייצוא ייפגעו. יש כאן דאבל אפקט. כשיש אירוע כמו העלאת דירוג לישראל אני מקבל הרבה מאוד טלפונים, עכשיו לא קיבלתי כמעט שום טלפון, ממש דממת אלחוט", מסביר אושרת.

לכתבה באנגלית לחץ כאן