הצוות הכלכלי של המחאה על שיקום מדינת הרווחה: "להגדיל את התקציב ב־20 מיליארד שקל"

"כדי להתחיל בשיקום, הרחבת ושיפור השירותים החברתיים בישראל, ניתן להגדיל את ההוצאה הציבורית במהלך שלוש השנים הבאות ב־20 מיליארד שקל (2.5% תוצר), שימומנו על ידי הגדלת המיסוי הישיר" - כך ממליץ דו"ח הביניים של הצוות הכלכלי בוועדת המומחים האלטרנטיבית, שהגיע לידי "כלכליסט". בראשות הצוות הכלכלי עומד פרופ' יוסי זעירא, ואת עבודת ועדות המומחים מרכזים פרופ' אביה ספיבק ופרופ' יוסי יונה.

כדי לבצע "סיבוב פרסה" במדיניות החברתית־כלכלית, דו"ח הביניים שחיבר צוות זעירא מציע התקדמות בארבעה תחומים מרכזיים: שיקום ושיפור מדינת הרווחה, רפורמה בשוק העבודה לצמצום הפערים ואי־השוויון, דמוקרטיזציה של הדיון הכלכלי־חברתי והפחתת הריכוזיות.

הדו"ח מדגיש כי מימון הגדלת הוצאות המגזר הציבורי צריך להיות באמצעות העלאת מסים ולא על ידי גירעונות וחוב: "ההחלטה לאמץ את מודל מדינת הרווחה על ידי הגדלת ההוצאות לא תחזיק מעמד בטווח הארוך אם לא תלווה במחויבות ציבורית עמוקה, המתבטאת בנכונות לשלם עבור הוצאות אלו. הוצאה שתמומן על ידי חוב או הכנסה חד־פעמית תיתפס כזמנית ותקוצץ בהזדמנות הראשונה".

"להגדיל את מס החברות לשיעור של 31%"

כדי לשקם את השירותים החברתיים שקוצצו באופן ניכר ב־20 השנים האחרונות, צוות זעירא ממליץ להגדיל את ההוצאה הציבורית (תקציב המדינה ב־2011 עומד על כ־271 מיליארד שקל) בכ־20 מיליארד שקל או 2.5% תוצר - וזאת בתוך שלוש שנים. נוסף על כך, הצוות ממליץ לבצע בשלוש השנים הבאות השקעה חד־פעמית נרחבת (בשיעור של 1%–2% תוצר) בבניית דיור ציבורי, שאותה ניתן לממן על ידי הגדלת חוב חד־פעמית - וזאת כדי להשלים את הפערים שנוצרו בהזנחת הדיור הציבורי במשך שנים רבות.

זעירא ממליץ לממן את שיקום המגזר הציבורי על ידי הגדלת המסים הישירים. הדו"ח ממליץ, בין השאר, על הגדלת מס החברות ל־31% (לעומת 24% כיום), על העלאת המיסוי על רווחי הון ודיבידנדים לשיעור דומה ועל קביעת שתי מדרגות חדשות במיסוי הישיר (מס שולי של 50% על שכר גבוה מ־40 אלף שקל לחודש ומס שולי של 55% על שכר גבוה מ־80 אלף שקל).

הדו"ח מציין את הגדלת המיסוי כאמצעי המדיניות המועדף בעת הזו, אך ממליץ לבחון גם את הקטנת הוצאות הביטחון כמקור מימון נוסף. "הסכם שלום כולל שיפחית את עוצמת הסכסוך באופן משמעותי, יאפשר להוריד את הוצאות הביטחון בשיעור ניכר בתוך תקופה של עשר שנים. המשמעות עשויה להיות שחרור מקורות של 6% תוצר - שיעור בעל משמעות חברתית מרחיקת לכת".

"להפסיק העסקת עובדי קבלן במגזר הציבורי"

הדו"ח מפרט שורת צעדים שיש לנקוט כדי להתמודד עם אי־השוויון הגואה בישראל, ובראשם רפורמה מקיפה בשוק העבודה שתכלול אכיפת חוק שכר מינימום, הפסקת העבודה הלא ישירה במגזר הציבורי (למעט בעבודות תשתית), הרחבת חופש ההתארגנות לעובדים ומתן זכויות עבודה מלאות לעובדים זרים. הדו"ח קורא גם להסרת מחסומים בפני כניסת חרדים וערבים, שתי קבוצות האוכלוסייה העניות בישראל, לשוק העבודה.

זעירא ממליץ להעניק לחרדים פטור משירות צבאי משיקולי דת והמרתו בשירות לאומי של שנתיים, שלאחריהן יוכלו החרדים לצאת באופן חופשי לשוק העבודה וללימודים אקדמיים - וכך ישתפר מצבם ויוקל עול התמיכה בהם המוטל על שאר הציבור. כתוצאה מהפטור, יקטן באופן משמעותי מספר תלמידי הישיבה.

"פתיחת המגזר הציבורי להעסקת ערבים"

בנוגע לאוכלוסייה הערבית, הדו"ח מציין כי רוב האקדמאים ממגזר זה מתקשים למצוא עבודה בתחום עיסוקם, וכתוצאה מכך רבים מוותרים מראש על לימודים אקדמיים. בעיה אחרת היא הקושי של נשים ערביות לצאת לשוק העבודה. על כן, ממליץ הדו"ח, יש לקדם פתיחה אמיתית של המגזר הציבורי להעסקת ערבים, להגדיל את אפשרויות התעסוקה בקרבת ריכוזי האוכלוסייה, לשפר באופן משמעותי את התחבורה הציבורית באזורים הערביים, להרחיב את מערכת מעונות היום בערים ובכפרים הערביים ולקדם שוויון מלא בנגישות לדיור לכל תושבי המדינה בכל מקום שבו הם בוחרים.

כדי לקדם את הדמוקרטיזציה של הדיון הכלכלי־חברתי בישראל ולאפשר לה להבשיל לכדי מדיניות חדשה, ממליץ הדו"ח על ביטול התקציב הדו־שנתי, מקור גאוותו של שר האוצר יובל שטייניץ, ועל פתיחה מיידית של גיבוש תקציב לשנת 2012; על ביטול כלל ההוצאה התקציבית החדש שפיתח פרופ' מנואל טרכטנברג, הקובע כי הרחבת ההוצאה התקציבית תלויה בשיעור הצמיחה הממוצע בעשר השנים האחרונות וביחס החוב לתוצר של המשק; ועל ביטול חוק ההסדרים, "חוק בלתי דמוקרטי בעליל שהקפיא חוקים חברתיים רבים והאיץ את תהליכי ההפרטה בישראל".