אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

כחלון: "שכר הבכירים אינו מוסרי, במיוחד שזה מהכיס שלנו"

לדבריו, "אני לא מאמין שיש מישהו שמשתכר חצי מיליון שקל בחודש ולא היה עובד עבור 'רק' שמונים אלף שקל". הוא מציע "לא להכיר בהוצאות על שכר מעבר לסכום מסוים, כך שמי שיישא בנטל יהיו בעלי המניות ולא האזרחים"

13.09.2011, 20:26 | תומר אביטל

השר משה כחלון אמר הערב כי "אני לא מאמין שיש מישהו שמשתכר חצי מיליון שקל בחודש ולא היה עובד עבור 'רק' שמונים אלף שקל. הוא עובד בשביל חצי מיליון כי הוא יכול. זה הכול". כך אמר כחלון בכנס בנושא "תגמול בכירים" שנערך בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטה העברית שבירושלים.

"הדברים הללו מתסכלים. אין לי פתרונות, אך מבחינה מוסרית זה לא יכול לקרות. במיוחד שכולם נדיבים על חשבון הכספים שלנו. אתה מעריך את המנהל - תן לו מהכיס הפרטי שלך. אל תיקח זאת מהכסף של אנשים שמשקיעים וסומכים עליך", הוא אמר.

כחלון הדגיש כי "אני לא יודע כמה ההתערבות של הצעות החוק של יחימוביץ' נכונה. לדעתי מכפלת של פי 50 מהשכר היא הרבה. אני בעד אי הכרה בהוצאות על שכר מעבר לסכום מסוים, כך שמי שיישא בנטל יהיו בעלי המניות ולא האזרחים".

קודם לכן, בתום נאומו של שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, בנושא שכר הבכירים קמו חלק מהאורחים, ביניהם אור רפפורט מאגודת הסטודנטים, והניפו שלטים בהם נכתב "שכר הבכירים - הגדלת פערים". המפגינים קראו בין השאר, "מורה ועובד סוציאלי שעובדים 15 שנה מרוויחים מה שבכיר בחברה ציבורית מרוויח בחודש. אין סולידריות". נאמן לא התייחס לקריאות והתיישב במקומו. מנחה הפאנל פרופ' יאיר באב"ד הודה למוחים ואמר "לא תקבלו תשובה, אך הבאתם את ההרגשה של הרחוב לכאן. תודה רבה".

בנאום עצמו אמר נאמן "נעתרתי לדבר על הנושא אף שאיני נוהג לשוחח בפומבי. כיוון שהנושא חשוב הסכמתי". נאמן תיאר את עבודת הוועדה לבחינת שכר הבכירים שבראשה עמד, אולם מסקנותיה טרם אומצו על ידי הממשלה אף שהוגשו לפני כחצי שנה.

הסטודנטים מוחים, צילום: מיקי אלון הסטודנטים מוחים | צילום: מיקי אלון הסטודנטים מוחים, צילום: מיקי אלון

נאמן הגן על עבודת הוועדה ואמר "התכנסנו לעשר ישיבות ושמענו 127 מומחים המייצגים מגוון עמדות ודעות שונות כדי שנוכל להתעמק בסוגיה. הסתייענו במחקר כלכלי מקיף של הרשות לני"ע. בסיכומה הכינה הוועדה בעזרתו של המשנה ליועמ"ש הצעת חוק מפורטת להתמודדות עם נושא שכר הבכירים. ההצעה ראויה בהחלט. רוב המומחים סברו שהצעת החוק שהציעה המועמדת לראשות הממשלה מטעם מפלגת העבודה שלי יחימוביץ וחיים כץ איננה ראויה. בהצעת החוק הפרטית שהציעה מגבלה על השכר, הם טענו, יעודדו חברות להעביר מפעלים לחוץ לארץ. גם האמנו שהצעת החוק לא תעמוד במבחן המציאות כי אין נוסחת פלא שתפתור את כל הבעיות. לכל חברה יש מאפיינים שונים, כמו גודל, ענף, היקף תחרות ועוד. מבדיקה שערכנו באף מדינה בעולם אין מגבלת שכר. לדעת הוועדה זה גם לא יפתור את בעיית הפערים החברתיים, לכן בחרנו לא ללכת בדרך זו".

נאמן הוסיף "מכיוון שהוועדה הסתכמה על מחקר מקיף שהעלה כי ישנו קשר ישיר בין גובה השכר לאיכות ורמת הממשל התאגידי - ככל שהממשל התאגידי איכותי יותר ומיושם אז שכר הבכירים נמוך יותר. בחברות בהן רמת השכר נמוכה יחסית, התברר בוועדות הביקורת של החברה ישבו רוב של דירקטורים חיצוניים. המחקר העלה כי קיימת בעיה מיוחדת בקבוצות עסקיות. לפי המחקר הסיכוי למצוא שכר גבוה בקבוצה הולך וגדל ככל שיורדים בשלבי הפרמידה. בהתבסס על המחקר הגענו למסקנה כי נדרש טיפול במנגנונים שיבטיחו קבלת מסקנות מושכלות שיגנו על בעלי המניות והמשקיעים בחברות הציבוריות".

נאמן הסביר שלפי המלצותיו , בין השאר, "תגבר המעורבות של בעלי המניות בעת קביעת השכר. אחד הקריטריונים שיהיה חובה להתייחס אליהם הוא בין שכר הבכיר לשכר הממוצע בחברה", וסיכם "אני רוצה לאחל שנת הצלחה והמשך שגשוג של המשק הישראלי".

רם כספי: "הטבלאות מטעות"

בהמשך נאם עו"ד רם כספי שאמר "טבלאות השכר שמתפרסמות בתקשורת הן טבלאות מטעות. אני מצטער שאני משתמש במילה הזו אך זו האמת. מדוע? מכיוון שאם מה המנהל הבכיר הולך הביתה? יש אופציות וטוב שכך. אם ניקח את טבלאות השכר ואם נראה את שווי האופציות היום - פתאום כלום. יורם טורבוביץ' לפי הטבלאות הרוויח 25 מיליון שקל בשנה - סכום עתק. אך סכום השכר נטו ללא האופציות- 450 אלף שקל. שווי האופציות- 24.5 מיליון שקל. תראו את הדיספרופורציה. המועקה של הבכירים הולכת וגדלה". כספי תקף את הצעת החוק הפרטית של יחימוביץ' וכץ ואמר "היה לי קל יותר להגיד לערוף לבכירים את הראשים ולזכות במחיאות כפיים, במקום להגיד 'רגע, בוא נחשוב'. היום המצב המשפטי הוא שקרוב לבעלי השליטה, או בעל שליטה צריך רוב מיוחס בין אלו שאין להם עניין בהסדר. זה יעמוד בקרוב על 50%. תראו לאן אנו מגיעים".

כספי אמר בהמשך "אני חושב שיש בהפגנות הרבה ברכה. הייתי שמח יותר לו ההפגנות היו למען החלשים האמיתיים של מדינת ישראל. למה לא מציעים להגדיל את שכר המינימום ל-7000 שקל בחודש? כי באים אנשים כמו התנועה הקיבוצית ואומרים 'נסגור את המפעל אם השכר יעלה'". כספי המשיך למתוח ביקורת על הצעת החוק הפרטית שהוצעה בכנסת ואמר "אם יעבור החוק של יחימוביץ' של הפי 50 - האם הכסף יילך לאדם הפשוט? זו הדאגה שלי. לא זה יילך לבעלי המניות. את הכסף הנחסך לא יקבלו העובדים. אנו לא צריכים להמציא את הגלגל. באיזה מדינה יש הגבלת שכר? באף מדינה".

תגיות

22 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

21.
טיעונים מסמאי עיניים
הטענה ששום מדינה טרם אימצה הגבלת שכר - אינה רלוונטית. כשאימצו את הדמוקרטיה - שום מדינה עדיין לא אימצה אותה. כשהמציאו את הרכבת - לא היתה בנמצא רכבת. כשהמציאו את הטלפון לא היה בנמצא טלפון. מליון דוגמאות. שכר בכירים מהוו לא פעם אמצעי גניבה מבעלי המניות. פשוטו כמשמעו. הטענה כאילו הציבור "רשאי" שלא לרכוש מניות של חברות שמשלמות הרבה למנהלים - גם זה לא רלוונטי. א. כי הציבור לא תמיד יודע. ב. הציבור קונה לא פעם אינדקסים כמו ת"א 100, ואין לו שליטה על הרכבם. ג. אם שכר הבכירים ירד תגדל הרווחיות של החברה וערכה יעלה. זאת ועוד: הקטנת שכר הבכירים תעזור לשפר את שכר הלא בכירים. כלומר - פיזור וביזור של ההון. חברה הומוגנית יותר, איכותית יותר. לא חברה פאודלית. חיים
חיים  |  14.09.11
19.
אוכלי חינם
צריך להגביל את שכר הבכירים ואת היתרה לחלק באמצעות העלאת שכר לשאר העובדים באותו סקטור לדוגמא בתור עובד בנק הפועלים שלא העלה את שכר העובדים כבר כ 10 שנים אם היו מגבילים את שכר הבכירם היה נשאר מספיק כסף לחלק בין עובדים השחורים בבנק. בושה לבנק המתיימר להיות המוביל במדינה החרם הבא צריך להיות מול הבנק העושק את עובדיו ולקוחותיו !!!
רועי , צפון  |  13.09.11
18.
אין בעיה מוסרית, עלולה להיות בעיה של יציבות וניצול מונופוליסטי
אדם צריך להרוויח כמה שמוכנים לשלם לו - השוק הוא המדד ההוגן היחיד. ולא - אין שום בעיה בפערים גדולים, גם לא פי מיליון. הבעיה יכולה להיווצר בגלל מנהלים בכירים שלוקחים לעצמם משכורות ענק על חשבון פגיעה בריווחיות החברה (בשביל להראות לבעלי השליטה ריווחיות ולשמור על מקומם, הם מבצעים מכירת נכסים, ולמעשה מפרקים את החברה), מה שיוצר פגיעה בהשקעה לטווח ארוך ובהתכוננות למשברים - ולא איכפת להם שכמה שנים אחרי שיעזבו את התפקיד החברה תפסיק להתקיים. בעלי השליטה לא מטומטמים, ולכן הם דואגים שהצרות האלה ייפלו על המשקיעים הקטנים ולא עליהם - "תספורת" לאג"חים... מכאן, שבאמת צריך ליצור תקרה מסויימת ששכר (כולל צורות תשלום שאינן מוגדרות פורמלית תחת סעיף "שכר") לאדם יחיד מעל אותה תקרה כבר לא ייחשב לחברה כהוצאה מוכרת - אבל השכר הזה לא צריך להיות מספר קשיח (למעט מונופולים, שהם בעיה נפרדת), וגם לא להיות תלוי בשכר הכי נמוך בחברה (זו הצעה פופוליסטית ומטומטמת) - אלא להיות אחוז מסויים מהרווח הנקי של החברה (נניח 10% או אפילו 5%). ספציפית לגבי מונופולים צריך ללכת בדרך הרבה יותר נוקשה: למנהלים שלהם צריך להגדיר רמת שכר קשיחה ודי נמוכה (נניח 100 אלף ש"ח לחודש) כרף עליון להוצאה מוכרת, וגם להגדיל דרסטית מס חברות על מונופולים מעל 25% רווח (עד כדי שיעור של 90%) - ע"מ שמונופול פשוט לא יוכל לנצל לרעה את כוחו (ורצוי שיפסיק להיות מונופול בהקדם). בכל אופן, מה שחשוב הוא בשום אופן לא לאסור את השכר הגבוה לחלוטין - אלא רק להגביל את ההוצאה המוכרת. איסור מוחלט הוא פגיעה בלתי נסבלת בחופש.
יבגני  |  13.09.11
לכל התגובות